נתניהו: ערוכים למכת מנע באיראן, ברוב ההחלטות המוסד היה לצידי

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר היום (ראשון) כי ישראל ערוכה לבצע מכת מנע נגד איראן גם ללא סיוע אמריקני. בתדרוך שבו הציג את תפיסת הביטחון שלו לשנת 2026, לראשונה זה עשור, הציב את איראן הגרעינית בראש רשימת האיומים. "ערוכים לפעולה יזומה", אמר. "צריך למנוע מכה ראשונה מהאויב". על רקע ההתראות מפני מתקפה איראנית אפשרית הבהיר כי היעד הוא הפלת המשטר בטהרן, גם לפני הבחירות.

"היעדים שאני מציב אינם תלויים בהסכמה האמריקנית. אני תמיד שואף לקבל אותה, וגם השגנו הבנות דמיוניות שאנשים לא האמינו שיהיו. אבל זה אף פעם לא היה בהתניה", אמר נתניהו. "הצורך שלנו לחסל את האיום הגרעיני ואת האיום הכולל מאיראן, מהמשטר של האייתוללות, עומד בפני עצמו. ככל שהדבר נדרש, נפעל גם באופן עצמאי. כבר עשינו את זה, ואם צריך - נעשה זאת שוב".

נתניהו הגדיר את הטיפול באיראן "משימת חיי", הזהיר כי פצצה גרעינית אחת עלולה להוביל למאות אלפי הרוגים וציין כי האיראנים מפתחים טילים בין-יבשתיים. לדבריו, המשטר עלול לשקם את תוכניות הגרעין והנשק הבלתי קונבנציונלי ואת הציר האיראני.

"90% מהמלאכה נעשתה", טען נתניהו, והוסיף כי המשטר הורג ופוצע עשרות אלפים מאזרחיו כדי לדכא מחאה. לדבריו, המשבר הכלכלי וניצני ההפגנות, שהופיעו חודשים לאחר מבצע "עם כלביא", מעידים על חולשתו. "צריך להפיל את המשטר הזה סופית", הצהיר. "זו הדירקטיבה שנתתי לכל גורמי הביטחון".

"זו מדינה שיש לה צבא"

בתפיסת הביטחון שהציג הדגיש נתניהו את המעבר ממדיניות של הכלה והגנה למדיניות התקפית ולמכות מנע, לצד בניית עצמאות בייצור חימושים וצמצום התלות בייצוא ובמימון האמריקניים, בין היתר כלקח מהתנהלות ממשל ביידן. הוא הציב גם יעד להפוך את ישראל למעצמה שתוביל בריתות חדשות באזור ובעולם.

בהתייחסו לשינויים בעקבות 7 באוקטובר אמר נתניהו: "ישראל הרחיקה מעליה סכנת השמדה מידית ובמקביל הסרנו את טבעת החנק האיראנית". לדבריו, "שינינו את המזרח התיכון כי שינינו את עצמנו".

לשאלת "היום" האם שינה את יחסו למערכת הביטחון, השיב כי אינו נשען עליה, אלא מאתגר אותה. "לפני זה פחות או יותר היה מקובל אצל כל ממשלות ישראל, ובטח אצל צה"ל, שהמילה שלו בסוף קובעת. במיוחד אם זה בא עם כל ארגוני הביטחון, ראש הממשלה התקשה מאוד ללכת נגד כולם. שינינו את זה. היום זה לא צבא שיש לו מדינה, זו מדינה שיש לה צבא. והדרג המדיני הנבחר מחליט על הכיוונים העיקריים".

נתניהו טען כי לאורך המלחמה קיבל את ההחלטות המרכזיות, פעמים רבות בניגוד לעמדות מערכת הביטחון. "כל ההחלטות המרכזיות אחרי 7 באוקטובר הן החלטות שקיבלתי, רובן נגד - בדרך כלל שניים מתוך שלושת גופי הביטחון. בדרך כלל המוסד היה איתי, אבל לא תמיד, גם זה קרה". בהמשך הדגיש כי ישראל צריכה להבטיח עליונות צבאית, להימנע מהכלת התעצמות האויב ולהיערך למלחמה בלי להסתמך על הערכת כוונותיו. "שיניתי את זה לפני שלוש שנים", הוסיף.

רחפנים, טילים והתלכדות צירים

במקום השני ברשימת האיומים הציב נתניהו את הרחפנים, המסוגלים לפגוע בנחילים בתשתיות, במכ"מים, במנהיגים ובמערכות פיקוד ושליטה. לדבריו, נפרסו קווי הגנה נגד רחפני סיב, קיימים פתרונות טכנולוגיים לרחפני סים והוקם צוות מיוחד להתמודדות עם האיום בתוך המדינה.

בהמשך הציב את הטילים המדויקים במקום השלישי ברשימת האיומים, ואחריהם את איומי הסייבר, הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי, שלדבריו מאפשרים להשתלט על מדינה ולשתק אותה. נתניהו הציב יעד להפוך את ישראל לאחת משלוש מעצמות ה-AI המובילות בעולם, אחרי ארה"ב וסין.

במקום החמישי הציב את הנשק הבלתי חוקי בישראל, וחשף כי לפני שלושה שבועות ביקש תוכנית ל"היפוך קנים", שנועדה לדבריו "לכבוש ולהרוס את כל מוקדי האיומים". לדבריו, תוכנית דומה מקודמת גם בתוך ישראל, נגד ארגוני טרור ומחזיקי נשק בלתי חוקי בחברה הערבית.

נתניהו הזהיר מהתלכדות הציר האיראני עם ציר האחים המוסלמים בהובלת טורקיה, אך טען כי האיום המשותף מעודד בריתות עם מדינות באזור. לדבריו, חלק מהמדינות המבקרות את ישראל בפומבי, בין היתר באו"ם, פונות אליה מאחורי הקלעים בבקשה לסיוע.

בהתייחסו לאיום הדה-לגיטימציה והבידוד הבינלאומי קשר נתניהו את התופעה לחיבור בין הימין הקיצוני, השמאל ותנועות אסלאמיות במערב. בנוסף הזהיר מפני חדירה המונית דרך הגבולות: "יש כוונות לפלוש למדינת ישראל וצריך להיות מסוגלים לבלום חצי מיליון איש. המטרה לבודד את ישראל מצבאות טרור. בונים מכשול חזק בגבול המזרחי גם נגד כוחות וגם נגד רחפנים".

עזה, הקואליציה וועדת החקירה

בנוגע לעזה הבהיר נתניהו כי לא יתאפשר שיקום לפני פירוז הרצועה. "לא ניתן יד לשיקום עזה בשום חלק לפני שעזה מפורקת. הסכמנו לבועה אמירתית צמודה לאזור הביטחון שלנו. המשימה הזו של חיסול חמאס תהיה עלינו, אם איראן תקרוס הם יפלו מאליהם", אמר. בהתייחסו להבטחת "הניצחון המוחלט" טען: "נשארו עוד עשרה אחוזים לניצחון, מי יעשה את זה?".

נתניהו התייחס גם לאלימות יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. הוא טען כי היקף האירועים מנופח וכי מתנהלת סביבם מתקפת תעמולה, אך גינה את המעשים. "זה לא לקחת את החוק לידיים - זה לפרום את החוק בידיים. אנחנו מדינת חוק. כל מעשי הפרעות האלה הם דבר חמור בפני עצמו וגם גורמים נזק למדינה", אמר. לדבריו, עירב את השב"כ והבטיח צעדים נוספים למיגור התופעה.

בחלק הפוליטי של התדרוך שלל נתניהו הקמת ממשלת אחדות, שאותה כינה "ממשלת שיתוק", והבהיר כי בכוונתו להקים "ממשלה לאומית רחבה" עם שותפיו הנוכחיים לקואליציה.

את דבריו של השר איתמר בן גביר על האפשרות שלא יצטרף לקואליציה הבאה הגדיר "ספין", והוסיף: "כמובן שהוא חלק מהממשלה. ביטחון ובט"פ יישארו במפלגת השלטון. נעשה את אותה קואליציה. עבדנו טוב יחד".

בתשובה לטענות על הנזק הבינלאומי שבהרכב הממשלה אמר כי החרמת נבחרי ציבור שנבחרו בבחירות דמוקרטיות היא "צביעות בינ"ל".

לסיום התחייב נתניהו כי אם ייבחר מחדש, יחדש את חקירת מבקר המדינה בנוגע ל-7 באוקטובר ויקדם הקמת ועדת חקירה. הוא דחה ועדת בדיקה ממשלתית בשל החשש לטענות על מינוי פוליטי, והתנגד גם לוועדת חקירה ממלכתית שיקים יצחק עמית. לדבריו, בשל עמדותיו הפוליטיות לכאורה של עמית, "אתה יכול לכתוב את המסקנות עוד לפני שהתחלת".

במקום זאת הציע לאמץ את המודל האמריקני לחקירת פיגועי 11 בספטמבר: "הקימו ועדה משותפת, שוויונית, חצי רפובליקנים וחצי דמוקרטים".