"למה שזה לא יקרה אצלי?": זעקת הילדים לאחר האסון בבית שמש

בעקבות הפגיעה הקטלנית בבית שמש, מוקד הסיוע הרגשי (6312) מוצף במאות פניות של בני נוער והורים המתמודדים עם חרדה, פחד מאובדן שליטה וקשיים בשינה • במוקד מבהירים: "רגרסיה ורעד בגוף הם תגובה טבעית למצב מורכב"

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש. צילום: אורן ריקנר

בעוד מבצע "שאגת הארי" נמשך בחזית הצבאית, העורף הישראלי, ובפרט דור העתיד, מתמודד עם השלכות נפשיות קשות. מוקד הסיוע הרגשי-חברתי של משרד החינוך קיבל מאז שבת מאות שיחות, כאשר השיא נרשם לאחר הטרגדיה בבית שמש, בה נרצחו תשעה ילדים ומבוגרים.

הפגיעה הקשה עוררה גל של חרדה גם בקרב בני נוער שלא היו בזירה, אך נחשפו לתיעודים הקשים ברשתות החברתיות. נער בן 15 שאל את הפסיכולוג במוקד שאלה שמהדהדת אצל רבים: "אם זה קרה בבית שמש, למה שזה לא יקרה אצלי?"

רוב הפניות - הורים מודאגים

מאז פתיחת המענה בשבת בבוקר, טופלו 317 פניות. פילוח הפונים מראה תמונה רחבה: 53% מהפניות: הורים מודאגים. 22% מהפניות: תלמידים ובני נוער. 7% מהפניות: עובדי הוראה. 18%: פונים נוספים.

המוקד מנגיש את הסיוע במגוון שפות, כאשר 60% מהשיחות התנהלו בעברית, 34% בערבית, והיתר באנגלית, צרפתית, אמהרית ורוסית.

"אני אמור להרגיע את הילדים – ואני זה שרועד"

הפניות למוקד חושפות את הקשיים היומיומיים במרחב הביתי: הפרעות שינה: בני נוער מדווחים על פחד להירדם מחשש "לפספס אזעקה". רגרסיה אצל צעירים: עלייה בדיווחי הורים על ילדים שמסרבים ללכת לבד לשירותים או להתרחק מהוריהם.

אבות ואמהות התקשרו לבקש עזרה עבור עצמם. אחד האבות שיתף: "אני אמור להרגיע את הילדים ואני זה שרועד". במוקד מדגישים כי מדובר בתגובת הישרדות טבעית של הגוף ולא בהבעת חולשה.

עינב לוק, מנהלת אגף בכיר שפ"י במשרד החינוך, מציינת כי המערך כולל כ-11,000 אנשי מקצוע – פסיכולוגים, יועצים ומדריכים – המלווים את מעגלי הפגיעה ברשויות המקומיות. "אנו פועלים להרחבת המענים הרגשיים ובימים אלו מוטמעות תוכניות רחבות לחיזוק החוסן", מסרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר