מורה לאנגלית מפתח תקווה פוטרה לאחר שקיימה יחסי מין עם שני תלמידים

מורה לאנגלית שקיימה יחסי מין עם נערים בני 17, הודתה באשמה ותפוטר מתפקידה. המורה לא תוכל לעבוד יותר לעולם במשרד החינוך ובמשך תקופה ארוכה גם לא בשירות המדינה.

המורה עבדה בהוראת אנגלית במשך תשע שנים, ולימדה בחטיבות ביניים ח'-ט', היא הואשמה ונמצאה אשמה בהתנהגות שאינה הולמת. על פי החשד, היא החלה ביצירת הקשר עם הנערים מאז חודש ספטמבר 2024, במה שהוביל לבסוף לקיום יחסי מין.

מסיגריות להזמנה לבית

המורה התכתבה עם שלושה נערים קטינים מבית הספר בו היא מלמדת בהודעות פרטיות וברשתות החברתיות, ואף עישנה איתם סיגריות בבית הספר. בינואר האחרון היא הזמינה שלושה מתלמידי בית הספר, נערים בני 17 תלמידי כיתה יא' לביתה בשכונה מוכרת בעיר, שם היא קיימה יחסי מין עם שניים מהתלמידים במקביל - בעוד תלמיד שלישי היה נוכח במקום וצפה במתרחש.

במקביל ועל רקע התנהגות המורה שאינה הולמת, כמו עישון בחצר בית ספר התלמידים, החלו להתרוצץ שמועות בקרב התלמידים על כך שהיא מקיימת קשרים עם תלמידים אחרים. התלמידים שהיו מעורבים במעשה או מי ממשפחתם לא התלוננו. המידע עלה בזמן בירור שנעשה למורה על סמך שברי מידע מתלמידים. כשאומתה עם המידע הודתה במעשים.

הפרשה נידונה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. התביעה טענה כי מדובר במקרה חמור שאין כדוגמתו. מנגד עורך דינה של המורה הדגיש כי היא חשה על נפשה את השגיאה הקשה שעשתה ולקחה עליה אחריות.

בית הדין גזר לבסוף כי למורה תירשם נזיפה חמורה, היא תשלם פיצויים, תפוטר ולא תוכל לעבוד יותר לעולם במשרד החינוך ובמשך תקופה ארוכה של 8 שנים גם לא בשירות המדינה.

משרד החינוך מבהיר: "המשרד רואה בחומרה רבה כל חריגה מערכי ההוראה ומהאמון שניתן באנשי חינוך. במקרה הנדון הוביל המשרד הליך משמעתי יסודי מול העובדת, אשר הסתיים בהחלטה על הפסקת עבודתה והרחקתה המוחלטת ממערכת החינוך. המשרד ימשיך לפעול בנחישות לשמירה על טוהר מערכת החינוך, על ביטחונם ושלומם של התלמידים, ועל אמון הציבור באנשי ההוראה".

יעל טל פואה, ראש מטה החינוך וההכשרות של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית, אמרה בתגובה להרשעה ב"קיום יחסי מין לא הולמים" עם תלמידים: "צריך לקרוא לדברים בשמם - 'יחסים מיניים' בין מורה לתלמידים הם אונס".

לדבריה, "בקשר כזה, מטבעו ומטיבו, לא יכולה להיות הסכמה חופשית. ברור לנו שאם היה מדובר במורה גבר ובתלמידות, התגובה הציבורית ובתקווה גם המערכתית היו חמורות יותר. ההכחשה של עצם הפגיעה בתלמידים בנים מנרמלת את הפגיעה בהם. גם אם מימדי הפגיעות שונים בין בנים ובנות, חוסר ההכרה החברתית בפגיעות של בנים מקצין את הטראומה, ומוביל לתת-דיווח".

"העובדה שהעונש הוצג כחמור, כשהמורה שפגעה אפילו לא הורחקה לצמיתות מעבודה עם קטינים, בלתי נתפס ומעידה על אוזלת היד של הנציבות בהתמודדות עם פגיעות בבנים ובגברים".