פחות חיילים, יותר שוטרים: השינוי במאבק בפורעים היהודים ביו״ש

מג"ב ירחיב את פעילותו מול פורעים יהודים ביהודה ושומרון, וצה"ל יקבל אחריות על חלק מהמשימות שמבצעים כיום לוחמי החיל באזור. המהלך נועד לאפשר שימוש נרחב יותר בכוחות בעלי הכשרה משטרתית בהתמודדות עם האלימות, ולצמצם את הישענות המערכת על חיילים במשימות אכיפה מול אזרחים ישראלים.

השינוי בחלוקת המשימות הוחלט בדיון ביטחוני מיוחד בהשתתפות הרמטכ״ל, אלוף פיקוד המרכז, מפקד מחוז ש״י, נציג החטיבה היהודית בשב״כ, מתאם פעולות הממשלה בשטחים ובכירים נוספים. במוקד עמד הצורך לשפר את ההתמודדות המשותפת עם האלימות, מההיערכות המוקדמת ועד לתפיסת החשודים ולחקירתם.

הרחבת פעילות מג״ב נועדה להפנות למשימות האכיפה יותר כוחות בעלי הכשרה משטרתית. חיילי צה״ל מוכשרים בראש ובראשונה ללחימה ולמשימות ביטחון, ואילו שוטרים מאומנים בטיפול בהפרות סדר, בביצוע מעצרים ובאיסוף ראיות. כדי לפנות את לוחמי מג״ב לפעילות הזאת, הצבא ייטול חלק ממשימותיהם השוטפות בגזרה.

לצד זאת, הרמטכ״ל הנחה לחדד את הנהלים לחיילים הנתקלים בהפרות חוק של ישראלים. חייל שנוכח באירוע אלימות נדרש להתערב בהתאם לנסיבות ולסמכויותיו, ובכלל זה לעכב חשודים עד להגעת המשטרה. מדובר בחידוד של סמכויות ואחריות קיימות, שנועד להבטיח את הפעלתן בשטח.

ההנחיה נוגעת לאחד ממוקדי התסכול במחוז ש״י: החיילים מגיעים לעיתים ראשונים לזירה, אך עד להגעת השוטרים החשודים כבר נמלטים. עיכובם בזמן אמת חיוני כדי לאפשר את זיהוים ואת העברתם לחקירה, ולמנוע מצב שבו הטיפול המשטרתי מתחיל רק לאחר שהמעורבים עזבו.

ברקע עומד גם עומס הולך וגובר על המחוז. הרחבת ההתיישבות וריבוי המאחזים הבלתי חוקיים, ובהם גם מאחזים בשטחי A ו־B, מחייבים פריסה רחבה יותר של שוטרים. גורמי ביטחון מצביעים על קצב גידול איטי במיוחד בכוח האדם במחוז ביחס למחוזות אחרים, שאינו מדביק את העלייה בהיקף המשימות.

לדיון המשותף יש חשיבות גם בשל פערי התיאום שהתגלו בחודשים האחרונים בין צה״ל, המשטרה והשב״כ. באירועים שמתפתחים במהירות, העברת מידע באיחור פוגעת ביכולת להיערך מראש, להציב כוחות במקומות הנדרשים ולתפוס חשודים בזמן שהאלימות מתרחשת.

האירוע בג׳אלוד בסוף ספטמבר המחיש את הקושי הזה. במהלך ניסיון של כוחות הביטחון להשיב משפחה פלסטינית לביתה, הגיעו למקום פורעים יהודים, תקפו את הכוחות והציתו רכוש פלסטיני. שלושה לוחמי מג״ב נפצעו באורח קל, והמשימה להשבת המשפחה לא הושלמה.

במשטרה ובשב״כ טענו לאחר האירוע כי לא עודכנו מראש במהלך, וכי נודע להם על המתרחש בעקבות הקריאות לתגבור. תיאום מוקדם היה מאפשר להיערך גם בדרכי ההגעה לכפר ולפעול למניעת הצטרפותם של פורעים נוספים. מבחינת גופי הביטחון, זהו אחד הלקחים המרכזיים: חלוקת אחריות ברורה חייבת להיות מלווה בהעברת מידע רציפה בין הכוחות.

לצד השינוי המבצעי, המאמץ להרתעת המעורבים באלימות כולל גם אכיפה כלכלית הנוגעת לכלי רכב ולצאן. החרמת כעשרה כלי רכב בשבוע האחרון היא חלק מהפעילות הזאת. כלים נוספים כוללים צווי הגבלה על תנועה בתוך יהודה ושומרון, ואף הרחקה מהאזור.

במקביל נבחנות דרכים משפטיות למנוע חזרה למאחזים בלתי חוקיים לאחר פינויים. במערכת הביטחון מתארים מקרים שבהם כוחות מפנים מאחז, וכבר למחרת אותם אנשים שבים לשטח ומקימים אותו מחדש. המטרה היא לתת לפינוי השפעה ממושכת ולהרתיע מפני הפרת ההוראות לאחריו.

בין הצעדים המתוכננים גם הגברת השימוש בדרישות ממחזיקים במאחזים בלתי חוקיים לפנותם בעצמם, מכוח ההוראות הקיימות. עד כה נעשה בכלי הזה שימוש מצומצם, והכוונה היא להרחיב את הפעלתו בתקופה הקרובה. בדיקות משפטיות נוספות נועדו לבחון אילו צעדים אפשר לנקוט נגד מי ששבים ומקימים מאחזים שפונו.

גורמי האכיפה מותחים ביקורת גם על שחרורם החוזר של חשודים במעורבות באלימות, ומבקשים מענה שיפוטי מחמיר יותר. לטענתם, שחרור מהיר מחליש את ההרתעה ומחזיר לשטח אנשים שהושקע מאמץ רב במעצרם. הם מדגישים את הצורך בהמשך טיפול אפקטיבי בחקירה ובהליך המשפטי.

המאמץ יכלול גם הסברה מול הקהילות והנהגת ההתיישבות, במטרה לקבל גיבוי לפעולות נגד מאחזים בלתי חוקיים שמהם יוצאת אלימות. התמיכה המקומית נתפסת כמרכיב משמעותי ביכולת לבצע פינויים ולמנוע את הקמת המאחזים מחדש.

גורמי ביטחון מערערים גם על ההצדקה הביטחונית להקמת חלק מהמאחזים. לדבריהם, התרחבותם במקומות שבהם עד לפני שנים אחדות כמעט שלא היו מאחזים התאפשרה דווקא בזכות השיפור בביטחון וחופש הפעולה שהשיג צה״ל. לשיטתם, המציאות הזאת מחלישה את הטענה בדבר נחיצותם הביטחונית של מוקדים המייצרים חיכוך ואלימות.

הרמטכ״ל ואלוף פיקוד המרכז הדגישו כמה פעמים בפתח הדיון כי הטרור הפלסטיני הוא האיום הביטחוני המרכזי ביהודה ושומרון. לצד זאת, הם עמדו על חומרת האלימות מצד פורעים יהודים ועל הצורך לטפל בה בנחישות.

גורמי ביטחון מתארים את השנה כמסתמנת לטובה ביותר מאז 2012 בהיבט הטרור הפלסטיני, בעוד שהאלימות מצד פורעים יהודים נמצאת באחת משנותיה הקשות ביותר. הם מצביעים על פער בין הכלים הנרחבים המופעלים נגד הטרור הפלסטיני לבין המגבלות שהם מתארים בהתמודדות עם אלימות של ישראלים.

על הרקע הזה עלתה בדיון פעם נוספת הדרישה להרחבת הכלים נגד המעורבים באלימות, ובהם מעצרים מנהליים, שאלוף פיקוד המרכז ביקש בעבר לאפשר את השימוש בהם. ראש השב״כ דוד זיני הבהיר לאחרונה בקבינט כי אם האמצעים האחרים לא יאפשרו להתמודד עם האלימות, הוא עשוי לדרוש את חידוש המעצרים המנהליים נגד יהודים. במקביל דרש גינויים והוקעה מצד ההנהגה.