משרד החינוך הציג את רפורמת הבגרויות, המורים מוחים: "לא הסכמנו לתוכנית"

ייעול או סרבול? השינוי במקצועות הרוח: משרד החינוך הציג היום (שלישי) את רפורמת הבגרויות החדשה המתמקדת מורשת, חברה ורוח. במסגרת הרפורמה יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות ובמקומן יגישו התלמידים עבודות. נדגיש כי התלמידים ימשיכו לגשת לבחינות בגרות חיצוניות במתמטיקה, שפה, אנגלית ומקצוע מורחב אחד. 

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, אמרה במסיבת העיתונאים: "העולם של היום משתנה בקצב מהיר ושיטת הלימוד חייבת להתאים את עצמה גם בבגרות. על כן, אנחנו יוצאים היום לדרך עם מהלך מהפכני, שמשנה את שיטת הבגרות בישראל, ויקרין בסופו של דבר על תהליכי הלמידה בכל שכבות הגיל, בכל מערכת החינוך".

"המטרה שלנו להעניק לתלמידים כלים שישרתו אותם בעתידם האישי, המקצועי והאקדמי. שתוענק להם חווית למידה רלוונטית, מעמיקה, כזו שתיחקק להם בתודעה לעוד שנים קדימה", הוסיפה השרה. 

"אנחנו משנים את הדרך כדי לתת לתלמידים את ההזדמנות להפסיק לשנן, ובאמת להתעניין, כדי שהמורשת והרוח הישראלית תהיינה זכורות ואהובות על ידי התלמידים", אמרה שרת החינוך. "אנחנו משנים את הדרך כדי לחזק את הצוותים החינוכיים ולאפשר להם ללמד בדרכים רבות ומגוונות ולהגשים את חזונם. הגיע הזמן להתאים את מערכת החינוך ושיטת הלימוד לעידן החדש". 

עוד אמרה השרה שאשא ביטון: "אנחנו יודעים שהמורים מפחדים שהמעמד והשכר שלהם יפגעו - תנאי העסקה של המורים לא יפגע, המעמד לא יפגע, השעות תשארנה אותה שעות וגמול ההכנה לבגרות ישאר כמו שהוא ויש אלמנט של חיזוק עבורם - המורים של היסטוריה ספרות ותנך יקבלו תוספת עבור המטלה הנוספת". 

לפי התוכנית, העבודות ייבדקו גם על ידי מורי בית הספר וגם על ידי בוחנים חיצוניים והתלמידים יצטרכו להיבחן עליהם גם בעל פה בפרזנטציה. התכנית תחל לפעול משנת הלימודים הבאה תשפ״ג בקרב תלמידי כיתות י'. תלמידי כיתות יא' ו- יב' של תשפ"ג ותלמידי כיתות יב' של תשפ"ד, ימשיכו במתכונת הנוכחית של הבגרויות.

כאמור, בשנה הבאה (תשפ"ג) כאשר התלמידים יעלו לכיתות י' יחלו הקורסים, השיעורים בארבעת המקצועות (היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות) כשכל אחד מקורסי היסוד ב- 4 תחומי הדעת יהיה שווה ערך ל- 1.5 יחידות לימוד. כל מורה שמלמד אותם ייבחר לעצמו את אחד משלושת דרכי ההוראה. זה יכול להיות באמצעות למידה מתחדשת, למידה דיגיטלית או למידה באמצעות מורים מובילי פיתוח.

במקום בחינת הבגרות: מטלות יסוד ועבודה מסמכמת

בנוסף ללמידה (שתעניק 1.5 יחידות לימוד) חצי יחידה נוספת בכל אחד מהמקצועות תוקדש לעבודה המסכמת שהיקפה יעמוד על 2 יחידות לימוד. התלמידים יחלו לעבוד על העבודה המסכמת הרב תחומית החל משנת הלימודים תשפ"ד (אמצע-סוף כיתה יא) והיא תורכב מ-4 חלקים נפרדים – היסטוריה, ספרות, אזרחות ותנ"ך.

יש לציין כי לכל זרם החינוך - ממלכתי, ממלכתי דתי, ממלכתי ערבי ודרוזי – יהיו את המקצועות והנושאים שלו. במסגרת העבודה התלמידים יעבדו בקבוצה של 2-3 שותפים, אשר יוכלו לחקור מתוך שורה רחבה של נושאים באמצעות 4 תחומי הדעת – ספרות, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות. כך למשל, הם יוכלו לחקור את נושא המנהיגות - כיצד מנהיגות מעצבת או בנושאים של סוגיית מלחמה, שלום, טרור  וסוגיות חברתיות.

השאלה של נושא העבודה תבחן בכל אחד מ- 4 תחומי הדעת, כאשר היא תדרוש מהתלמידים להתייחס לטקסטים תוך שימוש בשורה של מיומנויות, בהם: אוריינות שפתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע, מסוגלות עצמית, מעורבות קבוצתית ויכולת פרזנטציה. 

המורים מתנגדים

נזכיר כי מי שהתנגדו לתכנית החדשה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון הם המורים וארגון המורים בעל יסודי. על פי הרפורמה החדשה, העבודה המסכמת תלווה על ידי כל ארבע המורים של תחומי הדעת, כאשר כל מורה ילווה את פרק תחום הדעת שלו. את תהליך העבודה של כל ארבע המורים יתכלל מורה שיוגדר "מוביל מחר". כל תלמיד, בנפרד, יכתוב פרק מסכם לעבודה, המביע את עמדתו לאור המקורות שמהם למד.

בגלל שהתלמידים כבר לא ייבחנו בבחינה אלא יגישו עבודה, עולה שאלת הציון וההערכה עליה. במשרד החינוך אומרים כי הערכת המטלות בקורסי היסוד תתבצע על ידי בית הספר בלבד, כאשר המשרד יבצע בקרה מדגמית על הערכה זו. כלומר, הציון הסופי בקורסי היסוד בכל אחד מתחומי הדעת ייקבע על ידי בית הספר. באשר להערכת העבודה המסכמת היא תוערך על ידי בוחן חיצוני, כאשר הציון של עבודה זו יורכב מציון בית ספרי (50%) ומציון הערכה החיצוני (50%). ציון הערכה החיצוני יורכב מהערכת העבודה הכתובה ומהערכת פרזנטציה בעל פה על העבודה.  כלומר, בתום כתיבת העבודה המסכמת הרב תחומית ובדיקה על ידי צוות המורים של מקצועות המח"ר בבית הספר, היא תועבר להערכה חיצונית של המשרד. הערכה תתבצע כפי שהיא נעשית כיום במסגרת עבודות גמר בהיקף של 5 יחידות לימוד.

בנוסף, הערכה החיצונית תכלול גם בחינה חיצונית בעל פה על ידי בוחן חיצוני. הערכה זו תעשה אך ורק בתום הגשת העבודה המסכמת הרב תחומית.

מארגון המורים נמסר בתגובה: "אין הסכמות בין ארגון המורים ובין משרד החינוך לגבי הרפורמה וזאת בגלל התנגדות של משרד האוצר. התנגדותו של האוצר מצביעה כאלף עדים על כוונתם לפגוע במקצועות ההומניים ובציבור המורים. ארגון המורים ינקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת למנוע את הפגיעה". 

התלמידים: "בשורה אדירה"

הנהגת ההורים הארצית בירכה על הרפורמה החדשה בבגרויות. "הנהגת ההורים הארצית פעלה רבות בכדי לקדם את הרפורמה שתשפר את מיומנויות הלמידה והבקרה, מתוך הבנה שמתווה הבגרויות הקיים לא רלוונטי לעת הנוכחית. אנו שמחים ומברכים על כך שיתבצע שינוי עומק מהותי בתפיסה המסורתית של מבחני הבגרות ומבחני הבגרות יותאמו לעת הנוכחית וכי מיומנויות הלמידה של הילדים ישתפרו ויאפשרו להם לצאת לחיים בוגרים, כשבידיהם הכלים לעשות זאת באופן טוב יותר. עם זאת, המלאכה טרם הושלמה. אנו נמשיך לעקוב ולהאיר ולהעיר לאחר יישומה, משום שהצלחתה של הרפורמה היא הצלחתנו", אמר מירום שיף, יו״ר הנהגת ההורים הארצית. 

גם במועצת התלמידים והנוער הארצית לרפורמת הבגרויות החדשה במקצועות המח"ר בירכו על הרפורמה. 

יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, עומר שחר, אמר: "הרפורמה שמוצגת היום, שלקחנו חלק בעיצובה כמייצגי תלמידי ישראל, היא בשורה אדירה לתלמידי ולתלמידות ישראל - היא בשורה של התחדשות, של חדשנות, של שינוי - ואנחנו, התלמידים תמיד בעד שינויים והתחדשויות. העולם השתנה, תפקידו של המורה כבר איננו רק להעביר לתלמיד את הידע, אלא ליצור אצלו את יצר הסקרנות, ללמד לבחור ולמצוא את המידע הנכון והאמין ולעשות בו שימוש נכון. שינון והקאה של חומר כבר לא מתאים לתקופתנו ואינו גורם לנו התלמידים להכיר את החומר ואת הנושא, אלא לשנן אותו, להיבחן ומהר מאוד לשכוח. הרפורמה הזו היא רק ההתחלה של השינוי הדרוש למערכת החינוך".