שילוב של תכנים שעוסקים במין ובמגדר בבתי הספר, פעילויות של ארגוני להט"ב ונהלים בנוגע לתלמידים שעוברים שינוי מגדרי - המאבק שמטלטל את מערכת החינוך רק ילך ויגבר בשנת הלימודים הקרובה.
שנת הלימודים תשפ"ד הולכת להיות זירת קרב נוספת במאבק בין ארגוני להט"ב לבין ארגונים שמרניים. מול מי שינסו להכניס כמה שיותר תכנים ואירועים על קהילת הלהט"ב, מיניות או זהות מגדרית בקרב ילדים - יהיו גם מי שינסו לעצור את הדבר בכל מחיר. ארגונים אנטי־להט"ביים מנסים וינסו להפעיל לחץ על פוליטיקאים בעתירות ובטענות על "טרלול פרוגרסיבי", ומערכת החינוך תהפוך לזירת התגוששות.
מערכת החינוך בישראל היא שמרנית. לאורך שנים היא העדיפה לא לעסוק בעוצמות גבוהות בכל הנושא של מיניות, משיכה מינית וקהילת הלהט"ב, ובוודאי לא בבני נוער שעוברים שינוי מגדרי.
אלא שבשנים האחרונות, ובפרט בשנת הלימודים האחרונה, המציאות טפחה על פניה של מערכת החינוך. יותר ויותר תלמידים הם ילדים להומואים וללסביות, תלמידים יוצאים מהארון בגילים צעירים מאוד, ואחרים מתחילים לעבור שינוי מגדרי ומבקשים מסביבתם לשנות את אופן הפנייה אליהם מלשון זכר ללשון נקבה, או להפך.
לדברי מור נהרי, מנכ"לית חוש"ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה, "ההסתכלות על הדברים כאילו יש שני צדדים למתרס היא דבר שגוי. גופים שמנסים לעשות דה־לגיטימציה ללהט"ב, ומשתמשים בטרמינולוגיה כאילו זהויות מיניות הן חולי - זה הזוי ומסוכן. ראינו לאורך שנת הלימודים הקודמת מתקפה מאוד גדולה, והתפקיד שלנו הוא לשמור ולהגן על בני הנוער שבתוך מערכת החינוך.
מצעד הגאווה בירושלים 2023 // קרדיט: יוני ריקנר
"אנחנו מאמינים שמגיל מסוים, ילדים צריכים להיחשף לתכנים על להט"בים ולשמוע סיפורים אישיים, כדי שיידעו שאם הם מזהים את עצמם כלהט"בים - הם לא פגומים, הם בסדר. אנחנו לא רוצים סביבנו בני נוער שחיים בהסתרה, בארון. מערכת החינוך היא מיקרו־קוסמוס שכולנו עוברים בו, ואנחנו חייבים לייצר מערכת שיש בה זהויות שונות. במקום להסתכל על הילדים - מסתכלים על אג'נדה. עד היום זו לא היתה סוגיה של ימין או שמאל, וזה מדאיג".
שאלה של גישה
דריסת הרגל של סגן השר אבי מעוז במשרד החינוך הציתה אש, לאחר שהציב לעצמו מטרה להילחם בתכנים הנוגעים למיניות ולקהילת הלהט"ב. הצעת חוק שיזם מבקשת לקבוע בחוק איסור לקיים שיעורים, פעילויות או שיחות הקשורים בנטייה מינית או בזהות מגדרית לפני כיתה ח' (גיל 14). באתר מפלגת "נעם" שבראשותו נכתב: "חלק גדול מספרי הלימוד של בתי הספר נכתבים על ידי ארגוני הקרן החדשה לישראל, ובראשם מט"ח".
בשנת הלימודים הקודמת התחוללה סערה סביב "מסמך הלהט"ב", שפורסם בזמן כהונת יפעת שאשא ביטון כשרת החינוך ושמסדיר את היחס לתלמידים מהקהילה הגאה. למשל - כיצד יש לנהוג עם תלמידים טרנסג'נדרים שיוכלו לבחור את לשון הפנייה אליהם, עם מי יישנו בחדר בטיולים שנתיים, ולאיזו קבוצה ישתייכו בשיעורי חינוך גופני ובכל פעילות הכוללת הפרדה מגדרית.
בין היתר, נקבע כי חשוב להקפיד על לשון פנייה רגישה במסמכי בית הספר ובשיח עם ילדים, עם בני נוער ועם הורים (למשל - "הורה" במקום "אמא" או "אבא"). ארגון לביא עתר נגד המסמך, בטענה כי הוא פורסם במחטף וכי יש להקפיא את נהליו - אך בית המשפט דחה זאת.
"יש כאן שתי גישות חינוכיות", אומרת נעמה סלע, יו"ר פורום הארגונים למען המשפחה, שדוגל בחיזוק מוסד המשפחה וכולל ארגונים חילוניים ודתיים. "האחת היא הקלאסית, שבה בכל הנוגע לחינוך ערכי ולחינוך מיני - הדברים ניתנים בצורה פשוטה ומדעית. בעבר תלמידים היו נחשפים לעובדות הביולוגיות של המין, ובזה תם הסיפור. אבל כבר תקופה ארוכה בתי ספר עושים שימוש ב'הוראה ביקורתית', שתכליתה היא ביקורת המוסדות, הזהות והסדר החברתי הקיים.
"במסגרת הזו יש עיסוק מוגבר בסוגיות להט"ביות, ותלמידים חוזרים הביתה ומדווחים להורים שלהם שהם לא רוצים להיכנס לשיעורים הללו. גם כשעוסקים בטרנסג'נדרים, ההתייחסות של מערכת החינוך לנושא היא בלתי פרופורציונלית, תוך הזמנה לבחינה עצמית של הזהות המגדרית של הילדים כשהם בבית הספר - ולזה אנחנו מתנגדים מכל וכל. לוקחים תופעות קצה ובוחשים בזהות של הילד, וזה לא תקין. זה לא תפקידה ואלו לא כישוריה של מערכת החינוך".
לטענתה, בתי ספר מפרקים את מוסד המשפחה ומלמדים מסרים מופרכים: "למשל, שבנות מופלות ביחס לבנים ושהם אלימים, ושעליהן לשבור את 'תקרת הזכוכית'. התוצאה בעיניי היא הטמעה של 'מלחמת המינים', במקום להתמקד במסרים חיוביים של אהבה, זוגיות והקמת משפחה. בעיניי, פירוק מוסד המשפחה הוא שלב בדרך לפירוק רעיון מדינת הלאום".
מה אתם דורשים?
"משרד החינוך צריך לתת לכל הורה את האפשרות לבחור את החינוך הערכי שהילד שלו יקבל בבית הספר. הורים שרוצים חינוך פרוגרסיבי יקבלו אותו, אבל שתהיה אפשרות גם להורים שרוצים שילדיהם יתחנכו בצורה שמרנית".
שירותים לא־ממוגדרים
מהצד האחד נמצאים גורמים שמרניים, דתיים - שבהם הורים בחינוך הממלכתי־דתי או ארגונים כמו "בוחרים משפחה", לביא ומפלגת נעם - שמתנגדים לעיסוק במיניות, במגדר, במשפחות גאות, בתהליכי שינוי מגדרי, בלשון פנייה א־מגדרית ועוד. מנגד נמצאים ארגוני להט"ב, מובילי "המאבק החילוני" ורשויות מקומיות שנחשבות ליברליות, שקוראים לעסוק בנושאים הללו כבר בגילים הצעירים.
בינתיים, בבתי הספר עצמם נאלצים אנשי חינוך, מורים ויועצים להתמודד מדי יום עם נושאים מורכבים, כמו תלמידים שנמצאים בתהליכי יציאה מהארון או שינוי מגדרי. בגני תקווה, לדוגמה, פתחו בשלושה מבתי הספר - מהיסודי ועד לתיכון - חדרי שירותים לא־ממוגדרים לתלמידים שעברו ועוברים תהליך של התאמה מגדרית.
"עלתה השאלה לאילו שירותים ייכנס תלמיד שעובר התאמה מגדרית, ולכן הוחלט על שירותים לא־ממוגדרים שכל אחד יכול להיכנס אליהם", מסביר קובי זמיר, מנהל אגף החינוך בגני תקווה. "אם אתה יכול לבחור איפה לשבת בכיתה, אתה יכול גם לבחור איפה להתפנות. התגובות למהלך מחממות את הלב, מעולם לא קיבלתי פנייה בנושא הזה ממתנגדים".
הוא אף מספר על תלמיד במערכת החינוך היסודי שעובר תהליך של שינוי מגדרי: "ביקרתי בכיתה וזה נראה טבעי ונורמלי. אני גאה בהנהלת בית הספר ובסגל החינוכי, זה פשוט מדהים".
על השיח בנושא במערכת החינוך הוא אומר: "כל משפחה היא משפחה. כשמנסים לקבוע שמשפחה היא רק אמא ואבא, צריך לזכור שיש ילדים שנעשה להם עוול. דווקא בעת הזאת, כשהשיח בחברה טעון, התפקיד שלנו כרשות ושל אנשי החינוך בפרט הולך ומתחדד. אני מצפה שבשנת 2023, ההכלה והקבלה של כל ילדה וילד, בוגר או משפחה יהיו לגיטימיות בעיני החברה כולה, בעיקר כשמדברים במונחים של הזכות לשוויון. גני תקווה תמשיך להיות מקום בטוח עבור כלל התושבים, ולייצר פתרונות מותאמים לצורכיהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו