"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חזרה ללימודים אחרי פסח? המתווה שעל הפרק

המטרה: להחזיר את מוסדות החינוך לפעילות לאחר החג, בהתאם לכמות המרחבים המוגנים • המאמצים להגיע למתווה החלו כדי לאפשר היערכות מוקדמת ברשויות המקומיות, למול הערכת גורמים ביטחוניים כי המלחמה עלולה לארוך עוד שבועות • היום צפויה להתקיים פגישה ראשונה בנושא

,עודכן
0השמעה
נערכים להשבת הלימודים במוסדות החינוך ברחבי הארץ. צילום: ללא קרדיט

המלחמה מול איראן נמשכת, הסיום לא נראה באופק והגורמים הביטחוניים מעריכים כי יתכן שמבצע 'שאגת הארי' יארך עוד מספר שבועות. בשל הלחץ שנוצר, פיקוד העורף בשיתוף עם משרד החינוך והרשויות המקומיות מנסים לקבוע מתווים שיאפשרו חזרה פיזית ללימודים בכיתות בכל רחבי הארץ.

המאמצים לגיבוש מתווה מתאים נעשים כבר כעת, זאת על מנת לאפשר לרשויות המקומיות זמן ראוי להיערכות מראש. בהתאם לכך, היום צפויה להתקיים פגישה ראשונה בנושא.

יו"ר מועצת התלמידים הארצית: "למידה מרחוק לא משמעותית"

הכוונה היא לנסות ולקבוע כמה תלמידים - יחד עם מבוגר, כלומר גננת, מטפלת או מורה, יוכלו ללמוד באופן פיזי במרחב תקני אחד ולמשך כמה זמן. המספר טרם ידוע, ולא ברור אם יהיה מדובר ב-20 או 25 תלמידים במרחב מוגן.

הפעם לא ילקח בחשבון גודל המרחב המוגן אלא מספר המרחבים המוגנים שיש לבית ספר. הסיבה היא כי גם אם יש מרחב מוגן לכל התלמידים - ההגעה אליו יחד, וניהול בית הספר תחת ירי טילים, הם דבר מורכב.

המתווה יקח בחשבון את מספר המרחבים המוגנים במוסדות החינוך,צילום: יהושע יוסף

עוד יקבע המתווה האם התלמידים יהיו צריכים להיות בתוך המרחב מוגן או להיות קרובים אליו. ברוב הארץ ההחלטה הצפויה להתקבל היא על שהייה בקרבה למרחב מוגן, ואילו ביישובי קו העימות, אם תתקבל ההחלטה להחזיר את הלימודים, זה יתבצע במרחב המוגן עצמו.

בשורה גם לגנים הפרטיים ולמעונות היום (אילוסטרציה).,צילום: Getty Images/iStockphoto

במידה רבה מדובר בבשורה גם לגנים הפרטיים ולמעונות היום - גילי לידה עד שלוש שיוכלו לפעול בעיקר בתוך מרחב מוגן, כיוון שמדובר בתינוקות ופעוטות שתלויים במטפלות.

באשר לבתי הספר, לדוגמא בבית ספר שבו לומדים 500 תלמידים ותלמידות יוכלו לחזור ככל הנראה רק חצי מהתלמידים - בהתאמה למספר המרחבים התקניים שבבית הספר. במקרה כזה, מדובר יהיה בחצי כיתה או בחצי מהשכבות, כשהעדיפות היא לתת מענה לשכבות הנמוכות - כיתות א'-ג' יותר מאשר ד' עד ו'. פיקוד העורף כבר אישר לקיים בגרויות בתוך מרחב מוגן תקני.

כמו בכל נושא אחר הנוגע לתשתיות יש בארץ שוני בין הרשויות, כאשר ישנם ישובים מוגנים יותר, וישנה גמישות, כאשר רשויות יוכלו להעביר את הלמידה מבית הספר אל מקום מוגן - כמו מתנ"ס או תאטרון כפי שהן עשו במבצעים קודמים בעבר.

המשמעות היא שתבוטל ההפרדה בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי, מה שיאפשר לתלמידים לחזור ללמוד, בין אם מדובר בקייטנה או בשיעורי אנגלית ומתמטיקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר