פרוטוקולים נוספים נחשפים: באמ"ן היו בטוחים שיש להם מענה לטילים נגד מטוסים

48 שנים אחרי פריצת מלחמת יום הכיפורים: ארכיון המדינה חשף חומר רב שלא פורסם עד היום, בנוגע לישיבות שנערכו במהלך המלחמה. מדובר בחשיפה של לא פחות מ-14 סטנוגרמות מישיבות הממשלה, 21 סטנוגרמות של התייעצויות מדיניות-ביטחוניות, ו-26 סטנוגרמות מלשכת רה"מ - מיומני אלי מזרחי. מדובר בסה"כ ב-1,292 עמודי מידע שלא נחשפו עד כה, ושרק כעת מותרים לעיון הציבור. "ישראל היום" עברה על החומרים וליקטה מתוכם את נקודות המפתח המרכזיות והחשובות.

הקונספציה: סבירות נמוכה למלחמה, ישראל תכריע את סוללות הטילים

באחד בדצמבר 1972 נפגשו ראשת הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והשר ישראל גלילי - עם הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אליעזר זעירא וראש המוסד צבי זמיר. מטרת הישיבה הייתה למסור הערכה לממשלת ישראל על התהליכים בעולם הערבי בשנת 1973. באותה הישיבה העריכו ראש אמ"ן, הרמטכ"ל וגם שר הביטחון - כי הסבירות למלחמה כוללת עם מצרים וסוריה היא נמוכה, ושגם אם זה יקרה - ישראל תכה את שתי המדינות בעוצמה, תוך התגברות מלאה על סוללות הטילים החדשות שבריה"מ נתנה להם.

כמו כן, תואר במסמכים כי מצבו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, הסתמן כרעוע – זאת אחרי שנחשפו שני ניסיונות הפיכה נגדו, ולכן סוכם כי הוא ככל הנראה ישאף למבצע צבאי מוגבל, על מנת להתניע את ההליך המדיני עם ישראל. כמו כן הוסבר בישיבה כי בריה"מ נמצאת במשבר עם מצרים, וקיימת התחממות עם ארה"ב - דבר שיקשה גם כן על סאדאת לפעול.

עיקר תשומת-הלב בישיבה ניתנה לסוריה, שנחשדה כאחת שעלולה לבצע מבצעים לוחמניים כנגד ישראל, שיחייבו את צה"ל לפעול. נלקח בחשבון כי אז גם מצרים, ואולי אפילו ירדן ומדינות ערביות נוספות, יצטרפו אל הקרב. הוחלט כי במצב כזה תתבצע מכה מהירה כנגד הסורים, כדי לאפשר אחרי כן לחימה מסודרת מול מצרים.

על פי ההערכה הכללית בישיבה, מצרים לא הייתה יכולה לחצות את תעלת סואץ, והצבא המצרי היה חלש - לכן היה יכול לבצע אך ורק פעולות קטנות. מנגד, צוין כי הצבא המצרי התחזק מאוד בהגנה שלו על הבסיסים והמרחב האווירי שלו, וכי הוא מתאמן רבות ומקרב במקביל כוחות גדולים לתעלה. צוין גם כי צבא סוריה מחזיק מול רמת הגולן כוחות עצומים של טנקים, שיכולים לעבור למלחמה כבדה בצורה ישירה. העובדות הללו התמסמסו תחת ההערכה הכללית כי שני הצבאות לא ייצאו למלחמה, אלא רק אולי לפעולות התשה או מהלך מוגבל.

3.12.72 – הערכה כללית כי מצרים לא תתקוף

בישיבת הממשלה העריך ראש אמ"ן כי הדרג הבכיר והבינוני בצבא מצרים לא רוצה מלחמה עם ישראל, כי הם יודעים שיפסידו. נטען כי הם חוששים גם ממצבם המדיני שנחלש, ומהקרע שלהם מול ברית המועצות. עוד ציין כי סוריה מבודדת יחסית בהתנגדות שלה לישראל, ובתמיכה שלה בפלסטינים. ראש אמ"ן זעירא ציין כי ברית המועצות מסרה למצרים וסוריה שמלחמה הינה טירוף. מנגד, ציין את מצבו של סאדאת - שחשף שני ניסיונות הפיכה של קצינים, והורה לצבא להתאמן למלחמה.

זעירא העריך שהדבר נועד כדי להעסיק את הצבא, וכי הסבירות לחציית התעלה ופתיחה במלחמה היא אפסית. גם הסבירות למלחמת התשה לטענתו הייתה נמוכה. זעירא ציין שנשיא מצרים נטה לפעול לפעמים שלא באופן הגיוני, אך קבע כי בתחום הצבאי הוא תמיד פעל בהיגיון.

הרמטכ"ל גם כן העריך כי מצרים לא תתקוף, וכי היא עושה את המינימום כדי לשמר אווירה התקפית אל מול ישראל. ביחס לסוריה הוא דיבר בעיקר על פעילות טרור שתפסק בחורף, בגלל התנאים הקשים ברמת הגולן. שר הביטחון דיין היה מודאג בישיבה מכמות הנשק הסובייטית שנכנסה לסוריה, שהייתה בהיקפים גדולים מאוד. עוד ציין דיין כי מצרים עלולה לפעול בצורה לא הגיונית, ולתקוף בגלל צרכים פנימיים. הוא העריך כי הסכנה הינה לקראת סוף החורף או תחילת האביב.

ראשת הממשלה גולדה מאיר גם כן העירה במהלך הישיבה כי סאדאת עלול לצאת למלחמה עם ישראל כדי להציל את משטרו במצרים. ראשת הממשלה קיבלה את הערכת אמ"ן והרמטכ"ל, אך ציינה כי היא אינה שקטה - מכיוון שההיגיון הערבי אינו מקביל להיגיון המערבי הקר. היא ציינה שיש לעקוב אחרי המצב. בסיכום הישיבה העריך הרמטכ"ל שמלחמה אינה ממש ריאלית, וכי לחיל האוויר יש יכולת להתמודד עם הטילים נגד מטוסים שמצרים פורסת ליד התעלה.

06.10.73 – יום הכיפורים, ערב פרוץ הלחימה

בשעה 09:20 בבוקר שר הביטחון דיין סיכם עם הרמטכ"ל על גיוס המילואים. בשעה 10:50 עדכנה ראשת הממשלה את שגריר ארה"ב כי לפי המידע שקיים בישראל, סוריה ומצרים בדרכן למלחמה. השגריר האמריקני קיבל מידע, לפיו המלחמה תפרוץ באותו היום מאוחר יותר. בשעה שתיים אחרי הצהריים נשמעה אזעקה. בהמשך ראשת הממשלה מסרה כי האמריקאים מנעו מתקפת מנע ישראלית, וכי ישראל התחייבה שלא לתקוף ראשונה. ב-9 באוקטובר מונה חיים ברלב על פיקוד דרום. ב-12 באוקטובר ראשת הממשלה אישרה ללוחמי מוצב המזח בדרום להיכנע. ראשת הממשלה אמרה כי הסכנה במלחמה הייתה גדולה יותר מהסכנה שארבה ב-1948.

קו עצירה לפני דמשק ואי-הפצצת אזרחים

ב-11.10.73 בישיבה של בכירי הממשלה וצה"ל, דיווח הרמטכ"ל דוד אלעזר כי ישראל נכנסה אל תוך סוריה, וכי יש התקדמות של 10 קילומטרים ויותר פנימה. השרים וראש הממשלה דנו בשאלה היכן לעצור, והוחלט להגיע כ-30-40 קילומטרים מדמשק, כדי ללחוץ חזק על הסורים.

עוד הוחלט שלא להשתמש בטילים, כיוון שסוריה לא ירתה על יישוב אזרחי בישראל, ועל ישראל לא להיתפס כפוגעת באזרחים. הרמטכ"ל ציין כי בדרום המצרים במצב קשה, וכי פיקוד דרום מתכנן צליחה של התעלה. נמסר גם כי הנשיא סאדאת מוכן להקריב אפילו מיליון חיילים בלחימה, אך מצבה של ישראל הוא טוב.

הרמטכ"ל העריך כי כדאי להגיע להפסקת אש זמנית לפחות בתוך 48 שעות, כי חיל האוויר הגיע לקו האדום שלו. כמו כן דנו בשאלה מה תחליט מועצת הביטחון של האו"ם ביחס למלחמה, ומה על ישראל לעשות בהתאם. בפועל, למחרת התברר כי בדרום המצרים נערכים להמשך התקדמות, וכי הם העבירו סוללות טילים מעבר לתעלה. בנוסף המצרים התבססו מהצד של סיני בתעלה, ומשה דיין העריך כי ישראל איבדה את ההרתעה בסיני.

בהקשר לכך הוא הציע להתקדם הלאה לעבר דמשק, כדי להראות הצלחה בצפון - שתחפה על המצב הקשה בדרום. התקיימו שיחות על צליחה בדרום, אך שר הביטחון הציע לעשות זאת אם כבר רק כחלק מתוכנית כללית, ולא "סתם ככה". בהמשך היום קבע הרמטכ"ל כי המצב בדרום חמור, וכי ישראל לא תוכל להיגרר למלחמת התשה מכיוון שתצטרך לגייס בני 17 לקרב. הוא קבע כי המצב חמור, ואסור לקבל הפסקת אש שתוביל למלחמת התשה.

המצרים ממשיכים לתקוף

רב אלוף חיים בר-לב תיאר את המתרחש בדרום, והסביר שהמצרים תקפו באופן שלא נראה קודם לכן. לדבריו, למרות אבדות עצומות - הם הצליחו להכריע את הכוחות בתעלה. כמו כן הוא חשש משלב ב' של מתקפה אסטרטגית מצרית, לעומק סיני. לכן הוא הציע צליחה פנימה, כדי לפגוע בשריון המצרי שבמצרים עצמה, וכדי להוציא את הצבא המצרי משיווי משקל.

בר-לב ציין כי חיל האוויר לא יוכל לסייע, בגלל הטילים. האלוף טל התנגד לצליחה למצרים, ובינתיים הגיעה ידיעת מוסד כי תוך יומיים המצרים יחלו בהנחתת שלוש חטיבות קומנדו בסיני, כך שלעת עתה רעיון צליחת התעלה לכאורה לא יתממש.

בהמשך דנו בשאלה אילו הימורים ניתן לקחת, והאם כדאי לפרוץ לדמשק. צוין כי צבא סוריה נלחם חזק בהגנה, וכי הצבא המצרי הראה גם כן לחימה חזקה מאוד. האלוף טל ציין כי צה"ל מעולם לא עשה צליחה כזו בעבר, וכי מדובר בהימור ענקי. עמדתו התקבלה בשל מידע של המוסד על תקיפה מצרית, אולם בהמשך, ב-15 באוקטובר ישראל מצליחה לפתוח מסדרון לתעלה - והאלוף טל מציין כי צה"ל עומד לצלוח אותה ולבצע את המבצע הצבאי הגדול בתולדותיו.

בנוסף דנו בישיבה גם בסיוע האמריקני, וב-20.10.73 הגיעו המוני מטוסים עם ציוד, ודווח על הצלחה גדולה בצליחת התעלה. בהמשך הערב נמסר כי ארה"ב תמנע מישראל לפגוע בקהיר, אלכסנדריה ודמשק - וכי מצרים לא תשלח טילים על העורף הישראלי, אם ישראל לא תפגע באזרחים מצריים.

לצד זאת דנו בנושא פורט סעיד שבמצרים ועל התקיפות בה, כיוון שנמצאו בה אזרחים. למחרת דנו בכיבוש החרמון ובאזור הדרום, והגיע מידע כי סאדאת לא יפסיק להילחם - אלא רק בתבוסה מוחצת או בהדחתו. בהמשך היום הלחץ של בריה"מ גבר, וארה"ב נלחצה ממידע שלא הועבר בינתיים לישראל, ככל הנראה היה מדובר באיום על כניסת ברית המועצות למלחמה. ב-22-30 באוקטובר בוצעו שיחות על הפסקת אש, על האיומים של בריה"מ להתערב בלחימה ועל נושא השבויים של צה"ל.

פרסום המסמכים הנוכחי בא בעקבות העתירה לבג"ץ שהגיש המרכז למלחמת יום הכיפורים, האלוף במיל' אורי אור ואחרים, באמצעות עוה"ד בנימין ברץ משה נחמן ורותם סימה - ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. הדרישה הייתה לפרסם חומר זה, בהמשך לשחרור פרוטוקולים של ישיבות ממשלה ודיוני הקבינט על ידי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.