באקדמיה מבקרים את החלטת שר המשפטים למנוע משופטים ללמד

דיקן בית הספר למשפטים ברייכמן: "הערך של מפגש עם שופטים בקורסים הוא בלתי ניתן להסבר" • משמעות המהלך של שר המשפטים: עשרות שופטים מכהנים, בהם נשיאי בתי משפט מחוזיים, לא יוכלו להמשיך ללמד באוניברסיטאות ובמכללות

לא מאשרים לשופטים ללמד באקדמיה - פורסם לראשונה ב"ישראל היום". צילום: ללא

באקדמיה מבקרים את החלטת שר המשפטים יריב לוין לא לאפשר לשופטים ללמד.

בפני סביבתו הקרובה טען שר המשפטים לוין, כי "אם השופטים כל כך עסוקים, ואפילו מוציאים לי צווים לכינוס הוועדה למינוי שופטים בשביל למנות שופטים חדשים כדי להקל את העומס - לא הגיוני שבינתיים הם יכולים ללכת וללמד באקדמיה". רבים חושבים מדובר כמובן באמירה מקוממת, שכן גם לשופטים יש זמן פנוי וחיים אישיים. כניסה של אנשי מקצוע, בטח שופטים לאקדמיה והעברת הידע שלהם לסטודנטים היא דבר חשוב שקורה במקומות רבים ומשביח את איכות הלימודים.

שופטים לא יוכלו ללמד באוניברסיטה. אוניברסיטת רייכמן (ארכיון), צילום: אריק סולטן

"בסוף פוגעים בסטודנטים ובמי שאמור להגיע לאייש את המשרות של עורכי דין גם בסקטור הציבורי וגם הפרטי. אני חושב שלהכניס את המחלוקת הזאת לבתי הספר למשפטים זה להפסיד במקום שאין קונפליקט". אומר פרופ' ליאור זמר, דיקן בית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן שבה מלמדים מספר שופטים מכהנים.

 "אי אפשר לנתק את החינוך המשפטי מהחיבור לפרקטיקה. השופטים שמלמדים אצלנו קיבלו את כל האישורים הנדרשים, מדובר במושכלות יסוד ולא בגחמה חד פעמית חדשה – כלומר בהיסטוריה של חינוך משפטי מאז ומתמיד שופטים לימדו בבתי ספר למשפטים והביאו את המומחיות שלהם והיכולת שלהם לבתי הספר למשפטים. לשנות את זה עכשיו זה לייצר מחלוקת", הוסיף זמר.

לדבריו, בעוד שיש ביקורת על כל שהאוניברסיטאות אינן מחוברות לשטח – הפגישה של סטודנטים עם השופטים היא דוגמא לחיבור שבסופו של דבר מסייע גם למי שיסחרו בתפקידים ציבוריים: "החינוך המשפטי הוא חינוך לפרופסיה של עריכת דין שממנה מגיעים לשיפוט. החיבור לפרקטיקה הוא קריטי, הוא לא חיבור רק לעורכי דין הטובים ביותר אלא גם חיבור לשופטים ולבתי המשפט, להוראה של שופטים בקורסים אקדמאיים ובהרצאות אורח.

"בהיסטוריה של חינוך משפטי מאז ומתמיד שופטים לימדו בבתי ספר למשפטים"

בסוף הסטודנטים הולכים להיות עורכי דין, הם יופיעו בבתי משפט. הערך של מפגש עם שופטים בקורסים אקדמאיים הוא בלתי ניתן להסבר, האפקט הוא משמועתי ביותר. הם לא רק מקבלים את המנות ומומחיות של השופט בתחום מסוים, הם גם לומדים את דינמיקת הפעולה מול דמות שיפוטית. בכיתה סופגת תהליכים קריטיים שרלוונטיים להיבט של עמידה מול בית המשפט.

עם הצטרפותן של המכללות הפרטיות ללימודי המשפטים, יחד עם הקורסים היוקרתיים באוניברסיטאות, הפכו השופטים למצרך מבוקש באקדמיה. על פי הנוהל, כששופט מעוניין ללמד במוסד אקדמי, הוא זקוק לאישור מיוחד של שר המשפטים - אישור שכעת נמנע מהם.

שר המשפטים, ח"כ יריב לוין (ארכיון), צילום: גל כהן, דובר מליאת הכנסת

"אני לא רוצה להיכנס למוטיבציה של השר יריב לוין להחלטה אבל משנת 1948 ועד היום לא היה איסור כזה". אומר פרופ' יורם רבין נשיא המכללה למינהל, שבה מלמדים גם שופטים מכהנים.

לדבריו "אומנם שופט מקבל אישור ללמד במוסד אקדמי, אבל לא היה איסור ואני מאמין שכל דבר צריך להישקל לגופו. אני חושב שאיסור טוטאלי הוא דבר רע ועובדה שיש כאן מאבק והאיסור הזה החל רק כעת. עד כה לא הייתה מניעה ששופט ילמד, ככל שיש לו זמן ואם אין לו לחץ.

לדבריו, חשוב שהתלמידים יראו "שהחוק הוא לא "חוק יבש", שיש פנים מאחורי החוק, שיש אדם ששוקל שיקולים אנושיים, שמביא גישה שיפוטית – שכן שופטים שונים מביאים איתם גישות שיפוטיות שונות. צריך גם שלסטודנטים יהיו "גיבורים מקצועיים" להזדהות איתם – בין אם הם פרקליטים או שופטים.

המוסד שאני עומד בראשו הוא לא רק אקדמיה אלא אקדמיה מעשית שמקשרת את הסטודנטים לשטח, להביא את השטח לאקדמיה. זה לא רק במשפטים אלא כל תחום לימוד, כמו שנכון להביא אנשי היי-טק למדעי המחשב ולא דוקטור לחשבון וכדומה. צריך להביא אל הסטודנטים למשפטים את השטח, גם כאשר מדובר בשופטים שכן השופט הוא צומת מרכזית בהליך השיפוטי, הוא הגורם המחליט.

עוד הוא אומר: "צריך להבין שזה דבר מאוד מקובל בעולם, שופטים מכהנים מלמדים במוסדות הכי יוקרתיים – שופטים מלמדים גם בהארוורד. אחד הקורסים הכי מבוקשים ויוקרתיים הוא 'משפט מבוים' ובו תלמידים מביימים משפט עם טיעונים בעד ונגד ובראש ההרכב תמיד יושב שופט ומצפים מהשופט שיביא ניסיון שיפוטי ולכן איסור גורף לא הגיוני ולא משרת אף אחד."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר