"הפכו לטרלול": מחאת המורים נגד הודעות הווטסאפ מההורים

בעשור האחרון עברה התקשורת בין הורים למורים (והגננות) מתוכנות המחשב אל הסמארטפון. קבוצות ווטסאפ כיתתיות, הודעות פרטיות, ודרישה לעדכונים בזמן אמת - כל אלה יצרו ציפייה של זמינות כמעט מוחלטת מהמורים וגם לא מעט אכזבות של הורים.

למרות הנוחות והמהירות כביכול, נוצר גם עומס הולך וגובר, בעיקר על המורים – וזה קרה גם בזמן מלחמת חרבות ברזל וגם בזמן שגרה. עבור מורים רבים, יום העבודה כבר לא מסתיים בצלצול. הודעות מגיעות בערב, בסופי שבוע ולעיתים גם בשעות הלילה, ופשוט נמאס להם. 

"אימא מסוימת פשוט הטרידה אותי, שלחה הודעה בחופש, ביום פנוי, ב- 6:30 בבוקר, עד שהצבתי גבול – מאז לא פונה אלי בכלל". זו רק אחת ממאות ההודעות שהופיעו בקבוצה של מורים בדיון על הורים שמסמסים למורים לטלפון האישי לאורך כל שעות היום והלילה.

קל להבחין מההתכתבויות בקבוצה עד כמה הנושא מטריד את המורים. חלקם הציעו כלל לא לענות הורים בסלולרי, אלא רק במייל. אחת המורות כתבה: "אני הגדרתי באסיפת הורים שאני לא עונה או מתכתבת עם הורים בווטסטאפ, יש סמארטסקול וכל התקשור מתנהל שם".

כשמורה אחרת סיפרה שאמא שלחה לה הודעה בזמן החופש, אחת התגובות הייתה: "תחסמי אותה. את לא חייבת בשימוש בנייד הפרטי שלך. לא משלמים לך על זה".

רונית (שם בדוי), מורה ותיקה מסבירה: "המערכת וההורים מצפים מאתנו להיות זמינים גם מעבר לשעות הלימודים, זמינות בווטסאפ עבור התלמידים וההורים 24 שעות ביממה. הקשר הישיר הפך לסטנדרט. יש לי קבוצת וואטסאפ עם התלמידים. הם כותבים בכל שעה, גם בשעות מאוחרות. לפעמים על דברים אישיים. ובמקביל גם ההורים דורשים תשובות".

"את מסיימת יום עבודה, אבל את לא באמת מסיימת אותו", היא מוסיפה. "את ממשיכה להיות מורה גם בבית, גם בערב, גם בלילה ואז נשאר פחות ופחות מקום לילדים שלך".

לדבריה, זה פוגע בעיקר במורות צעירות שנכנסות למערכת. "הן מגיעות עם רצון גדול. ואז מהר מאוד הלסת שלהן נשמטת. הן מבינות לאן הן הגיעו, ומה זה באמת דורש מהן״.

בדוח הבינלאומי TALIS, נמצא כי תקשורת עם הורים היא חלק מהעומס הלא־פדגוגי של מורים, עומס שמוגדר כאחד ממקורות הלחץ המרכזיים במקצוע. ככל שתקשורת עם הורים אינטנסיבית יותר, היא מעלה את רמת הלחץ הנפשי ופוגעת ברווחה המקצועית. בישראל דווח כי רמת העומס האדמיניסטרטיבי על המורים דומה לממוצע מדינות האיחוד האירופי (OECD) אך היא עדיין נתפסת כמקור לחץ משמעותי.

"אין להם שקט"

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, רוצה לשים סוף לתופעה. "ההודעות הפרטיות והקבוצתיות בווטסאפ הן טרלול מוחלט", היא אומרת. "אין דרך אחרת לומר את זה. שוברים לעובדי הוראה את גבולות המרחב הפרטי. פולשים להם לתוך השעות הפרטיות. הורים פונים אליהם בשבתות ואפילו בחגים. אין להם רגע של שקט".

בן דויד מוסיפה: "מצפים מעובדי הוראה להיות זמינים 24 שעות ביממה, כאילו הם מוקד שירות, שלא לדבר על הוואטס אפ הקבוצתי, שם כל הודעה הופכת לדרישה, כל הערה הופכת לחקירה, וכל החלטה חינוכית הופכת לדיון ציבורי בקבוצה".

לדבריה, זה חייב להיפסק: "זה לא יהיה. הטלפון הנייד של המורה הוא אישי, הוא לא קו פתוח ובלתי מוגבל, והוא לא כלי שמותר להשתמש בו כדי להפעיל לחץ, להכתיב, לאיים או לנהל כיתה מרחוק. לכן צריך תקנון חד וברור, מחייב ולא משתמע לשני פנים, שמסדיר את הקשר בין הורים לצוות החינוכי. התקנון יכלול כללים ברורים לכניסת הורים לגנים ולבתי הספר ורק בתיאום מראש וקביעת שעות מסודרות ומכבדות לתקשורת. כל עובד הוראה יציג בתחילת השנה את זמני הקשר ואת אופן הפנייה אליו, כך שתהיה מערכת יחסים ברורה, מכבדת ומאפשרת. הסתדרות המורים לא תתפשר בעניין הזה וגם לא בפסיק".

מפלס החרדה עלה

אם לא די בכך, התופעה התעצמה בזמן המלחמה. החזרה ללימודים בזמן ירי טילי העלתה את החרדה של ההורים שדרשו עדכונים שוטפים, גם כאשר המורים מתמודדים עם אותה מציאות מורכבת. בחלק מהמקרים הורים התקשרו ושלחו הודעות למורה בזמן שהיא צריכה לדאוג שהילדים ייכנסו למרחב המוגן.

סקר של משרד מבקר המדינה בדק באיזו מידה ההורים מרוצים מהקשר שקיים איתם בית הספר בכל הנוגע לחזרה של הילדים לביה"ס ולניהול שלו מאז שבעה באוקטובר. מהתשובות שלהם עלה כי מעל מחצית מההורים, כ-52%, היו מרוצים מהקשר שקיים עימם בית הספר במידה בינונית או מועטה או שכלל לא היו מרוצים. פחות מחצי, כ-48% מההורים היו מרוצים מהקשר במידה רבה או רבה מאוד. בחינוך הממלכתי דתי, המצב היה חמור עוד יותר, כ-54% מההורים לא היו שבעי רצון מעדכוני בית הספר.

עד כמה הווטסאפ הפך לכלי יומיומי בתקשורת בין הצדדים? 68% מההורים ציינו שאמצעי הקשר העיקריים היו קבוצת וואטסאפ או דואר אלקטרוני. ב-17.4% הקשר התבצע באמצעות שיחה אישית עם המחנכת, ב-16.1% במפגשי זום עם מנהל בית הספר או המחנכת וב-1.3% מהמקרים בהודעות קוליות בווסטאפ (ההורים יכלו לבחור יותר מאופציה אחת).

הסקר, שבו השתתפו כ-610 הורים לתלמידים מכיתות א' עד י"ב הופיע במסגרת דוח מבקר המדינה על היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל.

מבקר המדינה המליץ בדוח כי משרד החינוך ינחה את בתי הספר להגביר את הקשר האישי של מחנכי הכיתות עם ההורים בעתות חירום - לעדכן אותם באופן תדיר ובפירוט, על פעילות והכיתה ולקיים עימם שיחה אישית על ילדיהם.