תמונת מצב מדאיגה: כל תלמיד שני בקרב דוברי העברית מתקשה בהבנת הנקרא

כל תלמיד שני מתקשה בעברית ולא נמצא ברמה הנדרשת - נתוני האמת מראים כי הבנת הנקרא של התלמידים בשפל חסר תקדים: כ-57% מהתלמידים דוברי העברית מתקשים להתמודד עם טקסטים בצורה כזאת או אחרת. המשמעות היא שכל תלמיד שני במערכת החינוך (במגזר היהודי) לא נמצא ברמה המצופה ממנו. בקרב התלמידים דוברי הערבית רובם המכריע של התלמידים מתקשה בהבנת הנקרא ונמצאים ברמה הנמוכה – כך עולה מתוצאותיו של מבחן השפה שנערך לכל תלמידי כיתות ד' במערכת החינוך בחודשים האחרונים.

המבחן נערך בתום שנתיים של קורונה, תלמידי כיתות ד' היו באמצע כיתה ב' בשלב שבו פרצה המגפה, בתי הספר נסגרו והם נשארו בבית. מהנתונים עולה כי 26% מהתלמידים (כלומר כל תלמיד רביעי) הם ברמה ה'נמוכה', תלמידים אלה גילו שליטה בפעולות פשוטות בלבד במיומנויות הבנת הנקרא. לצידם, יש 31% של תלמידים שדורגו ברמות ביצוע בינוניות. 

(12% ברמה ה-'בינונית-נמוכה' ו-19% ברמה ה-'בינונית-גבוהה'). התלמידים ברמה הנמוכה ואלו ברמה הבינונית (שגם הם מתקשים) מהווים יחד 57% מהתלמידים שיש לצמצם בקרבם פערים. לעומת הקבוצות הללו, 43% מהתלמידים דוברי העברית הם ברמה ה'גבוהה' בהבנת הנקרא מה שמראה על שליטה שלהם בכל הפעולות והמיומנויות שתוכנית הלימודים בעברית מצפה מתלמידי כיתה ד'.

על פי משרד החינוך, בשפת אם עברית ממוצע שיעור התשובות הנכונות עמד על 71% מכלל שאלות מבחן ההישגים – כלומר אם פורטים את זה להערכה מדובר על ציון 'כמעט טוב' במערכת חינוך שמושקעים בה כ-70 מיליארד שקלים שנה. בפערים בין בנים לבנות – היו אלה התלמידות שהוציאו ציון טוב יותר.

השפעת הרקע הכלכלי על הציונים

במשך שנים מנסים במשרד החינוך לצמצם פערים בין תלמידים מבתים אמידים לבין תלמידים מבתים מעוטי יכולת, אלא שזה לא צולח. גם המבחן הזה הראה כי ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים גבוה יותר, כך הישגיהם גבוהים יותר וההפיך.

43% מהתלמידים מרקע כלכלי נמוך הם גם בעלי רמה נמוכה בשפה (לעומת 19% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה) ומנגד, כ- 50% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה הם ברמה ה'גבוהה' בהבנת הנקרא, לעומתם רק 27% מהתלמידים מרקע נמוך הם ברמה גבוהה.

לשם השוואה, בעוד שהממוצע של תלמידים מרקע כלכלי חברתי גבוה הוא 310 נקודות, הממוצע של תלמידים מרקע נמוך הוא 278 נקודות. במשרד החינוך מציינים כי הפערים שנמצאו בין קבוצות הרקע החברתי כלכלי דומים לאלו שנמצאו במבחנים קודמים וייתכן שהקורונה ותהליכים נוספים שהתרחשו במערכת החינוך השפיעו באופן דומה על הקבוצות השונות, ולכן הפערים נותרו דומים.

במסגרת המבחן נבחנה שליטתם של התלמידים במיומנויות הבנת הנקרא, הכוללות איתור מידע, הכללות והשוואות, זיהוי והערכת אמצעים ספרותיים, וכן נבחן הידע שלהם בלשון.

נתונים מדאיגים יותר במגזר הערבי

המבחנים בשפת אם עברית ובשפת אם ערבית הם מבחנים שונים ולכן לא ניתן לערוך השוואה בין ההישגים בשני המבחנים. בשפת אם ערבית יש נתונים מדאיגים עוד יותר: רק 3% מהתלמידים דוברי הערבית הם ברמה ה'גבוהה' בהבנת הנקרא. לעומתם, כמעט מחצית (48%) מהתלמידים הם ברמה ה'נמוכה מאוד' אשר מצביעה על קושי רב בהבנת הנקרא, ובכלל זה קושי בקריאה.

הנתונים מצביעים על פערים ניכרים בין תלמידים ממגזרים שונים - הישגי תלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים יותר מהישגי תלמידם במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי כשבכל המגזרים שיעור התלמידים ברמה ה'גבוהה' הוא נמוך מאוד עד אפסי.

בהתייחס לציון הכולל בערבית נמצא, כי הממוצע של תלמידים במגזר הבדואי בדרום הוא 281 נקודות, לעומת ממוצעים של 302 נקודות בקרב תלמידי המגזר הדרוזי ו-308 נקודות בקרב תלמידי המגזר הערבי כאשר פערים שנמצאו בין המגזרים הערבי והבדואי בדרום דומים לאלו שנמצאו במבחנים קודמים.