"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בדידות והתמכרויות: מצוקות הנוער נחשפות
ממחקר חדש עולה כי מצבם הנפשי של בני הנוער נותר רעוע גם לאחר הקורונה • כמו כן, נראה כי התלמידים מרותקים למסכים יותר מתמיד וכי רבים מהם מעשנים סיגריות וצורכים משקאות חריפים
בני נוער שותים אלכוהול (למצולמים אין קשר לכתבה)| צילום: אילוסטרציה: יהושע יוסף

בדידות והתמכרויות: מצוקות הנוער נחשפות

ממחקר חדש עולה כי מצבם הנפשי של בני הנוער נותר רעוע גם לאחר הקורונה • כמו כן, נראה כי התלמידים מרותקים למסכים יותר מתמיד וכי רבים מהם מעשנים סיגריות וצורכים משקאות חריפים

,עודכן
0השמעה

גם אחרי הקורונה מצבם של רבים מהתלמידים ממשיך להיות בכי רע: תחושת שביעות הרצון מהחיים בקרב הנוער ירדה משמעותית בשנה האחרונה ושיעור התלמידים שדיווחו על מצוקות נפשיות זינק מכ־25% לפני פרוץ המגיפה ל־32%.

הנתונים המדאיגים מתבססים על מחקר שבו לקחו חלק כ־2,700 תלמידים מכיתות ו', ח' ו־י', שהוא חלק ממחקר בינלאומי של ארגון הבריאות העולמי, הנתמך בידי משרד החינוך.

מהבדיקה עלה בין היתר כי בקרב בנות, בייחוד במגזר היהודי, יש שיעור גבוה של תלמידות המדווחות על מצוקות נפשיות, סימפטומים גופניים ותחושת בדידות. בכל מדדי הרווחה הנפשית והגופנית, ניכר כי תלמידי המגזר היהודי דיווחו על תחושות קשות יותר ביחס למגזר הערבי.

שיעור גבוה של תלמידות המדווחות על מצוקות נפשיות, סימפטומים גופניים ותחושת בדידות. בית ספר, אילוסטרציה,צילום: הרצי שפירא

כמו כן, נראה כי הקורונה ריתקה את התלמידים למסכים עוד יותר, בין היתר בגלל שיעורי זום. בעקבות זאת, אצל רבים מהם נוצר דפוס שימוש בעייתי.

משתמשים בעייתיים

על פי המחקר, בקרב כלל התלמידים ישנה עלייה משמעותית בשיעור המסווגים כמשתמשים בעייתיים במדיה החברתית. גם שיעור הבנות המדווחות על שימוש בעייתי במדיה החברתית עלה באופן ניכר לעומת שנת 2019.

כמו כן, היעדר המסגרות והמתיחות שנגרמה בבתים רבים עקב אובדן פרנסה של ההורים, הביאו לעלייה בשימוש בחומרים ממכרים.

בקרב כלל התלמידים ישנה עלייה משמעותית בשיעור המסווגים כמשתמשים בעייתיים במדיה החברתית.,

על פי המחקר, ברוב מדדי השימוש בחומרים ממכרים ניכרת מגמת עלייה בצריכה עם הגיל, ובנים צורכים יותר מבנות. מדאיג במיוחד הזינוק המשמעותי בשיעור בני הנוער המדווחים על שתייה מופרזת לפחות פעם בחודש - שעלה מכ־7% לפני פרוץ המגיפה ל־14% אחרי החזרה למסגרות ב־2022.

יתרה מכך, בהשוואה לשנים קודמות, בשנת הסקר הנוכחי ניכרת מגמת עלייה בעישון סיגריות, צריכת אלכוהול ושכרות. עם זאת, ישנה ירידה קלה בשיעור התלמידים הצורכים קנאביס.

נתון מעודד שעלה מהמדגם הוא שבשנת הסקר התרחשה ירידה מתונה בשיעור המעורבים באירועי אלימות. הירידה בממדי האלימות קיימת בעיקר בחברה הערבית. בנוסף, סיום הלמידה מרחוק עם חלוף הקורונה הובילה לירידה בממדי הבריונות ברשת - מ־16.8% בשנת 2021, ל־9.9% בשנת 2022.

שר החינוך, ח"כ יואב קיש: "מחקר חשוב. יידרשו שנים של עשייה להתמודד עם נזקי המגיפה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו