גם בצל המשבר, ואולי בגללו, האיום מלבנון מסוכן מתמיד

האיום הצבאי החמור ביותר לשנת 2021 וככל הנראה גם לשנים הקרובות הוא האיום מלבנון. בין ישראל לחיזבאללה יש הרתעה הדדית וגורמי הביטחון בישראל מעריכים כי פוטנציאל ההידרדרות בין הצדדים רק הולך וגובר, כתוצאה מאירועים טקטיים, שעלולים להוביל לדינמיקה של הסלמה.

לבנון נמצאת בימים אלה בעיצומו של אחד המשברים החמורים ביותר שידעה - משבר כלכלי, פוליטי, משילותי, עדתי, חברתי ובריאותי. חיזבאללה, החבר בממשלת לבנון, מתנהל בפועל כארגון עצמאי שאינו נוטל אחריות על הנעשה במדינה, מחזיק כוחות לוחמים ואמצעי לחימה משלו וממשיך לקבל מימון איראני. המשבר אמנם אינו פוסח על ארגון הטרור לחלוטין, אך חרף קשייו הכלכליים והביקורת הפנימית כלפיו, ממשיך לשמר ולבנות את כוחו הצבאי.

הדעה הרווחת במערכת הביטחון הישראלית היא שהמשבר בלבנון עשוי להיות גורם שירסן את חיזבאללה מפני הפעלת כוח, אבל ניסיון העבר מלמד שלעיתים דווקא אירועי משבר פנימיים עלולים לדרבן עימות, כדי ליצור תחושה של סולידריות והפניית האש כלפי אויב חיצוני.

מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, יצר בשנים האחרונות את טרמינולוגיית המשוואות, שההיגיון המסדר שלה נעוץ בפתגם "דם תחת דם" ובמסגרתה איים כי יגיב על כל תקיפה ישראלית בשטח לבנון. בהמשך אף הודיע נסראללה כי יגיב על כל פגיעה בפעיליו בתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה.
כדי להוכיח את רצינותו, ביולי 2020 נהרג פעיל חיזבאללה בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק ונסראללה איים לנקום את מותו. בישראל התייחסו לכך ברצינות וצה"ל מצא את עצמו ביותר ממאה ימים של כוננות. למרות ניסיונותיו, חיזבאללה לא הצליח להוציא לפועל פיגוע.

ישראל מנעה הסלמה

החשש מפני התפתחות של דינמיקת הסלמה גבר בשנה האחרונה לאחר שבכמה הזדמנויות, בעיקר מאז מבצע שומר החומות ובמהלכו, שוגרו רקטות מלבנון לישראל. למרבית האירועים אחראים ארגונים פלשתיניים, כנראה מאזור מחנות הפליטים שסביב העיר צור.

המקרה החמור ביותר התרחש בתחילת אוגוסט, אז ירו ארגונים פלשתיניים שלוש רקטות מלבנון וצה"ל הגיב בירי תותחים לעבר לבנון, ובהמשך בתקיפה של מטוסי קרב לעבר כביש המוביל לעיירה עיישייה בלבנון. יומיים לאחר מכן מיצב עצמו חיזבאללה כ"מגן לבנון" וירה בתגובה 19 רקטות לעבר ישראל, המספר הגבוה ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה. מתוך רצון להימנע מדינמיקה של הסלמה בחרה ישראל שלא להגיב שוב באמצעות מטוסי קרב, אלא להסתפק בירי של כמה עשרות פגזים ארטילריים. ההחלטה הישראלית מנעה הידרדרות, שעלולה היתה להוביל לעימות או לכמה ימי קרב.

פעולות חשאיות נגד חיזבאללה

בידי חיזבאללה יש כיום יותר מ־70 אלף רקטות לטווחים שונים. המספר לא כולל את פצצות המרגמה, שגם מהן יש לחיזבאללה כמה עשרות אלפים. כמה מהרקטות מצוידות במערכות שהופכות אותן למדויקות עד כדי מטרים בודדים מהמטרה, מה שמטריד מאוד את מערכת הביטחון הישראלית.

בישראל מעריכים כי בידי חיזבאללה יש כמאה רקטות מדויקות, או מעט יותר, כמו גם יכולת ראשונית מאוד לייצור תעשייתי של רקטות כאלה. החשש במערכת הביטחון הוא שאם פרויקט דיוק הרקטות של חיזבאללה יצליח, מאזן הכוחות בין הארגון השיעי מלבנון לבין ישראל עשוי להשתנות.

בצמרת המדינית־ביטחונית ניטש לא פעם ויכוח אם איום הרקטות המדויקות מלבנון חמור מספיק ומצדיק "מכת מנע" מצד ישראל. נכון לעת הזו, במערכת הביטחון סבורים כי האיום עדיין לא חצה את הרף שיצדיק מכת מנע.
כזכור, לאורך השנים ישראל בחרה שלא לפעול נגד התעצמות של אויביה כדי שלא להסתכן במלחמה, מלבד בשני מקרים חריגים מאוד: תקיפת הכור העיראקי ב־1981 ותקיפת הכור הסורי ב־2007. לפיכך, נכון לעת הזו התשובה הציונית לפרויקט הדיוק של חיזבאללה מסתכמת בפעולות חשאיות ומסווגות ובחשיפות פומביות של הפרויקט כדי לסכלו.

יש לחזק את כוחות היבשה

לאיום הרקטות הארטילריות והמדויקות של חיזבאללה, יש כמובן להוסיף גם את כלי הטיס הבלתי מאוישים, טילי נ"ט מתקדמים, טילי שיוט, וכמובן את האיום הקרקעי מלבנון. האיום הקרקעי המשמעותי מגיע מכיוונה של יחידת העילית של חיזבאללה, "כוחות רדואן", המונה כמה אלפי לוחמי קומנדו שצברו ניסיון מבצעי במלחמת האזרחים בסוריה.

הניסיון המצטבר הוביל לשינוי תפיסתי בארגון הטרור, כפי שבא לידי ביטוי גם בנאומי נסראללה, שבהם הוא משתמש במונח "כיבוש הגליל". במסגרת זו, חיזבאללה מתאמן לקראת מתקפת פתע בשטח ישראל, שבמהלכה, אם אכן תפרוץ מלחמה בין ישראל לחיזבאללה, הוא מתכנן שכוחותיו יחדרו לשטח ישראל, ישתלטו על מוצבים או על יישובים קרובים לגבול, ובכך גם ישיגו הישג תודעתי ניכר וגם ישבשו את התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ללבנון.

בתגובה לכך, מקדם פיקוד הצפון שורה של עבודות הנדסיות לשיפור התשתיות לאורך הגבול, באופן שיקשה על כוחות רדואן לחדור לישראל. כמו כן, לאחר שנים שבהן התריע פיקוד הצפון כי הגדר בין המדינות מתפרקת, לאחרונה אושר תקציב לבניית מכשול משמעותי יותר לאורך חלק מהגבול.
מעבר לכך, ישראל נערכת כבר שנים למערכה בלבנון, מתוך הבנה שזהו האיום העיקרי במעגל הראשון. באגף המודיעין יש ארסנל גדול של מטרות בלבנון, הן של חיזבאללה והן של מדינת לבנון, מתוך תפיסה כי ללבנון יש אחריות מדינתית על פעולות הנעשות משטחה.

עם זאת, למרות ההכנות האינטנסיביות של צה"ל, לאף אחד אין ספק שמערכה בלבנון, שיכולה להיות גם "מלחמת הצפון הראשונה" אם העימות יגלוש גם לשטח סוריה, לא תהיה דומה למלחמת לבנון השנייה או אפילו למערכות האחרונות בעזה. היקף הרקטות ופצצות המרגמה שברשות חיזבאללה יאתגר מאוד את לוחמי כיפת ברזל, שייתכן שיתבקשו להגן בעיקר על אתרים אסטרטגיים וחיוניים ופחות על האוכלוסייה. הדרך היחידה של צה"ל להתמודד עם האיום מצפון תהיה באמצעות פעולה מהירה ואגרסיבית מאוד, ולשם כך טוב יעשה הצבא אם יחזק באופן משמעותי ומיידי את כוחות היבשה שלו, שמצבם אינו מזהיר, בלשון המעטה.