שיעור בבזבוז: הליך ההכשרה הלא מתואם של המורות החיילות - שעולה למשרד החינוך מיליונים

שר החינוך יואב קיש הבטיח מורות־חיילות כדי להתמודד עם המחסור בעובדי ההוראה במערכת החינוך - אלא שבזמן הקדנציה שלו מספרן הלך ופחת, והנתונים חושפים הוצאות של מיליונים לחברות פרטיות ולגופים שונים שאחראים להכשרתן, שהופרטה ממשרד החינוך.

משרד החינוך וצה"ל הם שני גופים שיש בהם מדריכים, אנשי הוראה, כיתות לימוד, אולמות להרצאות, בסיסים צבאיים או כפרי נוער. הם גופים שמתמקצעים בתהליכי מיון והדרכה ברמה הגבוהה ביותר, ומכאן עולה השאלה מדוע משרד החינוך משלם מיליוני שקלים לחברות חיצוניות ופרטיות על הכשרת מורות־חיילות - ולאחר מכן כלל לא בודק את השתלבותן במערכת החינוך.

נתונים בלעדיים שחושף "ישראל היום" מראים את הקצאת המשאבים האדירה סביב הנושא. לדוגמה, בשנת 2024 עלות ההכשרה של 207 מורות־חיילות ומורים־חיילים הגיעה לסכום של כמעט 2 מיליון שקלים (1,718,000), שמתוכם משרד החינוך שילם 320 אלף שקלים(!) לחברה פרטית עבור כיתות ואולמות. הכשרה של ארבעה שבועות בלבד עולה יותר מ־8,500 שקלים לכל מורה־חיילת. לשם השוואה, העלות של שנת לימודים שלמה של סטודנט במכללה להוראה עומדת על כ־11.5 אלף שקלים.

תפקידן של המורות־חיילות מסייע רבות לקהילה. הן משרתות במדים במסגרות חינוכיות־אזרחיות שונות, מלמדות עולים חדשים, מוצבות בבתי ספר כדי לתגבר למידה, מדריכות טיולים בפנימיות ועוד. הן ממלאות תפקיד חשוב. עד כמה חשוב? השר קיש הצהיר עם כניסתו לתפקיד כי יכניס למערכת החינוך עוד מורות־חיילות. אלא שבפועל נתונים של משרד החינוך מגלים כי מספרן במערכת החינוך רק הלך ופחת.

בשנת תשפ"ג מספר המורות־החיילות (והמורים־החיילים) עמד על 284, בשנת תשפ"ד על 214 ובשנה הנוכחית על 207. הסיבה לירידה הניכרת במספר המורים־חיילים הגברים היא בשל שינויים שצה"ל ביצע במיון המועמדים לשירות חובה כשהצבא מתמודד עם מחסור בחיילים, ועל כן לא מאפשר לגברים להגיע למסלול כבעבר. כיום יש בצה"ל 394 מורות־חיילות ומורים־חיילים.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל ההכשרה של המורות־החיילות נערכה באמצעות זום, מה שפגע באיכותה - כך על פי משרד החינוך עצמו. כמו כן, רוב המורות־החיילות הוסטו מתפקידן המקורי כדי לסייע במרכזי מפונים. המשרד לא אוסף מידע על שיעור המורות־החיילות שממשיכות לעבוד במערכת החינוך לאחר שחרורן, ואפילו לא אוסף מידע על שיעור הנשירה של מורות־חיילות בזמן ההכשרה ובזמן השירות הצבאי - נשירה שנובעת בין היתר מקושי להתמודד עם דרישות התפקיד.

שורה של אבסורדים

צלילה אל הנתונים הכספיים מעלה שאלות על התנהלות ההכשרה והקצאת המשאבים: בכל שנה מתקיימים שני מחזורים של הכשרות יסוד, וכל אחד מהם נמשך ארבעה שבועות בלבד. אלא שיש עוד ארבעה מחזורים שמתווספים לעלות: ספורטאים מצטיינים שמגויסים לתפקיד זוכים להכשרה נפרדת, כמו גם מורות במסלול "ירוקות" (של החברה להגנת הטבע), וכן מורות מנאות קדומים, ויש גם הדרכת סגל לפני כל מחזור.

ב־2024 עלות ההכשרה של כ־207 מורים־חיילים ומורות־חיילות הגיעה, כאמור, לכמעט 2 מיליון שקלים. ב־2023 עלות ההכשרה של 214 מורים־חיילים ומורות־חיילות הגיעה ל־1,415,133 שקלים. לגבי שאר השנים, משרד החינוך לא מחזיק בנתונים. הסכומים האלה צורמים ומעלים שאלות לנוכח העובדה שמשרד החינוך משלם מיליוני שקלים לחברות פרטיות - כשבפועל השירותים קיימים בתוך מערכת החינוך ובמערכת הצבאית, ומשך הקורסים עומד על ארבעה שבועות בלבד. לדוגמה, משרד החינוך שילם לעמותת "אלומה" יותר מחצי מיליון שקלים (519 אלף) על "קורסי יסוד", וזאת אף שההכשרה מתבצעת גם על ידי נציגים של משרד החינוך וגם על ידי הסגל הצבאי.

עוד נתון מדהים הוא שמשרד החינוך משלם סכום נוסף, של יותר מחצי מיליון שקלים (535,711 שקלים), למרצים חיצוניים. העברת ידע איכותי היא אמנם דבר נחוץ, אך עדיין מדובר בסכום לא מבוטל עבור שני מחזורים גדולים בשנה ועוד שניים קצרים יותר.

והנה עוד אבסורד: משרד החינוך משלם 40 אלף שקלים עבור "תהליך המיון" של המורות־החיילות. זה תמוה, לנוכח העובדה שבצה"ל קיימת יחידת "מיטב", שמופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) והחיילים בצה"ל. בדיקה עם משרד החינוך העלתה שהכסף משולם עבור "שיחות הסברה ותיאום ציפיות עם המלש"ביות". סכום של כ־200 אלף שקלים משולם עבור "ליווי בתפקיד" של המורות־החיילות. שנה קודם לכן משרד החינוך שילם על אותו סעיף יותר מ־371 אלף שקלים.

בלי תיאומים

ההכשרה של מורות־חיילות נעשית בבית הארחה אזרחי בסמוך לירושלים, שנשכר על ידי זכיין של משרד החינוך. משרד החינוך לא עורך את התיאומים בעצמו, אלא משלם לחברות פרטיות כדי שיעשו זאת במקומו. המשרד שילם סכום של 400 אלף שקלים לחברת הפקות (מנטבר הפקות), וצריך לשפשף את העיניים אחרי שקוראים שסכום של 320 אלף שקלים שולם עבור כיתות ואולמות. המשרד מחזיק עשרות מתקנים בעשרות ערים, מבנים, בתי ספר, כפרי נוער משופעים באולמות ובכיתות - וסכומים אדירים מתקציב משרד החינוך מבוזבזים על כיתות ואולמות.

כמו כן, בחודשי הקיץ רוב המתקנים של משרד החינוך ריקים, בגלל חופשת הקיץ. 17.5 אלף שקלים שולמו על הגברה, ועוד כ־30 אלף על ציוד כמו תיקיות, תעודות ואפילו שי שקיבלו המשתתפים. הנתונים האלה הם מה שהוציא משרד החינוך בשנה האחרונה, אך גם בשנה שלפניה זה היה כך. כמו כן, בשנתיים הללו הוציאו במשרד החינוך יותר מ־5.5 מיליון שקלים על אספקה ותחזוקת הדירות.

ממשרד החינוך נמסר: "לפי הסכם ההשאלה מול משרד הביטחון, מרגע שהחיילת מתקבלת לתפקיד - האחריות המלאה על שכרה, כלכלתה והכשרתה עוברת למשרד החינוך. ההכשרה אינה צבאית, אלא פדגוגית, והיא דורשת סביבה אזרחית המאפשרת עבודה עם צוותים חינוכיים ומרצים חיצוניים, מה שלא מתאפשר בבסיסים מבצעיים של צה"ל.

"ההכשרות מנוהלות בליווי פדגוגי צמוד ומבוצעות על ידי זכיינים מקצועיים, שנבחרים בהליכי תיחור מסודרים, בכפוף לכללי החשכ"ל. כל תהליך ההוצאה וההפעלה נעשה בשקיפות, באחריות ותוך שמירה קפדנית על המינהל התקין. שכר המרצים החיצוניים נקבע לפי מכרז שבו זכתה 'אלומה', בהתאמה לדרגות השכלה, ניסיון ותפקיד - בפיקוח מלא. המדיניות כיום ברורה: כל הכשרה שמשרד החינוך יכול לבצע בעצמו מבוצעת על ידי צוותי המשרד. החל מהשנה המתגייסות לתפקיד יכולות להתחיל לימודים אקדמיים לתואר ראשון ולתעודת הוראה כבר במהלך השירות".