"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר מדאיג: 85% מהמחנכות שקלו לפרוש מהתפקיד

הסיבות המרכזיות: העומס, השחיקה והשכר הנמוך • 47% מהמחנכות: מתקשות לספק מענה לבעיות רגשיות

, עודכן
0השמעה
כיתת לימודים (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

תמונת מצב מדאיגה על המורות והמורים המחנכים בישראל: סקר חדש מגלה כי במהלך השנה האחרונה שקלו 85% מהמחנכות לעזוב את תפקידן, ואצל 71% מהן חלפה המחשבה על כך יותר מפעם אחת. הסיבות המרכזיות לכך, לפי הסקר: עומס ושחיקה (34%), רמת השכר (23%) ועומס בשעות העבודה (13%).

חינוך כיתה הוא תפקיד משמעותי. לצד לימוד מקצוע, המורות והמורים לוקחים על עצמם להעביר שיעורי חינוך וכישורי חיים, וכן להיות אחראים לתלמידים ולקשר עם הוריהם.

במשך שנים קיבלו מחנכי הכיתות שכר זעום, ורק בהסכם השכר האחרון הועלה גמול החינוך ל־1,000 שקלים, לכל הפחות. יש לציין כי בעקבות המחסור במחנכים ובמחנכות היו עובדי הוראה שנדרשו לחנך שתי כיתות במקביל, כלומר לקבל אחריות ל־60 תלמידים.

פגיעה באיכות ההוראה

בסקר, שבוצע על ידי חברת Direct Polls, השתתפו יותר מ־500 מחנכות בכיתות א'-ח'. כשנשאלו מה לדעתן הכי מקשה עליהן בעבודתן וביכולתן לממש את תפקידן, ציינו 63% מהן כי עומס ושחיקה הם הסיבה העיקרית, ואילו 49% טענו כי השכר ותנאי העבודה לא מתגמלים.

תלמידים בבחינת בגרות (אילוסטרציה), צילום: יהושע יוסף

נתון מפתיע בסקר הוא טענתן של 47% מהמחנכות כי יש להן "קושי לספק מענה לבעיות הרגשיות של התלמידים" - קושי שמערכת החינוך ומשרד החינוך מתמודדים איתו ללא הצלחה כבר מתקופת הקורונה, שהשפעותיה עדיין ניכרות. גם המצב הביטחוני המתוח תורם לכך.

עוד עלה בסקר כי 45% מהנשאלות טענו שהמחנכות נבחרות באופן אקראי וללא הכשרות מקצועיות מספקות, וכתוצאה מכך נפגעת איכות ההוראה.

נורה אדומה

הסקר נערך לקראת כנס "מחנכות לשם שינוי" בהשתתפות מומחי חינוך, שיתקיים ביום ראשון הקרוב, 21 במאי, ביוזמת קרן משפחת ליאון, הפועלת לקידום שוויון הזדמנויות באמצעות ביסוס תפקיד מחנכות הכיתה בישראל.

מיכל ליאון, מנכ"לית הקרן: "הסקר מצביע על האתגרים שמציפות המחנכות בתוכניתנו, ובהם התמודדות עם אלימות ויחסים מאתגרים עם הורים, הדורשים תשומת לב ומשאבים ולעיתים אינם בהלימה עם העיסוק המרכזי בילדים וברווחתם.

"באמצעות עבודתנו עם משרד החינוך אנו גם מודעים למחשבות ולהתלבטויות של מחנכות על עזיבה, שחייבות להדליק נורה אדומה. עם זאת, ממצאי הסקר חשפו גם נקודות אור כמו העדות של מחנכות רבות כי הן מצליחות להשפיע על תלמידיהן, זוכות באהבתם ובאמונם ומקבלות הערכה מהנהלת בית הספר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר