"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
עבור חיזוק החוסן החברתי: תלמידי הצפון יקבלו "ימי הפוגה" מהלימודים
תלמידים ביישובי הגדר, שחוו פינוי או לימודים תחת אש טילים, ייהנו מיום פעילות חווייתי במסגרת תוכנית מיוחדת של משרד החינוך • השר יואב קיש: "התוכנית תאפשר לכל תלמיד ותלמידה לחזק את תחושת השייכות, הערבות והחוסן"
תלמידי תיכון מפונים נאלצים ללמוד בבית ספר יסודי (למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: ללא

עבור חיזוק החוסן החברתי: תלמידי הצפון יקבלו "ימי הפוגה" מהלימודים

תלמידים ביישובי הגדר, שחוו פינוי או לימודים תחת אש טילים, ייהנו מיום פעילות חווייתי במסגרת תוכנית מיוחדת של משרד החינוך • השר יואב קיש: "התוכנית תאפשר לכל תלמיד ותלמידה לחזק את תחושת השייכות, הערבות והחוסן"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מנהלים בצפון שימו לב: משרד החינוך מעניק ימי הפוגה לתלמידים גבול הצפון לחיזוק החוסן החברתי.כבר מעל שנה וחצי שעולמם של תלמידי מערכת החינוך, בעיקר אלה שגרים בדרום ובצפון חווה טלטלה איומה. רבים מהתלמידים ביישובי גדר הגבול פונו מבתיהם או נאלצו לחיות וללמוד תחת ירי בלי פוסק של טילים והפצצות. בעקבות כך נוצרו בעיות כמו נשירה מהלימודים, חרדות, פחדים, דיכאון וחוסר שקט שהביאו למצבים חמורים כמו רגרסיה בהתנהגות, אלימות, הפרעות אכילה ועוד.

השר קיש: "מערכת החינוך ערוכה לקבלת פני התלמידים החוזרים לצפון" (ארכיון)

כעת, על מנת לחזק את החוסן החברתי-קהילתי של תלמידי הצפון, משרד החינוך יוצא בתכנית במסגרתה הוא יעניק "ימי הפוגה" לתלמידים. במסגרת התכנית, יזכו תלמידי בתי הספר ליום פעילות חוץ וליום פעילות פנים, מתוך מגוון תכניות חינוכיות, ערכיות וחווייתיות. הימים האלה כוללים גם ימי טיול כמו ביקור בעמק המעיינות, סיורים בירושלים, בשוויצריה הקטנה ונחלי כלח, וגם סדנאות בתוך בית הספר ובהם משימות גיבוש והובלה, שיח על חוסן אישי וקבוצתי ואף סדנאות שנועד לחזק את תחושת השייכות עם העלייה לחטיבת הביניים.

שמה של התכנית הוא "רוח צפונית". היא מיועדת לתלמידי כיתות ד'–י"ב בבתי ספר הנמצאים בטווח של עד 13 ק"מ מגבול הלבנון, במחוז צפון ובמינהל ההתיישבותי. בין הישובים שנכללים בה: קריית שמונה, כפר ורדים, מטה אשר, מרום גליל, צפת, מעלות תרשיחא ועוד. מי שעומד מאחורי התכנית הוא מינהל חברה ונוער במשרד החינוך ועלותה היא כ-9 מיליון שקלים.

מכיוון ששנת הלימודים מגיעה בקרוב לסיומה, בחטיבות הביניים והתיכונים בעוד כחודש (20.6) ובבתי הספר היסודיים ב-30.6. התכנית תופעל כבר בתקופה הקרובה ועד לסוף שנת הלימודים תשפ"ה – ויש חשיבות שמנהלים ינצלו אותה לטובת התלמידים.

הימים האלה כוללים גם ימי טיול כמו ביקור בעמק המעיינות,צילום: גיל אליהו/ג'יני

לדברי שר החינוך, יואב קיש: "אני גאה להוביל השקעה ייעודית של תשעה מיליון שקלים בנוער של הצפון – כדי לאפשר לכל תלמיד ותלמידה לצאת לפעילויות חווייתיות ומחזקות, שמעמיקות את תחושת השייכות, הערבות והחוסן. תכנית 'רוח צפונית' מחברת את הדור הצעיר לתנופת ההתחדשות של הצפון – כי הנוער הזה הוא עתידה של מדינת ישראל".

יש לומר שלא כל התלמידים שפונו מהצפון חזרו אליו. חלק מהמשפחות העדיפו לסיים את שנת הלימודים במסגרות החינוך בטבריה או במרכז לשם פונו ושם גם התחילו את שנת הלימודים. כמעט 30% מהתלמידים בכיתות א'-יב' לא שבו למוסדות ו- 14% מהמורים לא חזרו ללמד בבתי הספר בהם לימדו. במשרד החינוך מדגישים כי מדובר במהלך משמעותי לחיזוק תחושת הלכידות, הערבות ההדדית והחיבור למורשת – דווקא בתקופה רגישה ומאתגרת לתושבי הצפון. התכנית נועדה להעצים את בני הנוער, לחזק את החוסן האישי והקהילתי, ולהוות מרחב תומך ומשמעותי עבור תלמידים החיים בקו העימות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו