על אף שהוחרגו מהשביתה: 54 אלף תלמידים של החינוך המיוחד נשארו בבית

ההורים כועסים שהכיתות הקטנות של החינוך המיוחד בבית הספר נשארו סגורות, למרות שלא נכללו בשביתה • מהצד השני - המורות בבתי הספר המיוחדים כועסות שלא צרפו אותן • גננת בחינוך המיוחד: "אנחנו שקופים, הלוואי שמישהו ישמע את הקול שלנו - רק בגלל זה גם לנו מגיע לשבות"

שביתה בבתי הספר, צילום: אנצ'ו גוש - ג'יני

כיתות החינוך המיוחד נשארו סגורות: הסתדרות המורים הודיעה על שביתה בכל מערכת החינוך, פרט לחינוך המיוחד שאמור לפעול כרגיל, אלא שבמערכת החינוך יש כ- 54 אלף תלמידים של החינוך המיוחד שלומדים בבתי ספר רגילים – והם, לתסכולם של ההורים, נשארו היום (רביעי) בבית. בהסתדרות המורים מסבירים את המצב בכך שאם יפתחו את כיתות החינוך המיוחד בבתי ספר "רגילים" המנהלות יצטרכו להגיע לבית הספר.

ההחלטה הזאת מביאה לתסכול וזעם בקרב הורים לילדים בחינוך המיוחד. "מדובר באפליה בקרב ילדי החינוך המיוחד", אומרת ענבר כרמל, אימא לתלמיד בכיתה א' שלומד בנס ציונה. לדבריה: "בעוד שמי שלומד בבית ספר לחינוך מיוחד הגיע ללימודים כרגיל, ילדי החינוך המיוחד הלומדים בכיתות תקשורת לילדים אוטיסטים בבית ספר רגיל נאלצו להישאר בבית. מעולם לא היה דבר כזה, שהפלו חלק מהילדים בחינוך המיוחד לשום מטרה". עוד היא אומרת: "הילדים מפסידים טפולים כמו ריפוי בעיסוק קלינאית תקשורת וכדומה. הם חווים נסיגה גדולה, הם בהתקף זעם כי השגרה נקטעה. אני מבינה את השביתה ומבינה את המורים אבל אי אפשר לפגוע בילדים האלה. בקורונה למדנו כרגיל למרות שבחינוך הרגיל לא למדו ובאוגוסט יש לנו מסגרת רגילה - כמו כל החינוך המיוחד. רק כעת מישהו קיבל החלטה שערורייתית שפוגעת בתלמידים הכי פגיעים ולמעשה משאירים עשרות אלפי ילדים מיוחדים רק בגלל שהם לומדים במבנה שהוא 'רגיל'. לדבריה לאחר לחץ, נאמר להם כי מחר המסגרת תפעל עם סייעות – אך לא ידוע לכמה שעות.

"בהסתדרות המורים חוששים מההורים של תלמדי החינוך המיוחד ולא מכך שהצוותים הולכים ומתמעטים"

המצוקה של ההורים של תלמידי החינוך המיוחד שנשארים בבית גדולה. אך מצוקה חוות גם עובדות ההוראה בחינוך המיוחד – גנים שלחינוך מיוחד ובתי ספר של חינוך מיוחד - אשר הוחרגו מהשביתה. הטענה שלהם היא דווקא כלפי יפה בן דויד מזכ"לית הסתדרות המורים, שלטענתן מפחדת מההורים ואינה כולל אותן בשביתה.  

"אני לא מצליחה להבין למה מחריגים את החינוך המיוחד, התחושה היא שחוששים מההורים של תלמדי החינוך המיוחד ולא מכך שהצוותים הולכים ומתמעטים" אומרת דניאל, גננת בחינוך המיוחד. "אני מבינה שרוצים להתחשב בהורים ובילדיהם אבל מתעלמים מהקושי שלנו. השכר שלנו משפיל אל מול העבודה הכל כך קשה שאנחנו עושים. אנחנו שקופים, הלוואי שמישהו ישמע את הקול שלנו - רק בגלל זה גם לנו מגיע לשבות".

לדבריה היא מרוויחה פחות מ-7,000 שקלים, במשרה מלאה עם תואר שני: "יוקר המחיה, מחירי השכירות המוצרים בסופר רק הולכים ועולים ואני צריכה להיעזר בהורים שלי כדי לשרוד. אני רוצה להיות מסוגלת לשלם על דברים בעצמי – כי אני עובדת מספיק קשה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר