שוק שחור של כדורים ללא מרשם, שימוש מוגבר שעלול להוביל להתמכרות, וההשפעה של אירועי 7 באוקטובר על הצעירים: הסטודנטים בישראל צורכים תרופות להפרעות קשב וריכוז - והנתונים מדאיגים.
אחד מכל שישה סטודנטים בישראל משתמש בתרופות קשב וריכוז שלא לפי הוראות רופא - כך עולה מנתונים חדשים שמפרסם ICA, המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש. 11% מהם אף דיווחו על שימוש הנחשב בסיכון מוגבר - כלומר שימוש תדיר, במינון גבוה או למטרות שאינן רפואיות.
שנת הלימודים האקדמית זה עתה החלה, וכ־336,350 סטודנטיות וסטודנטים כבר "חורשים" שעות ארוכות - לומדים למבחנים, כותבים עבודות ומתרגמים מאמרים עד לשעות הקטנות של הלילה. מה שצריך זה הרבה קשב וריכוז. חלקם אחרי שירות מילואים בחרבות ברזל שהשפיע להם על הנפש, אחרים חוו מצוקות בעקבות טבח 7 באוקטובר.
כדי לשרוד את התואר רבים מהם עושים ויעשו שימוש בתרופות מרשם מעוררות, המשמשות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז כמו קונצרטה, אטנט, ריטלין, ועוד - אלא שחלק מהם עושים בכדורים האלה שימוש לרעה ולעיתים שימוש לא חוקי.
אפשר לדבר על שלושה סוגים של שימוש לרעה: סטודנטים שלא אובחנו עם הפרעת קשב ולא קיבלו מרשם, סטודנטים בעלי מרשם שעושים שימוש במינונים גבוהים ממה שנרשם להם, וכאלה שמשתמשים בכדור לצרכים אחרים - למשל להסניף את אבקתו לצורך שיפור מצב הרוח.
"הנתונים מצביעים על תופעה רחבה ומדאיגה, בעיקר לנוכח המציאות הישראלית הקשה. בעקבות המלחמה ושירות מילואים נרחב בקרב הסטודנטים - גם צעירים שאינם מאובחנים עם ADHD משתמשים בתרופה", אומר פרופ' מריו מיקוליסטר, המנהל האקדמי של ICA: "מדובר בתרופות יעילות ובטוחות כאשר נוטלים אותן לפי הוראות רופא, אך שימוש לא מפוקח בהן עלול לגרום לנזק גופני ונפשי".
חילונים יותר מדתיים
עוד נמצא במחקר כי סטודנטים הסובלים מחרדה או מדיכאון משתמשים פי שניים יותר בתרופות קשב שלא לפי הוראות רופא. 19.7% מהסובלים מחרדה ו־19.5% מהסובלים מדיכאון דיווחו על שימוש מסוכן בתרופות, לעומת פחות מ־10% בקרב מי שאינם סובלים מתופעות אלו.
עוד נמצא כי גם תחושת סכנה אישית וחשיפה לתכנים לא מצונזרים מהמלחמה כמו סרטונים ותיאורים קשים - קשורות לשימוש גבוה יותר בתרופות אלו ללא הוראת רופא: 17.6% מקרב מי שחשו שחייהם או חיי בני משפחתם בסכנה דיווחו על שימוש בסיכון גבוה, לעומת 8% בלבד בקרב אלו שדיווחו על תחושת ביטחון גבוהה יותר.
הממצאים במחקר שבוצע בקרב 573 משתתפים בגילי 35-18 חשפו גם פערים תרבותיים: שיעור השימוש בסיכון מוגבר בתרופות היה גבוה במיוחד בקרב סטודנטים חילונים - 14.3%, לעומת 5.8% בלבד בקרב סטודנטים דתיים.
דנה (שם בדוי): "המעברים ממסך למסך, מקריאת מאמר לכתיבה, היו קשים לי. רק כשלקחתי כדור באופן יותר קבוע הצלחתי לסיים את העבודה הסמינריונית שלי. כבר לא הצלחתי לשבת לכתוב בלי זה. אפשר להגיד שזה סוג של תלות בכדור"
ד"ר נדב שליט, פסיכיאטר ומנהל חדשנות ב־ICA: "יש כאלה שלוקחים כדורים שלא רשמו להם, מחברים או מבני משפחה. הרבה פעמים לוקחים את הכדור לא מהסיבות שרשמו. כלומר, לוקח כדור כדי להרגיש יותר טוב, אפילו שלא נתנו לו את זה בשביל לטפל במצב הרוח. שימוש בסיכון מוגבר הוא בעצם הצעד הראשון בדרך להתמכרות. יכול להיות שמתוכם חלק כבר עם התמכרות, והחמרה לכיוון של התמכרות עלולה לקרות בכל שלב.
"אם אני מתמודד עם דיכאון ואין לי כוח לקום מהמיטה ואני לוקח עוד מהאטנט (כדור לקשב וריכוז) ואני מגלה שזה עוזר לי כי תפקדתי - על פניו עשיתי משהו שהוא טוב לי. אבל הבעיה היא שזו לא תרופה לדיכאון, ובטווח הרחוק אזדקק למינון יותר גבוה ואפתח תלות שמותירה אותי במצב שכשאני בלי הכדורים, מצבי עוד יותר גרוע. אני נותן מענה לטווח הקצר, שעליו אשלם בריבית דריבית".
המחירון נחשף
בין סמים ותעודות מזויפות אפשר למצוא באינטרנט גם תרופות להפרעות קשב וריכוז, מבלי להציג מרשם. המחירים גבוהים ויכולים להגיע עד ל־700 שקלים לחפיסה של 30 כדורים (קונצרטה), ריטלין יעלה 550 שקלים באיסוף.
בשיחה עם משתמש טלגרם, שהציע את הכדורים למכירה, הוא כותב: "הכל מגיע סגור כמו בבית מרקחת, איסוף באזור המרכז. אפשר לשלם במזומן או בקוד משיכה. יש אפשרות למשלוח בתוספת תשלום". מוכר אחר כתב: "מה בא לך להזמין? יש הכל", והוסיף על צורת התשלום: "מזומן לשליח ברגע שהוא מגיע".
לאחרונה הוגש כתב אישום נגד קארן איבון שדרין (49), על כך שברשותה נתפסו אלפי כדורים להפרעות קשב וריכוז שמוגדרים על ידיהמשטרה כסמים (כשאין בידי מי שמחזיק בהם מרשם). היא מואשמת כי מכרה אטנט במחיר של 850 שקלים לקופסה של 30 כדורים. את הכסף היא קיבלה באמצעות ביט ופייבוקס. במקרה אחר מכרה אטנט במחיר של 900 שקלים לחפיסה, ועל מינון גבוה יותר (30 מ"ג) גבתה 1,200 שקלים. לעיתים אף מכרה כדורים בודדים בעלות של 50 שקלים לכדור. על אירועים אלה ונוספים הואשמה בריבוי עבירות של סחר בסמים.
במקרה נוסף היא מכרה ריטלין לא פחות מ־131 פעמים תמורת 500 שקלים לקופסה וגרפה לכיסה עשרות אלפי שקלים. איך היא הצליחה להשיג את הכדורים? מכתב האישום עולה כי זייפה מרשמים, בכך שחתמה עליהם בחותמות רופא מזויפות.
חוקי ולא חוקי
אך לא כולם נזקקים לרכוש את הכדורים בצורה לא חוקית. רבים מהסטודנטים לוקחים כדורים מחברים או מאחים שיש להם מרשם. דנה (שם בדוי) היא סטודנטית לתואר שני, שמעידה כי היא עושה שימוש בכדורים להפרעות קשב וריכוז ללא מרשם.
"בשנה השנייה של התואר הראשון היו לי המון מבחני בית. בתוך 24 או 48 שעות צריך לפתור מבחן ולשמור על ריכוז גבוה. לבן הזוג שלי אז היה מרשם לאטנט, והוא אמר לי: 'תנסי, מה כבר יקרה'. לקחתי, וזה גרם ל'קוצים בישבן' שהיו לי להיעלם".
כמה קל לרכוש כדורים בטלגרם? סוחרים לא חוקיים מציעים חפיסות במשלוח עד הבית, ללא מרשם. התשלום הוא במזומן או על ידי קודי משיכה. בחלק מהמקרים כדור בודד עולה 50 שקלים וחפיסה 850 שקלים
בהמשך, לדבריה, השימוש הפך קבוע בתקופות עומס. "המעברים ממסך למסך, מקריאת מאמר לכתיבה, היו קשים לי, והייתי קוראת אותה פסקה שוב ושוב. אז זה מאוד עזר לי. בהתחלה במהלך הסמסטר לא הייתי לוקחת, רק בתקופות מבחנים, אבל בתואר השני היתה לי עבודת סמינר, ורק כשלקחתי כדור באופן יותר קבוע הצלחתי לסיים אותה. כבר לא הצלחתי לשבת לכתוב בלי זה. אפשר להגיד שזה סוג של תלות בכדור".
כשנשאלה איך היא משיגה את הכדורים כיום, השיבה: "בהתחלה האקס שלי היה ה'דילר' שלי, גם כשנפרדנו. אחר כך, כשהתחילו המטלות של התואר השני, שאלתי בקבוצת חברים אם למישהו יש. חבר שיש לו מרשם אבל לא משתמש קבוע הביא לי. קניתי ממנו כמה כדורים במחיר עלות. זה פשוט כל כך נפוץ, לכולם יש חפיסות גדולות. גם אני, כשהייתי לוקחת מהחבר שלי כדורים, הייתי נותנת לחברות שלי, אפילו בחינם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו