נשות לוחמים בגדוד שריון במילואים פנו בימים האחרונים לראש אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף דדו בר כליפא, בדרישה למנוע פגיעה בזכויותיהן בעקבות פיצול צו המילואים בין שתי שנות זכאות. בין ההטבות שעלולות להיפגע: החזרים על טיפולים נפשיים, מענקי סטודנטים ושוברי נופש.
נשות המילואימניקים פנו לראש אכ"א ב-20 באוקטובר בדרישה להתערבות מיידית, בטענה כי משפחות המשרתים עלולות ליפול בין הכיסאות בשל אופן חישוב ימי המילואים. לדבריהן, בני זוגן צפויים לצאת לסבב מילואים חמישי או שישי מאז 7 באוקטובר, לתקופה של 99 ימים, אך מאחר שהשירות יתחלק בין שתי שנים קלנדריות, הן עלולות לאבד זכאות להטבות שהיו מקבלות אילו שירתו בני זוגן את מלוא התקופה באותה שנה.
על פי הצו שנשלח ללוחמים, הם צפויים להתחיל את שירות המילואים ב-22 בנובמבר 2026, למשך 99 ימים. בפועל, הלוחמים צפויים לשרת 40 ימים בשנת 2026 ולהמשיך את השירות בתחילת 2027 למשך 59 ימים נוספים. לטענת הנשים, החלוקה הזאת עלולה לגרום לכך שהמשפחות לא יעמדו ברף ימי השירות הנדרש לקבלת חלק מההטבות, אף שהיקף השירות הכולל בצו מגיע ל-99 ימים.
במכתב דורשות הנשים לבחון הכרה בהיקף השירות הכולל במסגרת הצו, כדי למנוע פגיעה בזכויותיהן. לדבריהן, ההטבות נועדו לסייע למשפחות להתמודד עם המחיר הכלכלי והנפשי של השירות הממושך.
"טיפול רגשי הוא לא מותרות"
אחת הסוגיות המרכזיות שמעלות המשפחות היא הזכאות להטבות ולסיוע כלכלי, המותנית, לפי המידע שבידיהן, בהשלמת מספר מינימלי של ימי מילואים. בין ההטבות המוזכרות בפנייה: החזרים על טיפולים נפשיים, מענק בגין הארכת חופשת לידה, מענקי סטודנטים ושוברי נופש.
לפי המכתב, חלק מהזכויות מותנות בשירות של 45 או 50 ימים, ואחרות דורשות 60 ימי מילואים ומעלה. כתוצאה מכך, משפחה שבן זוגה משרת 99 ימים בצו אחד עלולה שלא לעמוד ברף הנדרש לקבלת הטבות המחייבות 60 ימי שירות בשנה, משום שימי המילואים מתחלקים בין 2026 ל-2027.
המשפחות מדגישות כי מדובר בסיוע שנועד להתמודד עם הוצאות ממשיות, ולא בהטבות מותרות. "טיפול רגשי שעולה 400–500 שקל למפגש הוא לא מותרות. שובר נופש הוא לא פרס", נכתב בפנייה. "אלה אמצעים שנועדו לאפשר לנו להחזיק מעמד, לנשום לרגע ולהתמודד עם המציאות שאנחנו חיים בה".
לדבריהן, בזמן שבני הזוג נקראים פעם נוספת לשירות ממושך, המשפחות נאלצות להמשיך לשאת בהוצאות הבית, בגידול הילדים ובהתמודדות עם ההיעדרות הממושכת. "יוקר המחיה לא עוצר בגלל המילואים. ההוצאות לא נעלמות כשבני הזוג שלנו מתגייסים. והעומס הנפשי לא מתחלק לפי שנת מס", הן כותבות.
נשות הלוחמים מבקשות מהצבא לבחון באופן מיידי את אופן חישוב הזכאות להטבות ולהכיר בהיקף השירות הכולל בצו, במקום לבחון את מספר הימים בכל שנת זכאות בנפרד. לחלופין, ורק אם לא יימצא פתרון אחר, הן מבקשות להקדים את תחילת הצו בחמישה ימים.
בפנייתן הן מתריעות כי הבעיה אינה חדשה מבחינתן, וכי הן מעלות אותה כבר כמה חודשים. "אי אפשר לצפות מאיתנו להמשיך לתמוך, להקריב, לספוג ולשתוק", הן כותבות. "אי אפשר לדבר על חשיבות מערך המילואים ועל החוסן המשפחתי ובאותה נשימה להשאיר את המשפחות להתמודד לבד עם המחיר".
"הילדים נקרעים בכל פעם שהוא הולך"
שירן ממן, שבעלה משרת במילואים, סיפרה ל"היום" על המחיר המשפחתי של השירות הממושך. "בעלי התחיל את המילואים ב-7 באוקטובר 2023, כבר בצהריים. היינו אז עם ילד בן שנתיים ואני הייתי בהיריון, בסוף החודש התשיעי. בעלי הוא אבא מאוד מתפקד. אני והוא הורים של ביחד, אנחנו עושים הכול ביחד - מקלחות, הרדמות, לוקחים לגנים".
"פתאום הוא נעלם, ואז ילדתי את בתי הקטנה ב-12 באוקטובר 2023. בעלי הגיע להיות בלידה, כשהמפקדים שחררו אותו בזמן כל התופת. עברנו את זה ביחד, ולאחר מכן הבנו שאין ברירה והוא חייב לחזור. זה לא היה קל".
לדבריה, בשלוש השנים האחרונות שירת בעלה במילואים יותר משנה במצטבר. "הילדים שלי כל פעם נקרעים כשהוא הולך. אני משתדלת להיות חזקה ולדאוג להם. הבת הקטנה שלנו כמעט ולא הכירה את אבא שלה עד גיל עשרה חודשים".
ממן סיפרה כי ילדיה מקבלים טיפולים רגשיים, וכי הסיוע במימונם חיוני למשפחה. "הם בטיפולים רגשיים, דבר כל כך חשוב שהמדינה נותנת עליו סבסוד למי שעושה מילואים מעל זמן מסוים. כל פגישה כזאת עולה 400-500 שקלים בפרטי".
"לבני, מאז 7 באוקטובר, יש קשיים בוויסות הרגשי והחושי, והצלחנו לטפל בו. אבל הקושי הרגשי עדיין קיים והוא עדיין מטופל. לבתי, שכיום בת שלוש, יש עיכוב שפתי שיושב על רקע רגשי. זה לא מותרות, זה קרה בעקבות זה שאבא לא בבית ואבא נעלם לזמן לא מובן".
"התחושה היא שהחליטו לחסוך דווקא עלינו"
ממן הדגישה כי לצד הטיפולים הרגשיים לילדים, המשפחה עלולה לאבד זכאות להטבות נוספות בשל חלוקת ימי השירות בין שתי השנים. "יש עוד המון הטבות שלא נקבל כעת בגלל שמדובר ברצף של שנים קלנדריות שונות, כמו טיפולים זוגיים שלנו. בכל זאת, כל זה התחיל כשהיינו שניים, לפני שנהיינו משפחה. יש גם זכויות כמו חופשה שנתית בפייטר, מענקים ועוד".
"אנחנו פשוט מרגישים מנוצלים ממי שקבע את הצו הנוכחי", הוסיפה. "בלי להתייחס לעצמי, אני שמתי את עצמי בצד ואני קורסת. אם לא המשפחה שלי, שכל כך מנסה לעזור ולתת מה שהיא יכולה, לא הייתי יכולה לנשום. אבל לא לכל אחת יש משפחה שיכולה לעזור".
לדבריה, הנשים מנסות כבר יותר מחודש להביא לשינוי במועד תחילת המילואים, אך עד כה לא קיבלו מענה ברור. "אנחנו כבר מעל חודש דנות בזה ומנסות להקדים את המילואים בכמה ימים, ולא קורה כלום. אין תשובות ברורות. התחושה היא שכאילו החליטו 'לחסוך' דווקא עלינו, על מי שמגיע שוב לצו בפעם השישית, מזה שלוש שנים".
מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הידיעה. לכשתתקבל, היא תפורסם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
