התלמידים כועסים על קיום בגרות במתמטיקה בצל המלחמה: "מחליטים מעל הראש שלנו"

מחר תתקיים בחינת הבגרות שהכי מפחידה את התלמידים – במתמטיקה. כ-200 אלף תלמידים ייגשו לבחינה, שמתקיימת בצל המלחמה. רבים מהם נעקרו מבתיהם, ובמשך שבועות רבים כלל לא למדו. המשמעות בעבור רבים היא קושי רב יותר בדרך אל ההצלחה, במקצוע שגם כך נחשב מאתגר.

המידע בטבלה באדיבות רשת אמית ורשת ברנקו וייס.

עפרי הראל , בת 17.5 מתגוררת בשדה נחמיה, יישוב שלא פונה. היא לומדת בבית ספר שנמצא בקיבוץ עמיר, שגם הוא לא פונה, אולם מאז תחילת הלחימה צומצמו ימי הלימוד ושעות הלימוד: "אני ניגשת ל־4 יחידות ומרגישה שהפוטנציאל שלי להצלחה היה הרבה יותר גדול. זה הזוי שתלמיד בתל אביב ותלמיד מהצפון ניגשים לבחינה על אותה כמות חומר, אנחנו לא למדנו במשך חודשים" . לדבריה, "אף גורם ממשרד החינוך לא הגיע לשמוע מה אנחנו חווים. יושבים שם וקובעים החלטות על החיים שלנו מבלי שפגשו אותנו או התייחסו למצב שלנו".

לאחרונה עדכנו במשרד החינוך את מתווה בחינות הבגרות לתלמידי קו העימות בצפון, אך הצעדים שנקבעו מתייחסים רק לתלמידים שפונו מבתיהם. בין היתר נקבע כי יינתנו בחינות מותאמות, תוספת ניקוד בשיעור של 15% לציון בכל אחת מהבחינות, תוספת זמן של 15% לזמן הבחינות והעלאת משקל הציון השנתי.

"התלמידים פונו לבתי מלון, שם אין להם חדר פרטי עם פינת למידה, לכן היינו מביאים אותם להמון שעות תרגול בבית הספר", מספרת לילך שושן, רכזת בגרויות ומורה למתמטיקה בתיכון ברנקו וייס בקריית שמונה. כעת, היא מלמדת בבית הספר "אורות הצפון" באילת, שנפתח לטובת תלמידים מפונים.

היא תושבת קריית שמונה שפונתה לאילת, והתלמידים שלה מפוזרים ברחבי הארץ. במצב החדש היא מלמדת תלמידים מכל קריית שמונה, גם כאלו שלא בהכרח היו תלמידיה המקוריים. "זה אתגר רציני, קיבלתי תלמידים שאני לא מכירה ולא מכירים אותי וזה לא פשוט, לוקח זמן לבנות קשר אישי", היא מספרת. מעבר לחשיבות היחס האישי היא מעלה קושי מקצועי נוסף שקשור בהטרוגניות כיתתה וגם הוא מקשה על הלמוד, "יש תלמידים ברמות שונות של מתמטיקה, שזה מקצוע מורכב ממילא".