"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

למרות החשאיות: ישראל לוקחת סיכונים גדולים יותר מול איראן

מבצע השמדת המל"טים האיראנים שיוחס לישראל, מלמד כי המערכה מול הרפובליקה האסלאמית הופכת אלימה יותר • הסיכון שמערכת הביטחון לוקחת צפוי להתעצם לאחר חתימת הסכם הגרעין, אך איראן צפויה להעמיד אמצעי אבטחה מוגברים יותר • במקביל לכך, ההסלמה מחייבת גיבוש פתרון מבצעי מול חיזבאללה

,עודכן
0השמעה
מל"ט של איראן (ארכיון), צילום: אי.אף.פי

השמדת המל"טים האיראניים בבסיס האם שלהם באיראן בחודש שעבר המיוחסת לישראל הייתה הצלחה מרשימה של ישראל, כך על פי ההערכות. כמו במקרים קודמים, היא מלמדת עליכולת מודיעינית ומבצעית גבוהה של המוסד, בשיתוף צה"ל, שמאפשרת פגיעות נקודתיות ביעדים אסטרטגיים באיראן.

בשונה מבעבר, התקיפה הזאת נשמרה בחשאי במשך כחודש, עד שנחשפה אתמול בעיתון "הארץ" (בהמשך לפרסום מרמז בראשית השבוע בכלי תקשורת לבנוני). ייתכן שלאיראנים לא היה נוח להודות כי נחדרו ונפגעו שוב, וייתכן שהם ביקשו להסתיר את מימדי הפגיעה באתר השמור בכרמנשאה – כמה מאות מל"טים מסוגים שונים שהושמדו על הקרקע – או שהם ביקשו תחילה להגיב, כפי שניסו לעשות בראשית השבוע כאשר שיגרו מל"טים לעבר מתקן בכורדיסטן, בטענה שהוא שייך למוסד.

מל"טים איראניים בבסיס בדרום המדינה,צילום: Gettyimages

כך או אחרת, רצף האירועים הזה מלמד, שוב, שהמלחמה בין ישראל ואיראן הופכת אלימה וגלויה מבעבר. ישראל אמנם מקפידה על חשאיות (בביצוע ובלקיחת האחריות) כאשר היא פועלת על אדמת איראן, אולם נראה שהיא נכונה לקחת סיכונים גדולים מבעבר כדי לשבש את היכולת המבצעית של האיראנים ולנסות להרתיע אותם.

זאת מדיניות מושכלת, שצפויה להתעצם לאחר שהסכם הגרעין ייחתם מחדש. תחת ההסכם תהיה אמנם ישראל מנועה מלפעול נגד מתקני העשרת האורניום, אבל היא תהיה משוחררת לפעול כנגד כל דבר אחר שמסכן אותה: מערך הטילים והרקטות האיראני, מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים, פעילויות הטרור של כוח קודס וכמובן כל רכיב אחר של פרויקט הגרעין שאינו קשור לפעולות ההעשרה.

יירוט מל"ט איראני בפברואר 2018 (ארכיון) // צילום: דובר צה"ל

המב"מ של איראן

כל אלה יחייבו את המוסד להמשיך ולשמר יכולת מבצעית גבוהה באיראן, כפי שעשה בשורת מבצעים שיוחסו לו בשנים האחרונות, מגניבת ארכיון הגרעין, דרך הפגיעות באתר ההעשרה בנתאנז ובמפעל סמוך לייצור צנטריפוגות, ועד לחיסולו של פרויקטור הגרעין מוחסן פחריזאדה. סביר שבעתיד יגבירו האיראנים את אמצעי האבטחה סביב האתרחם והפעילויות השונות, מה שיחייב את ישראל ליותר יצירתיות ותעוזה – כולל הסתכנות בתגובה איראנית בוטה מבעבר.

ההסלמה מחייבת למצוא פתרון לאתגר שמציב חיזבאללה,צילום: איי. אף. פי

האיראנים, כך נראה, נמצאים כבר עמוק במגרש הזה. המתקפה שלהם בכורדיסטן לא הייתה ראשונה מסוגה, אבל לקיחת האחריות הגלויה שלהם היתה מתריסה, ונועדה להרתיע לא רק את ישראל, אלא גם את הכורדים. אפשר שהאיראנים מבקשים לבסס בכך מב"מ משלהם: בדיוק כמו שבתקיפות של חיל האוויר בסוריה מקפידה ישראל להטיל את האחריות לא רק על האיראנים אלא גם על המדינה המארחת, סוריה, כך גם האיראנים מבקשים לאותת לכורדים ששיתוף הפעולה שלהם עם ישראל עלול לגבות מהם מחירים כבדים יותר בעתיד. יהיה מעניין גם לראות אם איראן תתחום את המסר הזה לכורדיסטן לבדה, או שהיא תרחיב אותו גם למדינות נוספות שמשתפות פעולה עם ישראל, בהן איחוד האמירויות ובחריין.

פתרון מול חיזבאללה - גם במחיר של עימות

המלחמה המסלימה הזאת מחייבת את ישראל לעשות חושבים גם בגזרות אחרות. הגזרה הלבנונית אמנם שקטה, אבל האתגר שמציב חיזבאללה לצה"ל בכלל ולחיל האוויר בפרט גובר משמעותית. עדות לכך ניתנת בדפוס פעילות הגיחות של כטב"מים ישראלים בשמי לבנון, מחשש שייפגעו מאש נ"מ של חיזבאללה; בכך, מצליח הארגון, גם אם באופן חלקי מאוד, לשבש את הפעילות הישראלית בשמי לבנון, ולבצר את מעמדו כמגן שלה – עניין שישראל חייבת למצוא לו פתרון מבצעי, גם במחיר של עימות נקודתי, בטרם הוא יתקבע ויקרין על פעילויות נוספות במרחב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר