שוב הגיע היום המיוחד הזה - 1 בספטמבר. שוב מתחילים להרגיש את הקרירות הנעימה של אלול. שוב המחברות החלקות נכנסות אל הילקוט, והספרים מרשרשים בעטיפות החדשות.
וגם השנה, כמו בכל שנה, כמו בכל דור, כל אחד ואחת שנכנסים למוסדות הלימוד, מחזיקים בלב תקווה - והבטחה - לעשות את המיטב. לשקוד על החומר, להשקיע במטלות, וכמובן - להצטיין בכל המקצועות.
אין זה מקרה שפתיחת שנת הלימודים חופפת את חודש הרחמים והסליחות, בואכה השנה העברית החדשה. הזמנים הללו הם זמן של חשבון נפש. זמן של הסתכלות לאחור אל השנה החולפת, וציפייה נרגשת לקראת הימים שיבואו. זה הזמן שבו אנו משאירים מאחור את ההרגלים הרעים ולוקחים על עצמנו לסגל לעצמנו הרגלים טובים ונכונים.
לתלמידות ולתלמידי ישראל היקרים שקוראים את השורות האלה אני רוצה לספר סוד. שנת לימודים היא לא ריצה למרחקים קצרים, אלא מרתון. צריך לתכנן לטווח ארוך ולהיות מוכנים לעבוד קשה, ולחדש את הבטחת ההצטיינות בכל יום, בכל בוקר. שלא תדהה, שלא תדעך. אין ברירה, כדי לקצור את פירות ההצלחה - צריך לחרוש את אדמת הקריאה, הכתיבה והתרגול.
עם כל רוח היזמות המפעמת והידועה, ומה שמכונה החוצפה הישראלית, לפעמים אנחנו שוכחים שגם המורשת הזו, של העבודה הקשה שמובילה להצטיינות, היא מורשת ישראלית.
הרי זו היתה הרוח של האנשים שהקימו את המדינה הזאת, בעמל וביגיע כפיים, ובונים אותה מדור לדור. וכמו אז כך גם היום - כדי להצליח להתמודד עם האתגרים הבלתי רגילים שניצבים לפתחנו, אנחנו פשוט חייבים להיות הכי טובים. צעד לפני כולם.
זה מה שאני מבקש, ומאחל, לכלל תלמידות ותלמידי ישראל, ולמעשה לכולנו: שמורשת ההצטיינות הישראלית תהיה נר לרגלינו בכל השדות ובכל התחומים. שנשכיל להבטיח לעצמנו שהשנה עושים את המיטב, וגם ליישם - ב־1 בספטמבר, ובכל אחד מימות השנה שיבואו אחריו.
שנה טובה, מלמדת, מעשירה, מתוקה ומוצלחת.
הביא לדפוס: יורי ילון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו