ראש המוסד לשעבר: "מעריך שתתרחש פעולה צבאית ממוקדת נוספת באיראן"

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן אמר היום (שני) כי הוא מעריך שתתרחש פעולה צבאית ממוקדת נוספת באיראן. בדברים שנשא בפסגת העסקים הבינלאומית הראשונה של ארגון תגלית, אמר כהן כי איראן ממשיכה לקדם את יכולותיה וכי אינה מנהלת משא ומתן בתום לב.

"אני מעריך שבסופו של דבר תתרחש פעולה צבאית ממוקדת נוספת", אמר כהן. "איראן ממשיכה לקדם את יכולותיה, ייתכן שהיא משקמת מתקנים או משפצת אותם ואנחנו צריכים לוודא שהיכולות האלה לא יישארו בידיה. בנוסף, האיראנים אינם מנהלים משא ומתן בתום לב. הנשיא טראמפ מתעקש על הסכם טוב ואינו מוכן להתפשר על הסכם רע".

בהתייחסו לתקיפות באיראן ולשיתוף הפעולה עם ארצות הברית, אמר: "תמיד רצינו לראות את ישראל וארצות הברית פועלות יחד נגד איראן. לראות כוחות שלנו על הקרקע באיראן ואת הצבא האמריקני תוקף את יכולות הגרעין, הטילים הבליסטיים והמפעלים שלה, זה בדיוק סוג שיתוף הפעולה שאליו שאפנו".

עם זאת, כהן הבהיר כי אינו סבור שאפשר להפיל את המשטר האיראני באמצעות פעולה חיצונית. "דבר אחד שמעולם לא הסכמתי איתו הוא שאפשר להפיל את המשטר האיראני מבחוץ. אני חושב שזה משהו שהאיראנים עצמם צריכים לעשות. אני יודע כמה זה קשה ומסוכן לצאת לרחובות ולהפגין נגד המשטר, אבל אני חושב שהמשטר נמצא היום במצב שונה. השמדנו מפעלים ומתקנים רבים באיראן ופגענו ביכולות הגרעין והטילים שלה".

כהן התייחס גם לעלייה באנטישמיות ולביטחון יהודי התפוצות. "למרבה הצער, האנטישמיות נמצאת בעלייה. אנחנו רואים את זה באוסטרליה, בבריטניה, בארצות הברית ובמקומות נוספים", אמר. לדבריו, "האחריות של המוסד היא לוודא שישראלים ויהודים בכל העולם יהיו בטוחים בכל מקום שבו הם נמצאים".

ראש המוסד לשעבר הסביר כי חלק מהפעולות מתבצעות בידי המוסד עצמו, ואחרות בשיתוף רשויות הביטחון והמשטרה המקומיות. "זה מאמץ מתמשך שהמוסד משקיע בו משאבים רבים. חשוב מאוד להבטיח את ביטחונן של הקהילות היהודיות מחוץ לישראל. ישראל זקוקה לתפוצות ולתמיכתן", הוסיף.

"ביקרתי באמירויות גם במהלך המלחמה"

כהן התייחס גם ליחסים עם איחוד האמירויות וסיפר כי ביקר במדינה במהלך המלחמה כדי לוודא שהיחסים בין המדינות נשמרים. "בשלוש השנים האחרונות, גם בתקופות המלחמה, הייתי באיחוד האמירויות כדי לוודא שהיחסים נשמרים", סיפר. לדבריו, מאז 7 באוקטובר נדרש מאמץ גדול יותר להעמקת שיתוף הפעולה, בין היתר באמצעות הבאת חברות, יוזמות ויזמים ישראלים למדינה.

"הם שואלים אותי איך ייתכן שבזמן שאנחנו נלחמים, הכלכלה ממשיכה לפעול", אמר כהן, והצביע על חוזקו של השקל ועל עסקאות ענק בתחום ההייטק, ובהן עסקת וויז. "אנחנו נלחמים, אבל אנחנו נלחמים גם למען הכלכלה שלנו". הוא הוסיף כי אף שהמדינות אינן חולקות גבול משותף, הן חולקות ערכים רבים, ותיאר את איחוד האמירויות כמדינה מודרנית ומתוחכמת.

כהן סיפר על השיחות הראשונות שקיים עם נציגי איחוד האמירויות בתקופת כהונתו כראש המוסד. "דיברנו על החיבור בין המוחות שלנו לכסף שלהם ועל הכלכלה שתוכל להיבנות מהשותפות הזאת", סיפר. לדבריו, בניית האמון עם הנהגת המדינה הייתה תהליך ממושך שחייב הבנה של התרבות והרגישויות המקומיות. "בכל פעם שנכנסתי לחדר לפגישה ידעתי שהכול מבוסס על אמון. הייתי צריך להוכיח שוב ושוב שאני עומד מאחורי המילים שלי ומקיים את ההבטחות שלי".

כהן סיפר גם על שיתוף הפעולה בין המדינות במאבק במגפת הקורונה, עוד לפני החתימה על הסכמי אברהם. לדבריו, המגפה, שהייתה אחד המכשולים בדרך לכינון היחסים, דווקא סייעה לקדם אותם. "עדיין לא היו יחסים רשמיים, אבל איחוד האמירויות הציעה סיוע לישראל. אני זוכר את ההודעה הראשונה שפרסמנו על שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות במאבק בקורונה. ניסחנו אותה מילה במילה כדי לוודא שהיא תהיה מדויקת".

בהתייחסו לעתיד היחסים הכלכליים, הצביע כהן על שני תחומים שבהם הוא רואה פוטנציאל להרחבת שיתוף הפעולה: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי. לדבריו, איחוד האמירויות משקיעה סכומי עתק במרכזי נתונים ובכוח מחשוב, במטרה להפוך למרכז עולמי בתחום הבינה המלאכותית. כהן הדגיש גם את הפוטנציאל הגלום בדור הבא של המחשוב הקוונטי.