"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מערכת החינוך במשבר: רק כחצי מהתלמידים בשדרות חזרו ללמוד, בצפון לומדים שלוש שעות בלבד

משפחות רבות עדיין נמצאות במלונות לאחר שפונו ומתקשות לחזור לשגרה, חלקן מסרבות לחזור לעיר • מסגרות החינוך שהוקמו במלונות נסגרים, בשל העובדה שמשרד החינוך לא יכול להפעיל "צוותים כפולים" • בצפון: מורגש מחסור במבנים ממוגנים, איסור נסיעה באזורים מסוימים, והיעדר מורים שבעצמם פונו

,עודכן
0השמעה

ועדת החינוך בכנסת בדיון לקראת חזרת הלימודים ביישובי העוטף // מערכת החינוך

ממשיך המשבר במערכת החינוך. כ- 45% מתלמידי שדרות עדיין לא שבו ללימודים, כך עולה מדבריו של רם זהבי, מנהל מחוז דרום במשרד החינוך בדיון בוועדת החינוך של הכנסת. משפחות רבות עדיין נמצאות במלונות לאחר שפונו ומתקשות לחזור לשגרה, חלקן מסרבות לחזור לעיר.

בינתיים צריך לומר, מסגרות החינוך שהוקמו במלונות נסגרים, בשל העובדה שמשרד החינוך לא יכול להפעיל "צוותים כפולים", כלומר גם במלונות המפונים וגם במוסדות החינוך בדרום. המצבים האלה מביאים כי תלמידים רבים נופלים בין הכיסאות, ללא מסגרת מסודרת, אינם מנהלים שגרה וחשופים לגורמי סיכון רבים.

מנהל מחוז דרום זהבי הביע חשש מבעיית כוח האדם בשנת הלימודים הבאה: "אני מודאג מספטמבר. יש דיאלוג עם אנשים שאומרים אני צריך כוחות לעצמי. בפסגת דימונה כינסנו מפגש מורים והיו מורים שהתפרקו ואמרו קשה לנו לאסוף את עצמנו. יש מורה שיש לה בני משפחה שבויים. יש מורה שאמא שלה חזרה מהשבי".

בצפון: מחסור חמור במורים

הבעיה במתן מענה לתלמידים מפונים וגם כאלה שלא פונו, לא קיימת רק דרום אלא גם בצפון. כפי שפורסם ב"ישראל היום", תלמידים מהצפון שלא פונו נאלצים ללמוד בקושי שלוש שעות ביום בשל מחסור מבנים ממוגנים, איסור נסיעה באזורים מסוימים בצפון ומחסור חריף במורים שבעצמם פונו.

קשיים בתפקוד במערכת החינוך בצפון,צילום: יהושע יוסף

בתקופת מלחמת חרבות ברזל פונו 268 גני ילדים ו-70 בתי ספר בהם מועסקים 3,369 עובדי הוראה. לצד זה, כ- 4,458 עובדי הוראה מתגוררים ביישובים שפונו לפי החלטת ממשלה. מבין עובדי הוראה אלה, 2,057 מועסקים במוסדות חינוך שפונו ו-2,637 מועסקים במוסדות חינוך ביישובים שלא פונו. זו היא תמצית הכאוס – מורים שפונו לדרום אך הבית ספר שבו הם מלמדים בצפון ממשיך לפעול רגיל או מורים שלא פונו מבתיהם אך אין להם מוסד ללמד בו כי הוא נסגר ועוד מקרים דומים.

הנתונים הוצגו בדיון של ועדת החינוך של הכנסת בנוגע להיערכות לחזרתם של התלמידים למערכת החינוך בישובי העוטף. עוד עלה בדוח של מחלקת המחקר של הכנסת, כי מדיווחים שאסף משרד החינוך על היעדרויות עובדי הוראה בחינוך הרשמי מתברר כי עד סוף ינואר 2024 דיווחו 687 עובדי הוראה על היעדרות בשל פינוי מביתם. בסה"כ דווח על למעלה מ-33,000 ימי היעדרות מסיבה זאת; שהם כ-60% מכלל ימי ההיעדרות של עובדי הוראה עקב המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר