לפי רוח ההלכה היהודית גם לנשים חרדיות מגיע להתפרנס בכבוד

חשוב להבין שהמהלך היחיד לשילוב חרדים בתעסוקה שבאמת הצליח בשנים האחרונות - הוא ההכשרות המקצועיות לנשים חרדיות בסמינרים.

עד לפני עשור, הסמינרים לנשים חרדיות לימדו כמעט אך ורק לימודי הוראה, אך בעקבות לחץ כלכלי מצד המשפחות שבהם הבעל לומד והאישה היא המפרנסת העיקרית, החלו בחלק מהסמינרים להכניס לימודים מקצועיים: הייטק, חשבונאות, גרפיקה ועוד. המהלך הזה לא היה קל - הרי הסמינרים לא הוקמו כמוסדות להכשרה מקצועית, ומנהלי הסמינרים לא רואים את עצמם ככאלו.

אלא שהצורך הכלכלי גרם לקהילה להבין שאם כבר הנשים החרדיות יוצאות לעבוד ומפרנסות, כדאי לאפשר להן לרכוש הכשרה מקצועית שתאפשר להן להשתלב במשרות איכותיות.

נכון להיום, יותר מ־1,500 נשים חרדיות מסיימות בכל שנה את המסלול המקצועי בסמינרים, ומשתלבות במשרות איכותיות במשק. זה מה שמאפשר למשקי בית חרדיים רבים להתקיים בכבוד מבחינה כלכלית. המגמה הזאת ממשיכה לעלות לאורך השנים, גם בשיעור התעסוקה וגם באיכותה ובשכר השעתי. למשל: פער השכר, שעמד בשנת 2014 על 32%, הצטמצם בשנת 2019 ל־26% בלבד.

המגמה המרכזית בהכשרות היא תכנות, מה שמאפשר את התופעה המבורכת שאנחנו רואים בשילוב אלפי נשים חרדיות בתעשיית ההייטק הישראלית. אך לאחרונה החלו בחלק מהסמינרים להכניס גם לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב באמצעות האוניברסיטה הפתוחה - מהלך חשוב ומשמעותי, שמאפשר לבוגרות הסמינרים במגמות אלו להשתלב בליבת הפיתוח של ההייטק הישראלי, ולא להתפשר על משרות בדרג ביניים.

החברה החרדית עדיין מתנגדת באופן גורף ללימודים אקדמיים. אבל מהלכים מסוג זה - שבהם מפרקים את המוקש שנקרא "אקדמיה" ומאפשרים לאותן תלמידות להמשיך במסלול ההכשרה הקהילתי בתוך הסמינר החרדי, עם כל אותם כללים וערכים שמאפיינים את הציבור החרדי, ויחד עם זה לרכוש השכלה אקדמית שמאפשרת שילוב אמיתי בשוק העבודה - אלו הם המהלכים המשמעותיים ביותר שקיימים.

באמצעות מהלכים מהסוג הזה, במקום לגרום לאישה החרדית לבחור בין לימודים בסמינר ושמירה על אורח החיים הרוחני, לבין יציאה לאוניברסיטה על מנת לרכוש תואר אקדמי - המהלך מאפשר לה לשלב בין הדברים, ולקחת חלק בעולם העבודה מבלי לאבד את מה שהיא ואת מי שהיא.