"בבקשה אל תשבתו": ארבעה ילדים מרחבי הארץ בקריאה למורים

מגיל גן ועד תיכון, לא מעט רוצים ששנת הלימודים תיפתח כסדרה כבר מחרתיים • הנה בקשותיהם של ארבעה מהם מיצו את החופש הגדול. לא רוצים לראות כיתה סגורה

כיתה ריקה בישראל , דודו גרינשפן
כיתה ריקה בישראל, צילום: דודו גרינשפן

מירית מכול / בת 4 מגן "יסמין" בחיפה

"אני מתגעגעת מאוד לגן, לחברים שיש לי בגן, והכי מתגעגעת לגננות שלי", מספרת מירית מכול, בת 4 מגן "יסמין" בחיפה. "בחופש הייתי בשתי קייטנות של הגן, יצאתי לטיולים והלכתי לבריכה. הייתי גם אצל סבתא בצפון, כי ההורים שלי היו בעבודה ולא היתה לי קייטנה. היו ימים שהלכתי עם אמא לעבודה ושם הכרתי ילדים שההורים שלהם עובדים עם אימא והיה נחמד וכיף. אני רוצה לחזור לגן כי התגעגעתי למשחקייה, התגעגעתי שיושבים ביחד מסביב לשולחן בארוחות הבוקר והצהריים ואז יוצאים כולנו לחצר ומשחקים ביחד על הנדנדה וגם במשחקים שיש שם. התגעגעתי לשעת הסיפור, לימי הפעילות בגן, לחוגים שהיו עושים לנו, לארנב ולאוגר ולהצגות שהביאו לנו.

מירית מכול,

"שמעתי מההורים שכנראה תהיה שביתה ולא נחזור לגן. אני מאוד מקווה שלא תהיה שביתה, כי ההורים שלי צריכים לחזור לעבודה ואני צריכה לחזור לגן. החופש היה נחמד, אבל אני רוצה כבר לחזור לגן".

הביא לדפוס: מישל מכול

מתן בוהדנה / בן 15 אופקים

"אני נגד השביתה אך תומך בבקשת המורים לשיפור תנאיהם ולכן מצדד בפתרון מעט שונה משביתה. הפערים שעלולים להיווצר משביתה אשר סופה אינו נראה באופק הם רבים ונוראיים. ניתן להסתכל על שביתה דומה שהיתה ב־2007, בעקבותיה נאלצו התלמידים ללמוד יותר שעות שבועיות כדי להשלים את החומר הלימודי שהחסירו ובכך נוצרו פערים לימודיים. לצד הצורך האנושי ללמוד ולהתפתח קיים גם צורך חברתי. אני שומע את חבריי שמביעים חשש מכך שלא תהיה להם מסגרת חברתית לאורך זמן לא ידוע. המצב הזה מחזיר אותנו לתקופת סגרי הקורונה, בה היה ניתוק חברתי במשך חודשים רבים ולנזק שנגרם מכך. מעבר לכך, ניתן להבחין בקושי של ההורים. הרי שביתת צוותי ההוראה משמעותה שצעירים יישבו בביתם בחוסר מעש, ולכן גם הוריהם ייאלצו להישאר עימם. כך נוצר מצב של חוסר ודאות.

מתן בוהדנה, צילום: דודו גרינשפן

"אני מבין את שיקולי המורים. אני מבין את הצורך בכבוד בסיסי, ביחס אנושי ובתנאים סוציאליים הוגנים. גילוי נאות - במשפחתי אנשי חינוך רבים ואני מרגיש את כאבם. אני מבין גם את שיקולי משרד האוצר אשר לא יכול לחלק כסף סתם כך.

"הפתרון, לדעתי, הוא העלאה הדרגתית של השכר ושאר התנאים הסוציאליים במקום העלאה מיידית, תוך הסרת איום השביתה. רק כך שני הצדדים ייצאו מרוצים. לדעתי, עלינו לשקול גם מהלכים דרסטיים יותר, כמו הפרטת מערכת החינוך במדינה.

"אני רוצה לפנות אל שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, לבקש ממנה להתערב בנושא עבורנו התלמידים ולדאוג לכך שלא נפסיד ממאבקם הצודק של המורים. גם אל שר האוצר, אביגדור ליברמן, אני מעוניין לפנות בבקשה להגיע להסכמות בנושא כדי לא לפגוע במדינה. לדעתי, ראש הממשלה יאיר לפיד צריך להתערב בדחיפות בעניין, בין היתר על מנת שלא יירשם שמו כאחראי למחדל הזה וכמי שלא עשה דבר למנוע אותו. מוטב שמנהיגינו יפעלו לטובתנו מאשר שירדפו אחרי מנהיגי מדינות זרות לצורך שיחת טלפון. הכתובת היתה על הקיר, כל אלה לא פעלו בזמן לטובת סיום המשבר ואנחנו עלולים להיפגע מכך".

דניאלה אבני / עולה לכיתה א', מטולה

"הכנתי ילקוט וקלמר, קניתי חולצות לבית הספר. אני מוכנה להתחיל ללמוד. ביום חמישי אני צריכה ללכת לכיתה א' בבית הספר 'הנדיב' במטולה. כבר פגשתי את החברים ואת המורה אורנה, אבל אמא ואבא אמרו לי שאולי אני אשאר בבית כי תהיה שביתה. הסבירו לי ששביתה זה שמישהו לא רוצה לעשות משהו שאחרים רוצים שיעשה. אני מבינה שהמורים רוצים כסף, ומי שאחראי על הכסף לא רוצה לתת להם את מה שהם מבקשים. אני באמת לא מבינה למה אתם לא מסתדרים. הגננת בגן לימדה אותנו שכששניים רבים צריך לדבר אחד עם השני ושכל אחד מוותר קצת. למה אתם המבוגרים לא יכולים לעשות את זה? כשאנחנו לא מצליחים להסכים הגננת מתערבת. אז אולי אתם גם צריכים גננת שתתערב בוויכוח שלכם.

דינאלה אבני, צילום: אייל מרגולין, גיני

"אני רוצה לבקש מיפה בן דויד מזכ"לית הסתדרות המורים, ומשרת החינוך יפעת שאשא ביטון, ומשר האוצר אביגדור ליברמן (אני לא באמת יודעת מי אתם, אבל ההורים אמרו לי שבגללכם לא יהיו לימודים) - בבקשה, תיתנו לנו הילדים ללכת לבית הספר. זה לא חוכמה לריב ולהתווכח. תדאגו לנו, הילדים. אנחנו הכי חשובים, וכשמבוגר וילד רבים אז המבוגר חייב לוותר. אז תהיו מבוגרים, ואל תריבו עם הילדים".

הביא לדפוס: עידן אבני

שי בן דוד / עולה לכיתה ח', עפרה

" אחרי שנתיים וחצי של סגרים, בידודים, מסיכות והגבלות, סוף סוף חופש גדול שבו מותר לנו שוב הכל. ניצלתי אותו מצוין: הלכתי לבריכה, טיילתי ברחבי הארץ, נסעתי לבקר בני דודים, ראיתי סרטים, אני וחבריי שיפצנו ביישוב פינת חמד קטנה, נסעתי לקמפינג בכנרת ועוד הרבה דברים טובים.צברתי כוחות ועכשיו אני מחכה בהתרגשות לתחילת השנה, לפגוש את החברים, לחזור לשחק ביחד בהפסקות וגם קצת ללמוד... אני עולה עכשיו לכיתה ח', השנה אנחנו הבוגרים בבית הספר, יש הרבה פרויקטים שאנחנו הבוגרים מובילים, ואני מחכה לכך בציפייה ובהתרגשות.

שי בן דוד, צילום: באדיבות המשפחה

בעוד מספר חודשים אצטרך להיבחן לישיבה, ללימודי התיכון שאני רוצה. אני ממש רוצה ומתפלל שאצליח השנה בלימודים כדי שאוכל להתקבל לישיבה שבה אבחר. אני מפחד שאם השביתות ימשיכו ולא נחזור ללימודים לא אצליח להתקבל לישיבה שאני רוצה".

הביאה לדפוס: יפעת ארליך

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר