קליעים, רימונים ואפילו מא"ג: "השלל" של מבצע החזרת הציוד

ביומיים הראשונים למבצע החזרת הציוד הצה"לי הוחזרו לצה"ל כ-28,500 יחידות תחמושת קליעית (כדורים), כ-250 רימונים מסוגים שונים, כ-300 פריטי חבלה ומגמה, כ-200 פריטי אמסל"ח (וסטים וקסדות), 34 כלי נשק, כ-300 אביזרים לנשק, 50 פריטי ציוד רפואי, כ-2,000 פריטי מדים, טקסטיל והנעלה, ואפילו מא"ג שהושב ובצה"ל מנסים לברר את מקורו.

מבצע החזרת הציוד החל ביום ראשון, וצפוי להימשך עד ה-12 לחודש, בהובלת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. במסגרתו, נפתחו 63 נקודות איסוף לציוד צה"לי שהוצא מצה"ל על ידי חיילים בשירות סדיר או מילואים במהלך שירותם. החזרת הציוד מתבצעת ללא חובת הזדהות וללא העמדה לדין בגין הוצאת הציוד.

"הצורך בקיום מבצע כזה עלה מהשטח, מהרבה מילואימניקים ויחידות שאמרו שיש להן הרבה מאוד ציוד שצריך לזכות", מסביר רמ"ח תאוצה באט"ל, אל"ם משה שוורץ. "קיבלנו אישור משפטי מיוחד שמי שמחזיר ציוד לא צריך להזדהות, וזה פוטר אותו מחבות על תיק פלילי, כי מי שמחזיק נשק ללא רישיון ואישור זה פלילי".

לדבריו, בשלוש השנים האחרונות, לא מעט חיילים בסדיר ובמילואים לקחו ציוד, בין אם בטעות ובין אם בכוונה. "למשל, אדם שנלחם ב-7.10 ולקח קלצ'ניקוב ממחבל לא ידע עד היום לאן להחזיר אותו, או חייל שיצא הביתה עם וסט וגילה שיש בו רימונים. אנחנו מעריכים שיש היום הרבה מאוד אמל"ח שמסתובב, וצריך לוודא שהוא לא מגיע לידיים הלא נכונות. אני לא הייתי רוצה שלשכן שלי יהיו בבית רימוני רסס או לבנת חבלה. אם רימונים מתפוצצים, הם יכולים לגרום נזק לכמה דירות שכנות".

הפעם האחרונה שבה קיים צה"ל מבצע דומה הייתה ב-2017, לפני כעשור. לפי אל"ם שוורץ, כבר כעת, ביומיים הראשונים של המבצע, נרשמה היענות גדולה יותר מאשר ביומיים הראשונים של המבצע הקודם. "כמויות מטורפות של אנשים מתקשרים למוקד שמספרו *6008", הוא מציין. "אחרי שלוש שנות לחימה, ראוי שנבצע מבצע כזה. המבצע הקודם נמשך חודש והיה מאוד מתוקשר. אם נצטרך, נאריך את המבצע. אני מאוד שמח שהפריטים שמוחזרים לא נמצאים כעת בשכונה בפתח תקווה, חיפה או כל מקום אחר".