"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הסטודנטים שלא מצליחים לעבור מהמילואים ללימודים - והמספרים מטורפים
סקר חדש מצא ש-66% ממשרתי המילואים מעידים כי ההיבט הרגשי-חברתי מהווה קושי משמעותי עבורם במעבר מהמילואים חזרה לספסל הלימודים • לאור זאת, הוקם מנגנון ליווי לסטודנטים ממעגלי הפגיעה הראשוניים ומרכזי חוסן ברחבי הארץ
מילואימניקים בשטח כינוס (למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: שמואל בוכריס

הסטודנטים שלא מצליחים לעבור מהמילואים ללימודים - והמספרים מטורפים

סקר חדש מצא ש-66% ממשרתי המילואים מעידים כי ההיבט הרגשי-חברתי מהווה קושי משמעותי עבורם במעבר מהמילואים חזרה לספסל הלימודים • לאור זאת, הוקם מנגנון ליווי לסטודנטים ממעגלי הפגיעה הראשוניים ומרכזי חוסן ברחבי הארץ

,עודכן
0השמעה
[object Object]

סקר שנערך לאחרונה ופורסם הבוקר (שני) על ידי התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, מצא ש-66% ממשרתי המילואים מעידים כי ההיבט הרגשי-חברתי מהווה קושי משמעותי עבורם במעבר מהמילואים חזרה לספסל הלימודים. הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של 9,500 סטודנטים וסטודנטיות מכלל המוסדות האקדמיים בישראל, עשוי לתת מושג חדש לגבי התמודדותם היומיומית של סטודנטים בארץ.

שביתת סטודנטים באוניברסיטת חיפה,צילום: אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, אוניברסיטת חיפה

״בחודשים האחרונים אנחנו פוגשים, פעם אחר פעם, סטודנטים וסטודנטיות שמתקשים לשוב למסלול חייהם האקדמיים לאחר תקופה מטלטלת של שירות מילואים, פינוי מביתם או התמודדות עם אובדן אישי״, מסבירה יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, סיון קורן. ״מדובר לא רק בקשיים לוגיסטיים או אקדמיים – אלא בראש ובראשונה בקושי רגשי עמוק, שנובע מהפער בין עוצמת החוויה הטראומטית שחוו במהלך המלחמה, לבין הקצב שבו החברה והמערכת האקדמית מצפות מהם לשוב לשגרה״.

לדבריה, במקרים רבים סטודנטים ששירתו במילואים במשך שבועות ואף חודשים, נאלצים להתמודד עם דרישות אקדמיות מחמירות - מבלי שניתנה להם ההזדמנות לעבד את החוויה או לקבל ליווי נפשי מתאים. ״לצד זאת, חוויות של נתק חברתי, תחושת בדידות, אובדן של תחושת שייכות למסגרת, מצוקה כלכלית ולעיתים גם מוגבלויות – גלויות או שקופות – שנגרמו בעקבות המלחמה, משתלבים לכדי מציאות נפשית מורכבת שמקשה על החזרה ללימודים באופן תקין״.

אז מה הפתרון?

נוכח האתגרים המדוברים, יושמו לאחרונה מספר צעדים במטרה להעניק לסטודנטים מענה רגשי מתמשך. ״הקמנו 20 מרכזי חוסן ברחבי הארץ, בתוך הקמפוסים עצמם, בשיתוף קרן אדמונד רוטשילד, הקואליציה לטראומה וקרנות נוספות״, קורן מפרטת. ״בנוסף, השקנו את 'המסייע' – מנגנון ליווי לסטודנטים ממעגלי הפגיעה הראשוניים, ויחד עם עמותת נט"ל בנינו תוכניות מותאמות כמו 'אנחנו על זה' – שבה סטודנטים ממקצועות טיפוליים מלווים רגשית את עמיתיהם שנפגעו במלחמה, ו'על חצי ב'' – קבוצות עיבוד חוויות לחימה למשרתי מילואים בין סבבים״.

מילואימניקים ביישובי עוטף עזה,צילום: יוסי זליגר

במקביל, בימים אלו נעשים צעדים להקמת קהילות תמיכה באקדמיה עבור אנשים עם וללא מוגבלויות, דרך מיזם 'אקדמי לינק', לצד ליווי פרטני המוצע לסטודנטים - במטרה לסייע להם בחזרה לשגרה, בניהול זמן ובהתמודדות יומיומית.

כשליש מהפצועים פיזית - פצועים גם נפשית

כזכור, רק אתמול חשף אגף השיקום במשרד הביטחון נתונים חדשים בכל הנוגע לתגובות נפשיות ומקרי אובדנות בקרב פצועי צה״ל. בין היתר, התברר כי מתוך 78,000 פצועי צה״ל, 26,300 מוגדרים נכון להיום כמתמודדי נפש (33%). ״מניסיון של שנים, לקראת חג הפסח ויום הזכרון זאת תקופה מאתגרת במיוחד עבור הפצועים, ולכן חשוב שיידעו שהם לא צריכים להתמודד עם זה לבד״, אמרה לימור לוריא, ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.

בתדרוך המשותף של אגף השיקום יחד עם נט״ל וארגון נכי צה״ל, נמסר כי 7,300 מתוך פצועי "חרבות ברזל" הם מתמודדי נפש, ו-19,000 הם פצועים ותיקים מתמודדי נפש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו