צעד נוסף בדרך להסדרת החינוך בפזורה הבדואית ולחיזוק המשילות בדרום: כפי שפורסם לראשונה ב"היום", כ-35 אלף תלמידים החיים ללא שיוך מוניציפלי בפזורה הבדואית בנגב צפויים לעבור למתן שירותי חינוך ישירים של המדינה, במסגרת מהלך אסטרטגי שמוביל שר החינוך יואב קיש. ועדת הכנסת לפיקוח על פתיחת חסמים, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיימה דיון מקצועי בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, שעסק בקידום הקמת רשות חינוך ייעודית לאזור.
הרקע למהלך הוא משבר מתמשך במערכת החינוך בפזורה. כמחצית מהאוכלוסייה הבדואית מתגוררת מחוץ למסגרת מוניציפלית המסוגלת לספק שירותי חינוך בסיסיים, וכ-35 אלף תלמידים נותרים ללא מענה מוסדר. האחריות הוטלה עד כה על רשויות שכנות ועניות, שאינן ערוכות ואינן מסוגלות לנהל מערכת חינוך בהיקף כזה.
מציאות זו הובילה למשאבים דלים, לפיקוח מוגבל של משרד החינוך וליכולת חלקית בלבד להבטיח סטנדרט לימודי אחיד. היעדר הפיקוח יצר מצב שבו רבים מהמורים הוכשרו במוסדות של הרשות הפלסטינית, דבר שפגע ברמת לימודי העברית וביכולת השתלבותו של הדור הצעיר בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה.
המשבר החריף בחודש שעבר, כאשר בשל מחסור תקציבי חריף לא שבו ללימודים במשך כשבועיים תלמידי המועצה האזורית נווה מדבר, שתחתיה לומדים מרבית ילדי הפזורה. מדובר במערכת בהיקף של כ-25 אלף תלמידים בכל הגילים - סדר גודל הדומה למערכת החינוך של עיריית כפר סבא.
לפי הפרסומים, מוסדות חינוך עמדו בפני פתיחה ללא חשמל, ניקיון ואבטחה, וגני ילדים ללא סייעות, עד להשבת תקציבים שנעצרו. במהלך הדיון סקרה מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, מירי נבון, את התקדמות עבודת המטה, וציינה כי היעד הוא להשלים את הקמת הרשות ולהפעילה כבר בתחילת שנת הלימודים הבאה.
לדבריה, הרשות תרכז תחת גוף אחד את ההיבטים הפדגוגיים, התפעוליים והתקציביים של החינוך בפזורה, ותאפשר פיקוח הדוק ומתן שירות רציף לתלמידים. יו"ר הוועדה, ח"כ ביטון, אמר בדיון: "הדיון היום הבהיר שהחסם המרכזי בדרך להקמת רשות חינוך לפזורה הבדואית הוא לא היעדר כוונות טובות, אלא היעדר תיאום, אחריות וביצוע בין משרדי הממשלה. אם המדינה רוצה לצמצם פערים באמת, היא חייבת לעבור מדיבורים למעשים ולהקים רשות חינוך שתיתן מענה רציף, מקצועי ויציב לילדי הפזורה. זו חובתנו".
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, הוסיף: "אני מברך את השר קיש ואת היו"ר ביטון על קידום המהלך ואת הצוות המקצועי שעמל עליו. בנגב דרושה משילות בתוכנית הוליסטית ורב-ממדית, ומשילות אמיתית מתחילה בחינוך. הקמת רשות חינוך ייעודית היא צעד הכרחי לחיזוק הזהות הישראלית, עקירת השפעות זרות ומתן אופק אמיתי לדור הצעיר בנגב".
לצד קידום הרשות, מתמודדת המערכת עם אתגר נוסף: חשש למחסור חמור במורים בעקבות החוק שאושר בכנסת ביוזמת אביחי בוארון ועמית הלוי, האוסר העסקת מורים שלמדו הוראה במוסדות הרשות הפלסטינית. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ-29% מהמורים בנגב מחזיקים בתעודת הוראה פלסטינית.
במערכת החינוך מזהירים כי חסימת מסלול זה, ללא בניית מסלולי הכשרה והשלמה בישראל וללא פתרון לחסם השפה בעברית, עלולה להחריף את מצוקת כוח האדם דווקא באזורים המוחלשים ביותר. במשרד החינוך מדגישים כי הקמת רשות החינוך החדשה נועדה לקטוע את מעגל הכשלים, להשיב את האחריות והפיקוח לידי המדינה, ולהבטיח שכל ילד בנגב יקבל חינוך תחת פיקוח ישראלי הדוק ובסטנדרט אחיד. כעת נותר לבחון אם המהלך יושלם בלוחות הזמנים שהוצגו, והאם במקביל תוקם תשתית הכשרה שתמנע משבר נוסף עם כניסת החוק לתוקף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו