דו"ח הביניים על התרסקות מסוק העטלף: כשל נדיר גרם לשריפה; הטייסים איבדו הכרה מעוצמת הפגיעה במים וטבעו למוות

אסון התרסקות מסוק העטלף: על פי מממצאי דו"ח הביניים של צוות המומחים שחקר את התאונה והציג אותם אתמול (חמישי) למפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, התקלה במסוק העטלף נגרמה כתוצאה מכשל טכני חריג וראשון מסוגו בעולם במנוע שמאל.

על פי ממצאי הביניים עולה כי קורוזיה ברכיב פנימי הובילה ליצירת אש בלהב הטורבינה במנוע. הכשל הפנימי במנוע גרם להידלקות אש ולחדירת עשן לקוקפיט של המסוק. בתוך זמן קצר האש התפשטה למנוע ימין, מה שגרם לחוסר אפקטיביות שלו. כששני המנועים פגועים, המסוק איבד גובה במהירות ופגע במים בעוצמה. בתאונה הקשה שהתרחשה ב-3 בינואר נהרגו סגן מפקד בסיס רמת דוד, סא"ל ארז שחייני ז"ל, וסגן מפקד טייסת 193, רב-סרן חן פוגל ז"ל. בתאונה ניצל קצין הסיור הימי של חיל הים, סרן רון בירמן.

מהממצאים עולה עוד כי הצוות תפעל אירוע חירום מורכב וחריג מאוד במשך כשתי דקות, עד לפגיעה במים. ברשת הקשר נשמעים שני הטייסים משוחחים אחד עם השני ומתפעלים את התקלה המורכבת והחריגה בקור רוח.

"הפגיעה במים הייתה קשה, כנראה שהם איבדו הכרה"

הטייסים, שתפעלו את המסוק עד לרגע הפגיעה במים, לא ניסו להיחלץ, לא פתחו את החגורות שלהם ולא השתמשו בבלון החמצן שברשותם, מה שמעיד על עוצמת הפגיעה שגרמה לחוסר היכולת שלהם לתפקד, וייתכן שאיבדו את הכרתם. עם הפגיעה במים המסוק התהפך והחל לשקוע, מה שגרם לכך שלא ניתן היה להציל את הטייסים עד להגעת צוותי החילוץ. ההערכה היא שהם נהרגו כתוצאה מהטביעה.

מבדיקת מנוע שמאל על ידי יצרן המסוק עלה כי הכשל הטכני נבע מקורוזיה ברכיב פנימי של המסוק, שהובילה ליצירת סדק בשל בעיית הזרימה התעייפות בלהב טורבינה במנוע. הסדק התפתח במהלך הטיסה עצמה, ולא היה קיים לפני הטיסה. כתוצאה מכך הלהב התפרק באופן מהיר, המנוע נפגע וכתוצאה מכך נדלקה אש חריגה. "מדובר בלהב שפשוט נשברה במרכזה", אמר ראש להק האוויר, תא"ל אמיר לזר. "האש פרצה את הקיר שיש בין מנוע שמאל למנוע ימין בקצב מהיר וחריג ביחס למה שהיצרן מכיר. זה כשל טכני בתוך המנוע שהתפתח לאש בקבועי זמן של עד שתי דקות מרגע התפתחות התקלה ועד הפגיעה במים. אירוע מאוד אלים וחריג שהוביל לתאונה".

"המנוע נמצא בתפוצה רחבה בחיל האוויר"

המנוע עצמו נבדק בפעם האחרונה על ידי היצרן בשנת 2017, בהתאם לנהלים שקובעים כי נדרש לעשות כן כל 1,650 שעות מנוע. מאז הביקורת האחרונה ועד לתאונה חלפו פחות מ-1,400 שעות טיסה. כמו כן, לפני כשנה המסוק עבר ביקורת מקיפה בארץ ונמצא תקין.

בחיל האוויר מבהירים כי מדובר במנוע שנמצא בתפוצה רחבה בחילות אוויר רבים בעולם, כמו גם במסוקים אזרחיים, וזו היה הפעם הראשונה שבה מתרחש אירוע חריג מסוג זה. הסיבה להיווצרות הקורוזיה החמה ברכיב הפנימי במנוע עדיין בבחינה. לפי תא"ל לזר, "לא ניתן היה לזהות את התפתחות הקורוזיה שהובילה לבעיית הזרימה. זה מקום בתוך המנוע שלא ניתן לבדוק אותו בהסתכלות מבחוץ אלא רק בעת פירוקו".

צוות החקירה מצא כי הלוחמים תפעלו את האירוע בקור רוח, בעבודת צוות רציפה, באבחנה מהירה ותוך ניסיונות תגובה לשינויים. בהקלטת הקשה השניים נשמעים מדברים אחד עם השני בקור רוח בניסיון לתפעל את התקלה. יחד עם זאת, נמצא כי הטייסים לא כיבו את המנוע לפני הפעלת מיכלי כיבוי האש, וכתוצאה מכך, קטנה יעילות מערכת הכיבוי. "אנחנו לא יכולים להגיד שבהינתן והמנוע היה מכובה האש הייתה נכבית בוודאות, אבל זה פגע באפקטיביות של מיכלי כיבוי האש", אמר תא"ל לזר. עם זאת, הצוות ניתק חלק מהמערכות החשמליות מה שמנע את המשך כניסת העשן לתא, עובדה זו שהוסיפה מורכבות לתפעולו.

הצוות המשיך להטיס את המסוק עד לרגע הפגיעה במים, ובכך תרם להצלתו של סרן רון בירמן. הטייסים הפעילו את מערכות הציפה, אך אלו אינן מיועדות להתמודדות עם פגיעה בעוצמה במים, ולפיכך המצוף הימני התפוצץ. כמו כן,  הזנב נשבר, הדלת של קצין הסיור הימי נפתחה והמסוק החל לשקוע.
בתוך שמונה דקות מרגע אובדן הקשר עם המסוק החלו פעולות חילוץ והצלה והוזנקו כוחות מחיל האוויר, חיל הים ומשטרת ישראל. צוות הבדיקה קבע כי לא ניתן היה להציל את הטייסים.

מפקד חיל האוויר: "פעלו בקור רוח ובעבודת צוות"

מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, קיבל את ממצאי הביניים ואת המלצות הצוות להמשיך תהליך בדיקה, ובכלל זה חזרה מדורגת של מסוקי העטלף לטיסה, והמשך תהליך הבדיקה בנושאים טכניים, אחזרת המסוק, ספרות, הכשרה, הדרכה, שליטה ועוד. ההערכה היא שמערך העטלף ישוב לטיסה כבר בימים הקרובים.

מפקד חיל האוויר אמר: "מאז התאונה מתבצע מאמץ חוצה יבשות, ללא מגבלת משאבים, עם מגוון יועצים, חברות אזרחיות, טייסי ניסוי והיצרן בצרפת כדי להבין לעומק את נסיבות התאונה. לא מצאנו כשל בתהליך האחזקתי השוטף. מסוק 'עטלף' הוא מסוק שטס שנים רבות, ומנועיו נפוצים בעולם ולא מוכרות בו תאונות בהיקף חריג. כל תאונה הינה ברת מניעה, ואנו מבינים כי סיבת התאונה הייתה תקלה טכנית. נמשיך לחקור ולהשתפר ולעשות ככל שניתן למנוע הישנות אירועים מסוג זה.

"סא״ל ארז שחייני ז״ל, סגן מפקד בסיס רמת דוד, ורס״ן חן פוגל ז״ל, סגן מפקד טייסת 'מגיני המערב', שניהם טייסים ומפקדים בכירים בחיל, מקצועיים ומנוסים, אשר ביצעו אימונים ופעילויות מבצעיות רבות וצברו אלפי שעות טיסה, מילאו תפקידי פיקוד ולחימה ותרמו רבות לביטחון מדינת ישראל. הטייסים ביצעו תרגולות חירום ומילוט אשר הכשירו אותם להתמודדות עם אירועי קיצון. הצוות התמודד עם תקלה ורצף אירועים באוויר בזמן קצר, בקור רוח ובעבודת צוות, ופעולותיהם הביאו לפגיעת המסוק במים בצורה שאפשרה את הצלת סרן רון בירמן".