תקיפות נרחבות וקידום ברית אזורית נגד מל"טים: כך נראו חמש שנות נורקין כמפקד חיל האוויר

מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, יסיים ביום שני הקרוב את תפקידו לאחר כמעט חמש שנים, כאשר ביום חמישי שעבר טס את טיסתו האחרונה כטייס קרב בחיל האוויר בטייסת 133 בבסיס החיל תל-נוף. לאירוע הפסקת הטיסות שלו הגיעו חברים, מפקדים בעבר ופקודים בהווה שסיפרו על ההתרגשות הרבה שאחזה במפקד החיל המוערך, שבשנים האחרונות היה אחת מהדמויות המשפיעות ביותר על ביטחון ישראל.

אלוף נורקין בן ה-55 הוא יליד בית שערים, שבעמק יזרעאל ונחשב ל"סוס עבודה". כשבוע לאחר שסיים את לימודיו בתיכון התגייס לקורס טיס, ומאז לא היה בחו"ל לחופשה פרטית לפרק זמן העולה על שבוע. הוא הראשון שמגיע למשרד בבוקר, לעיתים האחרון שעוזב, ואין מבצע שלא פיקד עליו באופן אישי מהבור.

מאז קיבל את הפיקוד על חיל האוויר באוגוסט 2017, השתתף החיל האוויר ב-408 מבצעים בזירה כולה, תקף 2,259 מטרות והטיל לא פחות מ-9,175 חימושים ברחבי המזרח התיכון. רק בשנה שעברה, בזירה הצפונית לבדה, הוביל החיל עשרות מבצעים אוויריים והטיל 586 חימושים.

איום כלי הטייס הבלתי מאוישים

סוריה, שבה על פי פרסומים זרים פועל חיל האוויר דרך קבע, היא המדינה עם ריכוז סוללות וטילי הנ"מ הגבוה בעולם. אם מאז מלחמת יום הכיפורים לא כוונו טילי נ"מ לעבר מטוסי חיל האוויר, הרי שרק בשנת 2021 כולה נורו לעבר כלי הטיס של חיל האוויר 239 טילי קרקע אוויר, ובעשור האחרון מדובר במספר לא יאמן של יותר מ-1,200 טילי קרקע אוויר ששוגרו לעבר כלי הטיס והחימושים הישראליים. כזכור, אחד מהם אף הצליח להפיל מטוס "סופה" (F-16i) בפברואר 2018, ולמרבה המזל הטייסים הספיקו לנטוש.

ירי הנ"מ מסוריה הוא עדות לאתגר הגדול של חיל האוויר לשמור על חופש הפעולה האווירי שלו, ואין זה סוד שאחת מהסיבות המרכזיות שבגינה ישראל כמעט ולא נוקטת עמדה במלחמה באוקראינה היא הניסון לשמור על אותו חופש פעולה בצפון מול הרוסים. כידוע, גם חיזבאללה בלבנון מצטייד במערכות טק"א המאיימות על כלי הטיס של צה"ל, ובמספר מקרים שוגרו חימושים לעבר כלי טיס בלתי מאוישים של צה"ל. בחיל האוויר יש מי שמבקר את ההחלטה הישראלית שלא להגיב על כך, ומבהיר כי ייתכן שבפעם הבאה ישראל תנהג אחרת.

אחד מהאיומים המרכזיים שחיל האוויר נדרש לעסוק בהם בתקופתו של אלוף נורקין הוא איום כלי הטיס הבלתי מאוישים. רק לאחרונה הותר לפרסום כי מטוסי F-35 של החיל הפילו לראשונה לפני כשנה שני כלי טיס כאלה ששוגרו מאיראן לעבר ישראל, ובסך הכל הפיל צה"ל ארבעה איראניים מאז 2018.

כמפקד חיל האוויר הוביל אלוף נורקין תוכנית הגנה אזורית לישראל מפני מל"טים, ולאחרונה אף התקיים תרגיל אזורי למשימת יירוט מל"טים. העובדה שישראל חיזקה מאוד את קשריה עם מדינות באזור מאפשרת עומק אסטרטגי שמאפשר לישראל לאתר בשלבים מוקדמים את שיגור המל"טים האיראניים, עוד כשהם רחוקים מישראל, וכפי שבוצע לפני כשנה, גם ליירטם הרחק מגבולות ישראל.

בכלל, בשנים האחרונות הרחיב חיל האוויר מאוד את שיתופי הפעולה הבינלאומיים שלו, ואף יצר שיתופי פעולה פורצי דרך, שהאיפול עליהם טרם הוסר. זכור במיוחד המטס המשותף עם גרמניה מעל דכאו, וביקורו של מפקד חיל האוויר הגרמני בארץ.

בהקשר זה יש לציין את מטוס ראשי המדינות, "כנף ציון" המקורקע כבר חודשים ארוכים. בחיל האוויר סבורים כי נוכח מעמדה בעולם, ובמיוחד לאור היקף הביקורים המדיניים לאחרונה, זקוקה ישראל למטוס רשמי. בחיל, אגב, ערוכים לקלוט את המטוס בכל רגע.

"ישראל חייבת להגן על עצמה"

שלא באשמתו, אלוף נורקין משאיר אחריו חיל אוויר עם פלטפורמות אוויריות מתיישנות, וחרף מירוץ החימוש האזורי, החיל שבראשותו עמד מצטייד בקצב איטי במיוחד של שישה מטוסים בלבד בשנה. נורקין סבור שהמלחמה באוקראינה היא תזכורת מהדהדת לכך שישראל חייבת להגן על עצמה בזכות עצמה, ויש להסיק מכך את המסקנות המתבקשות.

לאלוף תומר בר שיחליף אותו בעוד פחות משבוע נכונו אתגרים לא פשוטים. האתגר הראשון במעלה הוא כמובן הכנת חיל האוויר לאפשרות של תקיפת מתקני הגרעין באיראן, לאחר שבהנחיית הדרג המדיני, חיל האוויר לא עסק בכך מאז החתימה על הסכם הגרעין ב-2015. בדיעבד, אין ספק כי מדובר בהחלטה שגויה ובמחדל הזועק לשמיים, אך חיל האוויר במקרה הזה רק מבצע את הפקודות.

בפועל, רק בשנה שעברה, בעקבות חילופי השלטון בארה"ב ודהירתה של איראן לגרעין קיבל חיל האוויר הנחיה להתכונן לתקיפה ונכון לעת הזאת - עדיין אין לו יכולת לתקוף באיראן. אלוף נורקין מעריך כי לחיל יידרש עוד זמן כדי להשלים את ההכנות לכך וזו, כאמור, תהיה משימתו העיקרית של אלוף בר.

מפקד חיל האוויר היוצא סבור שחיל האוויר חייב להכנס בצורה חזקה יותר לתחום החלל, כאשר כבר בימים אלה מפתחים בישראל לוויין איסוף עבור חיל האוויר. כן עתיד להכנס לחיל אמצעי לחימה שיאפשר לירות אש מנגד הן מהאוויר והן מהקרקע, בכך בעצם תמומש גם תכניתו של שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, שדרש להקים "חיל טילים" ליבשה. עם זאת, כעת המערך יוקם בתוך חיל האוויר ויהיה חסכוני יותר משום שהחימוש יהיה ורסטילי וניתן יהיה לשגרו הן מהאוויר והן מהקרקע. בחיל האוויר נערכים גם לקליטת טכנולוגיית הלייזר, הן למערך ההגנה האווירית כמשלים למערך "כיפת ברזל" ובהמשך, בעוד כשלוש שנים, גם כחימוש אווירי.

סוגיה נוספת שאותה ניסה אלוף נורקין לשנות בתפקידו הוא מודל הקבע החדש בצה"ל, שלטענתו אינו מתאים לחיל האוויר, שהוא חיל מקצועי. חיל האוויר נמצא במשבר קשה מאוד בכל הקשור למערך האחזקה הטכני והעובדה שעל פי מודל הקבע יש לשחרר מצה"ל קצינים בגיל 35, שאינם מתקדמים לדרגת סא"ל, מקשה מאוד על החיל להתנהל. זאת משום שהטכנאים, הבקרים, הפקחים ועוד משתחררים מוקדם, וכך הידע והניסיון שלהם הולכים לאיבוד.

לזכותו של אלוף נורקין יש לזקוף את קידומן של הנשים בחיל האוויר, כאשר בתקופתו דאג לקדם נשים לתפקידי מפתח כמו מפקדות טייסות, סגניות מפקדות טייסות וכן מפקדות גדודים. בחמש השנים האחרונות סיימו את קורס הטיס של חיל האוויר 23 נשים, כשליש מהנשים שסיימו את קורסי הטיס בחיל האוויר מאז נפתחו לנשים ומספר הבנות שמגיעות לגיבושי קורס טיס גדל באופן משמעותי.

בחיל האוויר החל לאחרונה גם פיילוט של התמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות והשיח הלא מכבד. מלבד סקר ארגוני שהמשרתים נדרשים למלא בנושא, החל החיל לחלק עלוני הסבר בנושא, תחת הכותרת "הלב – הולכים והולכות למקום בטוח".