בדרג הביטחוני רוצים "לקנות זמן" לתקיפה

אף שבאופן רשמי ישראל מתנגדת להסכם הגרעין בשל החורים הרבים שבו, במערכת הביטחון מקווים כי ההסכם עם האיראנים ייחתם בהקדם, כדי שלכל הפחות, איראן תפסיק את דהירתה הנוכחית לגרעין. כך תוכל מערכת הביטחון "לקנות זמן" כדי להשלים את ההכנות לקראת תקיפה באיראן.

בכירים במערכת הביטחון מודים כי איראן קרובה היום יותר מאי פעם לפצצה גרעינית, וההערכות הן שאם טהרן תרצה בכך ולא יהיה כוח חיצוני שיעצור אותה, בתוך שבועות בודדים היא תוכל להשיג מספיק אורניום מועשר ברמה גבוהה לפצצה אחת.

מבחינת ישראל מדובר באירוע קריטי, שכן אם איראן אכן תשים את ידה על מספיק חומר גרעיני לפצצה היא תהפוך במידה מסוימת למדינת סף גרעינית. הגישה האמריקנית קצת שונה, ולפיה איראן תהפוך לאיום ממשי אם תתקדם במרכיבים נוספים תוכנית הגרעין, כמו בניית הפצצה עצמה והשלמת פרויקט הטילים שיישאו אותה.

במערכת הביטחון הודו שיכולות התקיפה באיראן צומצמו בשנים האחרונות, בעיקר לאחר החתימה על ההסכם ב־2015. בישראל יצאו מתוך הנחה כי בזמן שהסכם עם המעצמות בתוקף, ישראל תתקשה לתקוף בעצמה, ולפיכך ההעדפה היתה להשקיע את המשאבים בעניינים שנראו דחופים יותר, כמו היערכות לעימות עם חיזבאללה ותקיפות מב"ם בסוריה ובמקומות נוספים. אך בפועל, שינוי המדיניות האמריקני עם כניסת ממשל ביידן לבית הלבן, והסרת הסנקציות מאיראן, תפסו את ישראל לא מוכנה, וללא תוכנית צבאית מספקת לתקיפת אתרי הגרעין.

ההתפתחויות הללו גרמו לראש הממשלה, נפתלי בנט, ולשר הביטחון, בני גנץ, להורות לצה"ל להגביר את ההכנות לתקיפה ב"מעגל שלישי", כלומר, בעיקר באיראן, ולטובת העניין הוקצה תקציב שישמש בעיקר לשדרוג יכולות חיל האוויר. בישראל מדברים על כך בגלוי, גם כדי להרתיע את איראן מלהמשיך בתוכניותיה הגרעיניות. אך בישראל לא מסתירים את העובדה שאף שלצה"ל יש יכולת ראשונית לתקוף באיראן, למערכת הביטחון נדרש זמן כדי להגיע לתוכנית מבצעית מתאימה ובשלה יותר.

מתנגדים לנוסח המקורי

ישראל, כאמור, מתנגדת לנוסחו של ההסכם המקורי, ה־JCPOA, שנחתם ב־2015, וחילוקי הדעות בינה לבין ארה"ב בנושא ידועים לכל. אך באופן ריאלי, במערכת הביטחון מעריכים כי איראן תפגין קו נוקשה מאוד בשיחות בווינה ולא תסכים לשינוי ההסכם, ואין זה סוד כי לפחות בשלב הראשון, ההישג הנדרש מבחינת ארה"ב הוא חתימה על הסכם כמעט בכל מחיר (גם אם הוא בעייתי לטענת ישראל).

במצב עניינים זה, בשיחות סגורות במערכת הביטחון מקווים שבשלב זה איראן תחתום על הסכם הגרעין המחודש, ולו כדי להאט את ריצתה לגרעין, כדי שצה"ל יוכל להשלים את הכנותיו לתקיפה באיראן. אם אכן ייחתם ההסכם, בצמרת הביטחונית והמדינית בישראל מקווים כי הדילמה כיצד להתמודד עם תוכנית הגרעין האיראנית תידחה בכמה שנים לפחות, בזמן שצה"ל ישפר את יכולותיו, ואולי אף יקבל כבר את המתדלקים החדשים שרכש מארה"ב.

כך או אחרת, בישראל מקווים שלבסוף, גם אם ארה"ב שוגה ועושה טעויות לגישתה של ישראל, וושינגטון תעשה את "הדבר הנכון" שימנע את הגעתה של איראן לגרעין, שכן שום נשיא אמריקני לא ירצה להגיע למצב שבתקופתו איראן הופכת למדינה גרעינית.