"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום"

משרד הביטחון החל בבדיקת התנהלות NSO

נציגים של מספר גופים הגיעו למטה חברת הסייבר, לאחר שפורסם בעולם כי התוכנה שייצרה שימשה למעקב אחר עיתונאים, פעילי זכויות אדם ופוליטיקאים • על הכוונה לפתוח בבדיקה פורסם לראשונה ב"ישראל היום"

,עודכן
0השמעה
בניין NSO בישראל, צילום: איי.אף.פי

משרד הביטחון פרסם הערב (רביעי) כי נציגי מספר גופים הגיעו למטה חברת הסייבר NSO, לבדיקת הפרסומים והטענות שהועלו בעניינה.בשבוע שעבר פרסמנו ב"ישראל היום"כי מערכת הביטחון מתכננת לבדוק את התנהלות החברה בעקבות פרסומים אלה.

אז פרסמנו כי צוות הבדיקה צפוי לכלול נציגים ממשרד הביטחון, מהמטה לביטחון לאומי, מהמוסד, וכן גורמים נוספים. הצוות ילווה משפטית, ומטרתו לברר אם חברת NSO פעלה בניגוד להיתר היצוא הביטחוני שניתן לה על ידי האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון, ואם נעשה שימוש במוצרים שלה על ידי לקוחות שונים בניגוד לתנאי ההיתר.

ההחלטה על בדיקת הפרשה התקבלה בעקבות התהודה העצומה שקיבל התחקיר רחב היקף שפורסם השבוע ב־17 כלי תקשורת ברחבי העולם, ובהם עיתונים מובילים כמו ה"וושינגטון פוסט" האמריקני וה"גרדיאן" הבריטי. התחקיר התבסס על רשימה מודלפת של 50 אלף מספרי טלפון, שאחריהם ביקשו ממשלות שונות בעולם לעקוב לכאורה באמצעות תוכנת פגסוס שאותה רכשו מחברת NSO.

עורכי התחקיר טענו כי ב־37 מקרים שנבדקו, נמצא כי בוצעה פריצה או נעשה ניסיון לפרוץ באמצעות תוכנת פגסוס לטלפונים של גורמים פוליטיים, גורמי ממשל, עיתונאים ופעילי זכויות אדם. דווח גם כי כמה ראשי מדינות נכללו ברשימת הטלפונים, ובהם נשיא צרפת עמנואל מקרון.

הפרסום הרחב עורר גל מחאה עולמי נגד חברת NSO. משרד התובע בפריז הודיע כי פתח בחקירה, לאחר שאתר התחקירים Mediapart טען כי שני כתבים שלו היו תחת ריגול מצד שירותי המודיעין של מרוקו, שהשתמשו בתוכנת פגסוס. בהודו דיווח אתר החדשות "The Wire" כי הממשלה ביקשה לעקוב אחר הטלפון הסלולרי של ראול גנדי, מבכירי האופוזיציה במדינה.

נשיאת הנציבות האירופית אמרה שלשום כי אם הפרסומים נכונים, מדובר במעשה שהוא "לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת". נציבת האו"ם לענייני זכויות אדם, מישל בצ'לט, אמרה כי הדיווחים מדאיגים, וטענה כי "הקו האדום נחצה שוב ושוב ללא עונש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר