"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

"פצצת זמן אסטרטגית": נתניהו דורש תוכנית נגד תרחיש "היפוך קנים" בנגב

במערכת הביטחון מזהירים מפני התארגנויות חמושות בפזורה הבדואית ומהאפשרות שנשק שמוחזק כיום בידי גורמי פשיעה יופנה בעתיד נגד המדינה • "העובדה שכיום הם נלחמים על כסף ושליטה אינה מבטיחה שנדע נגד מי יופנה הנשק מחר" • נתניהו דורש מהשב"כ דו"ח מלא ותוכנית לבלימת התופעה

0השמעה
מתפרעים בדואים בנגב , דודו גרינשפן
מתפרעים בדואים בנגב | צילום: דודו גרינשפן

האזהרה שהשמיע ראש השב"כ דוד זיני בקבינט מפני אפשרות של הקמת גדודים בדואיים לאומניים בנגב הגיעה אתמול גם לישיבת הממשלה. במהלך סקירה ביטחונית שהציג שר הביטחון ישראל כ"ץ על תרחיש של "היפוך קנים" ביהודה ושומרון, התפרץ סגן השר אלמוג כהן לדיון ושאל מה יקרה אם תרחיש דומה יתרחש בתוך שטח ישראל.

תושבים בדואים מתפרעים בכביש בין יבנה לאשדוד // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

כהן דרש לבחון האם קיימת היערכות ביטחונית למצב שבו כלי הנשק הרבים שמוחזקים בפזורה יופנו נגד אזרחים. לדבריו, קיים חשש שבמצב כזה לצה"ל לא תהיה אפשרות להגיב באופן מלא, משום שמדובר באזרחים בתוך שטח המדינה.

כהן טען בפני השרים כי החשש אינו נוגע רק לתרחיש עתידי, וכי קיים מידע שלפיו כבר כיום ישנם גורמים בדואים המחזיקים בנשק במסגרת ארגוני פשיעה, אך מוכוונים על ידי גורמי טרור דוגמת חמאס ואף דאעש.

מתריע. ח"כ אלמוג כהן | צילום: יואב דודקביץ / TPS

במהלך הדיון חשף מזכיר הממשלה יוסי פוקס כי התראה בנושא נמסרה לשרים כבר ערב קודם בקבינט, ושאל את כהן: "אתה מתכוון למה שראש השב"כ אמר בקבינט על גדודי הנגב?". כהן לא הכיר את הסקירה שהציג זיני קודם לכן.

ל"היום" נודע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש מהשב"כ להציג דו"ח מלא על התופעה וכן תוכנית לבלימתה.

נתניהו צפוי לכנס דיון מיוחד

נתניהו צפוי לקיים בנושא דיון מיוחד כבר בימים הקרובים. עוד נודע כי כהן מקדם עבודה על תזכיר חוק שנועד לאפשר למה שיוגדר כ"כוח משימה לאומי" - ובתוכו גם צה"ל - לפעול במגזר הבדואי מול כמויות הנשק שכבר מוחזקות בחלק מהיישובים.

דיון מיוחד כבר בימים הקרובים. רה"מ נתניהו וראש השב"כ דוד זיני | צילום: חיים צח/ לע״מ

המטרה היא לאפשר הוצאת נשק מהשטח, וכן לאפשר במקרה של תרחיש כזה גם לצבא לפעול בעומק שטח מדינת ישראל. זיני, מבחינתו, מסר את האזהרה לשרים בקבינט, והמשימה הונחה לפתחו של ראש הממשלה.

הבוקר התייחס ראש המטה למלחמה בפשיעה במגזר הערבי שבמשרד ראש הממשלה, רואי כחלון, באופן מפורש לתרחיש של היפוך קנים בתוך שטח ישראל, בדגש על הנגב.

"אחד הלקחים הקשים של 7 באוקטובר נוגע לעיוורון שמייצרת קונספציה. מערכות הביטחון ראו אויב מתחמש ומתאמן, אך ההנחות ביחס לכוונותיו וליכולתנו להתמודד עמו עיוותו את הערכת הסכנה", כתב כחלון בדף הפייסבוק שלו.

"עיוורון שמייצרת קונספציה". התפרעויות בדואים בחורה | צילום: ללא קרדיט

"כשאני בוחן את התעצמות ארגוני הפשיעה, אני חושש שאנחנו מפתחים גרסה פנימית של אותה מלכודת. אנחנו יודעים שבידי גורמי פשיעה מצויים אמצעי לחימה צבאיים, ובהם טילי לאו, מאגים, מטעני כלימגור ורחפני נפץ", הוסיף.

"לא יודעים נגד מי יופנה הנשק מחר"

כחלון הוסיף: "כבר פורסמו דיווחים על שימוש בלאו, במאגים וברחפני נפץ בסכסוכים עברייניים. ובכל זאת, אנחנו ממשיכים להיאחז במניע הכלכלי שלהם כאילו הוא מגביל את הסכנה הנשקפת מהם".

"העובדה שכיום הם נלחמים על כסף ושליטה אינה מבטיחה שנדע נגד מי יופנה הנשק מחר", כתב.

היום זה כסף ושליטה, מי יודע מה יהיה מחר? ירי של בדואים בכבישי הדרום | צילום: צילום מסך

לדבריו, "אתמול קיבלה הסכנה הזאת גם ביטוי פומבי, עם פרסום דברי ראש השב"כ דוד זיני בקבינט על תשתיות צבאיות בפזורה הבדואית ועל ניסיונות להקמת גדודים צבאיים, שהשב"כ פועל לסכלם באופן מתמשך".

"הדברים ממחישים את חומרת האתגר שניצב בפנינו. בתוך גבולות ישראל מתפתחות התארגנויות בעלות מאפיינים צבאיים, והאחריות שלנו היא לבלום את התעצמותן ולפרק את כוחן לפני שיוכלו לממש את מלוא יכולת הפגיעה שלהן".

לסיום כתב כחלון: "התמונות משדרות צרובות בי מאז אותו בוקר. אני חושש מהיום שבו נביט שוב בטנדרים עמוסי חמושים ברחובות ישראל ונגלה שהפעם הם אפילו לא היו צריכים לפרוץ גדר".

"חושש מהיום שבו נביט שוב בטנדרים עמוסי חמושים ברחובות ישראל". טנדר המחבלים בשדרות ב-7 באוקטובר | צילום: השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

"הנשק נאגר כאן, הכוח נבנה כאן, והיכולת להטיל אימה על אזרחים התפתחה לנגד עינינו. אם נמתין עד שהקנים יופנו נגד המדינה, שום דיון מאוחר על הגבול שבין פשיעה לטרור לא יחזיר את הנרצחים למשפחותיהם".

"פצצת זמן אסטרטגית"

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, אמר ל"היום" כי "האזהרה החריגה של ראש השב"כ על התבססות תשתיות טרור ומרחבי איום בפזורה הבדואית בנגב מוכיחות שוב את מה שמכון ריפמן זועק כבר שנים. זה צורם במיוחד כשאנו מציינים בדיוק שלוש שנים למתקפת 7 באוקטובר".

לדבריו, "ואקום המשילות, האספקה הבלתי פוסקת של אמצעי לחימה וזליגת הנשק הם פצצת זמן אסטרטגית שמאיימת באופן ישיר על נכסיה המבצעיים הקריטיים של מדינת ישראל, ובראשם בסיסי חיל האוויר".

"פצצת זמן אסטרטגית". חגי רזניק | צילום: לירון מולדובן

"אסור להסתפק בהתראות או בכיבוי שריפות. המדינה חייבת לאמץ מיד את התוכנית הרב-ממדית של מכון ריפמן, כמו גם מינוי גורם מתכלל בעל סמכויות לטיפול בנגב, סגירת השטחים המתים בגבולות וייבוש מוחלט של מקורות זליגת הנשק", אמר.

"הלקח המרכזי מ-7 באוקטובר הוא שחייבים לפעול התקפית ולמנוע את האסון הבא בנגב לפני שיהיה מאוחר מדי. חשוב להדגיש לצד זה שאין לראות בכל החברה הבדואית כולה איום, וחלק גדול ממנה תורם ונאמן. אך כמויות הנשק והיעדר פתרון למצב יביאו להסלמה בלתי נמנעת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר