השביל הזה מתחיל מכאן: 10 צעדים ראשונים לפני בחירת התואר האקדמי

להגשים חלום ילדות או את החלום של ההורים? לבחור בתחום שמדבר אל הלב או כזה שמכניס הרבה כסף לכיס? והאם ללמוד את המקצוע הכי נדרש בשוק התעסוקה או שאתם מוכנים להילחם על מקומכם? המומחים מסבירים כל מה שחייבים לדעת לפני שבוחרים את המסלול האקדמי הנכון

לבחרון נכון. אילוסטרציה, צילום: GettyImages

בחירה של מסלול לימודים היא אחת ההחלטות הכי משמעותיות שאדם מקבל בחייו, בעיקר משום שהיא קובעת את העולמות התעסוקתיים והחברתיים שבהם יבלה את חייו המקצועיים. עבור חלק קטן מהצעירים התמונה ברורה מאליה - כבר מגיל צעיר הם יודעים מה ילמדו ובמה יעבדו כשיהיו גדולים. אלא שאצל מרבית הסטודנטים לעתיד מדובר בהתלבטות משמעותית.

צעירים אחרי צבא או אחרי הטיול הגדול מתחבטים לא מעט בשאלה מה מתאים להם. חלק נושאים איתם חלום ילדות, כמו להיות מעצבת אופנה או חוקר מוח, ואילו אחרים מבקשים (או במקרים רבים, מבקשים מהם) להגשים את החלום של המשפחה - בין שמדובר בהורים שהיו חסרי השכלה אקדמית ומקווים שהילד יהיה מהנדס, ובין שמדובר במשפחות שיש בהן מקצוע מובהק כמו רפואה או עריכת דין וכולם מצפים שהבן או הבת ימשיכו את השושלת.

צעדים ראשונים

1. ביקור ביום פתוח: אין כמו מראה עיניים ותחושה כאשר אתם נכנסים בשעריו של המוסד. זה יאפשר לכם "להרגיש" אם מצאתם את המקום המדויק עבורכם, ואת החיבור עם הסגל והסטודנטים הפוטנציאליים.

2. "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול?" אין להקל ראש בהגשמת חלומות ילדות ובמתן משמעות לתחום שאתם טובים בו. לצד זה, כדאי שתבדקו אילו תפקידים והצעות עבודה יש באותו מקצוע, משום שייתכן כי עם הזמן הוא הפך פחות מבוקש.

3. בדקו תנאי קבלה בכמה מוסדות: לעיתים תמצאו מסלול לתארים הדומים בהרכב הקורסים אך שונים בדרישת ציוני הקבלה. מומלץ לנסות להתקבל לכמה מוסדות בו־בזמן כדי להגדיל את הסיכוי להתקבל.

4. לפעמים מוטב מאוחר: מדובר באחת ההחלטות המשמעותיות בחיים, וחשוב לא לעשות דברים תחת לחץ. אם אתם לא סגורים על מסלול הלימודים, קחו שנה נוספת ונצלו את הזמן לבדיקות מעמיקות יותר.

5. התחילו בקטן: יש תארים שתנאי הקבלה אליהם נוקשים והביקוש רב, והסיכויים נראים קלושים. אפשר לבחור מסלול לימודים מאותם עולמות תוכן, ובהמשך לעשות את "הקפיצה הנוספת" לתואר שתמיד חלמתם עליו.

6. אין חכם כבעל ניסיון: חשוב שתשמעו חוות דעת ממי שלומדים או למדו את התארים שמענייניים אתכם. התייעצו עימם וקבלו מהם עצות לדרך. הרשתות החברתיות מלאות בקבוצות, בפורומים ובקהילות בוגרים.

7. היזהרו מטרנדים: לאורך השנים תחומי לימוד מסוימים הפכו פופולריים במיוחד. חשוב שלא ללכת אחרי הזרם רק בשל הנהירה אליו. העובדה שיש חוגים מבוקשים במיוחד לא בהכרח מעידה שזה המקצוע שעליכם לבחור בו.

8. שיעורים פרונטליים מול זום: מאז ימי הקורונה נערכים חלק מהקורסים בחלק מהמוסדות בזום או מוקלטים. אם אתם אוהבים ללמוד מהבית בזמנכם הפנוי, כדאי לכם לבחור במוסד אקדמי שמאפשר זאת.

9. המקום הנכון: יש שוני עצום בין מוסדות ההשכלה הגבוהה מבחינת הקהילה, המגורים, האווירה. חלקכם ירצו להישאר לגור בבית, ואחרים ירצו לצאת לדרך עצמאית. בדקו היטב היכן תבלו את שנות האקדמיה שלכם.

10. אבא עשיר, אבא עני: חלק מהסטודנטים שצריכים לשלב עבודה לא יכולים לעמוד בתשלום הגבוה ונאלצים לעזוב את התואר. בדקו מה המקורות הפיננסיים שלכם, אם יש לכם עזרה מההורים, חיסכון או מלגה (עם או בלי התנדבות).

בין הרצון לכישורים

"ליועצי הקריירה שלנו יש כלים מקצועיים שמסייעים לחיילים משוחררים בבחירת התחום העתידי המקצועי שבו ירצו להשתלב, באמצעות הכשרות ולימודים רלוונטיים", מסבירה רחל אגאי, מנהלת מחוז ירושלים בקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון, "אנו בודקים את הכישורים ואת האישיות שלהם ומשלבים גם את הרצונות האישיים, שהם מאוד־מאוד חשובים.

רחל אגאי מהקרן לחיילים משוחררים,

"אתה יושב מול בחור צעיר ומרגיש אותו. הרבה פעמים הם אומרים לנו 'אני הולך ללמוד עריכת דין כי אמא שלי אומרת שככה אעשה כסף' או 'אבא שלי עורך דין, והוא רוצה שאבוא לעבוד איתו במשרד'. אבל זה לא מה שאותו צעיר רוצה או שבאמת מתאים לו, וזו לא הדרך לבחור במה לעסוק בעתיד ומה ללמוד. בסופו של דבר, הלימודים הם לא מטרה אלא אמצעי להגיע לעיסוק העתידי המתאים למשוחרר בתחום הנכון לו".

איך זה נעשה בפועל?

"יש לנו כלים מקוונים שפותחו על ידי מכונים שונים. החיילים המשוחררים ממלאים שאלוני כישורים תעסוקתיים ומאפייני אישיות, כמו 'אני מתחבר לעשייה חינוכית' או 'אני נוטה להיות רציונלי'. בסוף יוצא דו"ח שבו יש את התוצאות עם הכוונה לאפיקים מקצועיים מסוימים, ועימו משלבים את השיחות האישיות עם יועצי הקריירה. במקביל, היועצים שלנו נותנים מידע על מגוון המקצועות ומסלולי תארים אקדמיים, הכשרות מקצועיות, השלמת בגרויות ועוד. השירות ניתן בחינם עד כחמש שנים לאחר השחרור".

מחפשים משמעות לעשייה

כבר שנים שישראל מובילה בשיעור בעלי תואר ראשון באוכלוסייה, ונראה שהצעירים הישראלים נכנסים לאקדמיה מוקדם מבעבר וחלקם גם מוותרים על הטיול שלאחר השחרור. הקורונה אף הביאה לשיא את מספר המועמדים ללימודי תואר ראשון, שכן רבים מהצעירים לא יכלו לטוס לחו"ל והעדיפו ללמוד.

סקר שערך במהלך השנה האחרונה האתר "לימודים בישראל STUDY" בקרב אלפי גולשים בגילי 21-18 הראה כי 22% מהצעירים מתכוונים להתחיל ללמוד באקדמיה בשנה שלאחר השחרור, זאת לעומת 15% בשנת 2012. עוד עולה מהנתונים כי שיעורם של החיילים שהתעניינו בלימודים במהלך שנת השירות הראשונה עמד ב־2012 על 12.5%, ואילו ב־2022 זינק ל־27.3%. כמו כן, נרשמה ירידה דרסטית במספר החיילים שלא מתכוונים ללמוד - בסקר שנערך ב־2012 השיבו 15.2% כי אין בכוונתם לרכוש ידע במסגרת מוסד להשכלה גבוהה, בעוד השנה שיעור החיילים שמתכוונים לא ללמוד כלל עומד על 8.3% בלבד.

"הקורונה עשתה את שלה. בעבר חיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי־אזרחי היו יוצאים לטיול הגדול, והיה לוקח להם שנתיים וחצי-שלוש להתחיל לחשוב על לימודים. היום זה שונה. הם מבינים שהם צריכים להתחיל לדאוג למסלולם המקצועי מגיל מאוד צעיר", מוסיפה אגאי. "מצד אחד הם מבולבלים לגבי מה שהם רוצים לעשות כשיהיו גדולים; מצד שני, הם ממוקדי מטרה ולא מוכנים לעבוד בכל שכר. הם מחפשים לעסוק בנושאים עם משמעות לעשייה שלהם. הם יורים לכל הכיוונים עד שהם מוצאים את הנישה שלהם. כשמדברים על דור ה־Z אפשר לראות שהוא לא מתמקד רק בעיסוק אחד.

"הקצב שלהם שונה: הם יכולים לעשות קורס מאמני כושר בווינגייט, אבל גם להירשם ללימודים אקדמיים; חלקם יכולים להיות גם שכירים וגם עצמאיים; אם פעם היינו משתחררים מהצבא וישר מחפשים עוגן תעסוקתי אחד לאורך שנים, היום הצעירים אינם החלטיים. לוקח להם זמן למצוא את הכיוון המקצועי שאליו ירצו להגיע בעתיד, והם אינם דבקים רק בעיסוק אחד".

לא על הכסף לבדו

בישראל יש 58 מוסדות אקדמיים, ובהם לומדים לכל התארים כ־337,230 סטודנטים. חלק מהמוסדות הם אוניברסיטאות מחקר, חלק אחר מכללות פרטיות או ציבוריות, ויש גם אוניברסיטה פרטית אחת. המוסדות שונים זה מזה ברמת היוקרה שלהם, שבאה לידי ביטוי בדירוגים העולמיים של מוסדות להשכלה גבוהה וגם בשכר הלימוד - הוא יקר יותר במכללות פרטיות, לעומת אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות שהן מתוקצבות.

גם סביבת הלימודים שונה: יש מוסדות ענקיים שבהם בכל פעם לוקחים קורסים עם סטודנטים אחרים, ומוסדות יותר פריפריאליים ומשפחתיים שהמגורים בהם הם בתוך הקמפוס או סמוך לו.

תמיר אמיר. "צעירים חושבים שאם הם יידעו מהם 'מקצועות העתיד'",

לדברי ד"ר תמר אמיר, מנהלת המרכז לייעוץ לימודי־תעסוקתי באוניברסיטת תל אביב, "כשבוחרים מה ואיפה ללמוד צריך להסתכל על כל הפרמטרים ולא ללכת למשל רק על פי כמה מרוויחים. גם אם תלך לתחום שיש בו הרבה מאוד כסף, אם אתה לא טוב - אתה תיפלט ממנו.

"לא בוחרים מקצוע אם אתה יודע שאין לך היכולות להתמודד איתו או שלחלוטין לא מעניין אותך. לדוגמה: אנשים שבוחרים במקצועות ההנדסה או מדעי המחשב אבל יודעים שאין להם יכולות כמותיות, ואומרים לעצמם 'יהיה בסדר'. לא מספיק רק להתקבל - צריך להיות טוב במה שאתה עושה. חשוב שתדע מה מעניין אותך ולכן גם היכולות, התכונות האישיות והרצונות הם חלק מהעניין".

לדבריה, גם מוסד הלימודים משפיע על ההחלטה. "יש תחומי לימודים שנלמדים באופן שונה במוסדות שונים. לא בהכרח התכנים, אבל אופי הלימודים שונה ממוסד למוסד. לכן אחד יכול להתאים לך והאחר פחות. יש מוסדות יותר תובעניים ויש כאלה שפחות. דיוק בבחירה נכונה של מוסד הלימודים גם הוא חשוב להצלחה, כלומר לא רק מה ללמוד אלא איפה - כל אלה משפיעים".

היום, מוסיפה ד"ר אמיר, יותר מתמיד, שוק העבודה מבלבל ומתעתע אנשים צעירים בבואם לבחור מסלול מקצועי: "הם חושבים שאם הם יידעו מהם 'מקצועות העתיד' אז הם יהיו מסודרים, אבל לא בהכרח יש דבר כזה. יש הרבה מאוד מקצועות היברידיים ומקצועות שמשנים את פניהם, וגם כאלה שלא נלמדים בשום מקום. עבודה זה כבר לא משהו שבאים אליו, אלא משהו שעושים אותו".

ד"ר אמיר מדברת על שתי מגמות: "יש שני סוגים של מגמות ואנשים: 'הרב־תחומיים' - כאלה שיודעים לעשות הרבה דברים בהרבה תחומים וכל הזמן משנים מסלול; הסוג השני הוא 'המומחים' - יש להם מומחיות אחת אבל מאוד ספציפית ועמוקה, והם הכי טובים בה. לשני הסוגים האלה יש מקום בשוק התעסוקה. עליך להבין מי אתה ואיזה סגנון מתאים לך יותר".

ייעוץ לימודי־תעסוקתי הוא תהליך ארוך?

"לאו דווקא. בתוך שלושה-ארבעה מפגשים אתה כבר יכול לדעת מה מתאים לך. הייעוץ נשען על מבחנים ושאלונים שבודקים כישורים של אותו אדם, את תחומי העניין שלו ואינטגרציה בין השניים ומהן התכונות האישיות שלו. לרוב, אנשים צעירים לא יודעים לומר מה מייחד אותם מאחרים, והתהליך מגדיר להם מי ומה הם, אתה יוצא מאוד ממוקד. כמו כן, יש לנו 'ספריית מקצועות' שמספרת על כל תחום לימוד שקיים בארץ - מה עושים בו, מה היתרונות וכל המידע הרלוונטי".

בחירה של מקצוע שאינו מתאים גורמת פעמים רבות למצב של "גרירת" השלמת התואר, ואף נשירה ממנו. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עקבה במשך שבע שנים אחרי סטודנטים שהחלו תואר ראשון וגילתה תמונה מטרידה (2019): באוניברסיטאות רק 60% מהסטודנטים סיימו את התואר בתום הזמן התקני (בדרך כלל 3 שנות לימוד). רק לאחר 6 שנים עלה שיעור הזכאות לתואר ראשון ל־82%. במכללות האקדמיות 62% בלבד סיימו את התואר בתום 3 שנים, ואילו שיעור הזכאות של 82% הושג לאחר 7 שנים.

לפי הלמ"ס, הסיכוי לסיים תואר במתמטיקה, בסטטיסטיקה או במדעי המחשב באוניברסיטה בתום שלוש שנים נמוך במיוחד ועומד על 33%. במדעי הרוח, גם לאחר שבע שנים של לימודים באוניברסיטה 25% מהסטודנטים לא סיימו את התואר.

המקצוע ומה שמאחוריו

גבי אדם, מנכ"ל "לוגיפס" העוסקת בהכוונה ללימודים ובייעוץ תעסוקתי, מסביר: "יש הרבה מאוד חבר'ה צעירים שעומדים להשתחרר מהצבא ושואלים את עצמם לאיזה כיוון לפנות לאחר השחרור או הטיול הגדול. בעבר הדוד היה ממליץ להיות מהנדס, החבר הטוב היה ממליץ ללמוד קולנוע, והסטודנטים קיבלו החלטות גורליות די במקרה ולא בצורה מסודרת. היום יש אפשרות לבצע באופן מקוון תהליך מקיף ומדויק הבוחן ומנתח את הכישורים, את האישיות וגם את ההעדפות האישיות שלך, ובסופו אתה מקבל דו"ח מעמיק המפרט את התחומים החזקים והחלשים שלך וכן מקצועות המתאימים לך (כולל רמת התאמה)".

גבי אדם. אנשים מסתקרנים אבל יש רתיעה,

על נושא השאלונים המקוונים שנכנס בשנים האחרונות אומר אדם: "מצד אחד אנשים מאוד מסתקרנים מזה, ומצד שני לחלק יש רתיעה מסוימת מביצוע מבחנים ושאלונים. בסופו של דבר, תוצאות המבחנים השונים ושאלוני ההעדפות מנבאות סיכויי הצלחה במקצוע בפועל, בשוק העבודה האמיתי. אם אתה רוצה להיות מהנדס ואתה גם בעל יכולות ונתונים המאפשרים לך ללמוד את המקצוע, אבל זה רחוק מאוד ממבנה האישיות שלך, זה לא יעבוד.

"מטרת לימודיו של אדם היא להביא אותו לכדי רכישת מקצוע. לימודים הם שלב ביניים, ולכן מבחני התאמה לעבודה מאוד דומים למבחני התאמה ללימודים".
לדבריו, רבים מהצעירים לא באמת יודעים מה המשמעות של המקצוע שאותו הם בוחרים ללמוד.

"רבים חושבים שניהול משאבי אנוש זה מקצוע מאוד 'סקסי', והיתה תקופה שהיה לו ביקוש מאוד גבוה, אבל במקומות עבודה רבים זו למעשה משרה מאוד תובענית ועיקרה גיוס, רווחה ופרט (למשל עיסוק בתלושי שכר ובפיצויים). מצב דומה מתרחש ממש היום לגבי full stack developer, שנלמד בעשרות מכללות ולרבים מהסטודנטים זה לא באמת מתאים.

"בחירת מקצוע זו החלטה חשובה ויקרה. מומלץ לבחון זאת בכובד ראש לפני רישום ללימודים. מחקרי עומק מצאו שאנשים העובדים במקצוע המתאים להם נהנים מיתרונות רבים: פרודוקטיביות גבוהה יותר, שיפור הביטחון העצמי, רווחה נפשית ובריאותית, איזון משפחה־עבודה משופר, שגרת יום שמחה יותר, וכתוצאה מכל אלו גם שכר גבוה יותר וקידום מהיר בתוך הארגונים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר