האלימות בבבתי הספר: "אם מהרופאים לא מצופה שיפרידו בקטטות - למה מהמורים כן?"

כמו בבתי החולים ובמרפאות, מכת האלימות גוברת לאחרונה בקרב בני הנוער - תוקפים נהגי אוטובוס, מסתבכים במלחמות כנופיות, שולפים סכינים ודוקרים. התופעה פושה גם בקרב תלמידים בבתי הספר, והמנהלים והמורים אובדי עצות. רבים מהם חשים חשופים במערכת, שמצפה מהם גם להפריד בין הניצים - אבל לא מעניקה להם גיבוי.

"אחרי שחטפתי אגרוף לפרצוף בקטטה בין תלמידים החלטתי שאני לא מפרידה יותר, יש גבול", אומרת מ', מורה במערכת החינוך. "אם מרופאים לא מצפים להפריד בקטטות בחדרי המיון, למה מצפים את זה ממורים? בבתי חולים יש מאבטחים וזו העבודה שלהם, גם בבתי ספר יש מאבטחים, אז למה המורים צריכים להתערב ולהפריד קטטות? שהמאבטח יפריד. זו הפקרות שהתחילה מזמן, ועכשיו מתחילים לראות את התוצאות".

מ' מספרת שבשיחה עם תלמידיה בנושא, "הם נתנו מקרה של התלמיד מאשדוד שהוכה בבית הספר בזמן שהמורה מנסה להפריד, ושאלו בפשטות - 'איפה היה המאבטח?' הם הסבירו שזה נותן להם ביטחון שיש מאבטח, אבל לא הבינו למה הוא לא עושה כלום. לא ידעתי מה לענות להם".

כשפנינו השבוע למשרד החינוך בסוגיה הנפיצה, נאמר לנו כי "באירוע אלימות בין תלמידים, מצופה מעובד ההוראה לעצור ככל יכולתו את הפגיעה ולדאוג למוגנות המעורבים. מומלץ שייעזר בגורמים נוספים, בהתאם לאפשרויות ולסיטואציה".

במשרד החינוך מתכוונים לאנשי צוות שנמצאים בסביבה, מורים תורנים וכדומה. כלומר אין להם באמת פתרון לנושא, כמו התערבות של מאבטח באירוע.

אין גיבוי

סוגיה נוספת היא שאלת הגיבוי למורים. רבים מהם טוענים כי במקרה שבו יפרידו בין הניצים ואחד התלמידים יטען שפגעו בו - המערכת לא תעניק להם גיבוי מולו או מול ההורים.

"יש פה קונפליקט", מסבירה ש', מורה נוספת. "אם תלמיד יטען שתוך כדי ההפרדה במהלך מקרה אלימות נתנה לו המורה מכה בטעות, גרמה לו חבלה או בשוגג העבירה יד ליד איבר אינטימי, אף אחד לא יעמוד מאחוריה - לא בית הספר, לא הרשות המקומית ולא משרד החינוך".

מורה אחרת הלינה: "מורה שמפריד בין תלמידים חשוף לתביעה מצד הוריהם, ומאותו רגע הקריירה שלו בסכנה - יישלחו לגביו תלונות, מכתבים, דרישה לפיטורים. יכולים לאמלל את חייו".

"מתנה" למנהלת: רימון הלם

בשבוע שעבר נשבר שיא נוסף ועגום של אלימות, עם מעצרם של שני תלמידים בני 15 ו־17 מרמלה, בחשד כי השאירו בבית ספרם שקית ובה רימון הלם כ"מתנה" למנהלת. אחד הנערים ביקש לדבר עימה וכשסורב על ידי שומר בית הספר, השאיר בשער הכניסה את ה"מתנה" מחברו ונמלט מהמקום.

בחודשים האחרונים הושקה בהסתדרות המורים מערכת פניות עבור עובדי ההוראה, שאוספת גם נתונים על מקרי אלימות. הנתונים עדיין חלקיים, אך מגלים לא מעט מקרי אלימות כלפי צוותי בתי הספר. מתחילת שנת הלימודים - ארבעה חודשים בלבד - נאספו יותר מ־300 מקרי איומים כלפי מורים, השלכת כיסאות לעברם, דחיפות ועוד.

פחד מההורים

לדברי מיכאל פינטו, סגן מזכ"לית הסתדרות המורים ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי, "יש עלייה במספר המקרים, אבל גם בחומרתם. בכל פעם אנו מופתעים עד כמה הקווים האדומים וגבולות האלימות נחצים, גם מצד תלמידים וגם מצד הוריהם, כלפי הצוותים החינוכיים.

"זו אלימות שחולשת על פני כל שכבות הגיל, והיא הולכת ונעשית הרבה יותר חמורה. עד שאתה לא רואה את זה בעיניים אתה לא באמת מבין את החומרה, ואנחנו יודעים שיש הרבה אירועי אלימות שלא מדווחים".

פינטו מציין כי "בחלק מהמקרים מורים או מנהלים לא מדווחים בשל פחד מההורים או בגלל חשש מסטיגמה לבית הספר. אין שבוע שאני לא מטפל בכמה מקרי אלימות נגד צוותי הוראה או מנהלים, דברים קיצוניים שלא הכרנו - הורים שזורעים הרס בחדר המנהלת, מעיפים ציוד על הרצפה, אומרים לה 'אנחנו יודעים איפה את גרה'.

"במקרה אחר, תלמיד שהתבקש לצאת מהכיתה נצמד למורה והדף אותו אל הלוח. מדובר בתלמיד ממשפחה עם רקע עברייני, והמורה אומר שהוא פשוט חושש מאז לשלומו ולשלום ילדיו. בכל מקרה כזה אנחנו דורשים להשבית את בית הספר, אבל לא תמיד המנהל מאפשר. כן חשוב לנו שתוגש תלונה במשטרה ושתהיה תוכנית התערבות" .

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי  "כל אדם חשוף לתביעות, אבל עובדי מדינה מיוצגים על ידי המדינה וניתן להיעזר בהגנה משפטית של חברת 'ענבל'. לצד התהליכים המשפטיים, מנהלי מוסדות החינוך, מפקחים ואנשי שפ"י מלווים אירועים מסוג זה ונותנים גיבוי ותמיכה".