"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תשתיות צבאיות בפזורה הבדואית: האזהרה החריגה של ראש השב"כ

ראש השב"כ התריע בקבינט מפני תשתיות צבאיות וניסיונות להקים גדודים בפזורה הבדואית • הדברים נאמרו על רקע כניסת השב"כ לטיפול באובדן המשילות בנגב והחשש מהקשר בין פשיעה לאיומים ביטחוניים • במועצה לכפרים הלא מוכרים דוחים את הטענות: "הסתה חסרת תקדים"

0השמעה
מתפרעים בדואים בנגב , דודו גרינשפן
מתפרעים בדואים בנגב | צילום: דודו גרינשפן

ראש השב"כ דוד זיני התריע בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני מפני תשתיות צבאיות וניסיונות להקים גדודים צבאיים בפזורה הבדואית בנגב. "יש מקומות בפזורה הבדואית עם תשתיות צבאיות שאנחנו מסכלים כל הזמן, ניסיונות של הקמת גדודים צבאיים, תופעה מאוד מדאיגה", אמר זיני בדיון.

דבריו מגיעים על רקע כניסת השב"כ לטיפול בסוגיית אובדן המשילות והאלימות בחברה הבדואית, כפי שפורסם לראשונה ב"היום", ובזמן שגורמים בנגב מזהירים במשך שנים מפני הקשר האפשרי בין הפשיעה הפלילית לבין איומים ביטחוניים.

תושבים בדואים מתפרעים בכביש בין יבנה לאשדוד // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בינואר האחרון הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש השב"כ דוד זיני, שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לסיור במצפה רביבים, הסמוך לגבול מצרים, ובביר הדאג' הסמוך, על רקע החשד להברחות נשק באמצעות רחפנים. לאחר הסיור התחייבו הארבעה לפעול לטיפול בסוגיית הברחות הנשק. כעת, דבריו של זיני בקבינט מצביעים על ממד ביטחוני נוסף של התופעה, מעבר לאלימות ולפשיעה המוכרות בנגב.

יותר מ-100 אלף כלי נשק מוברחים מדי שנה

לפי נתוני מכון ריפמן לפיתוח הנגב, יותר מ-100 אלף כלי נשק מוברחים מדי שנה בגבולות ישראל. כלי הנשק מגיעים לפזורה הבדואית ומשמשים בין היתר באירועי ירי, בסכסוכים בין משפחות ובמעשי רצח. כפי שפורסם בעבר ב"היום", חלק מכלי הנשק מגיעים גם ליהודה ושומרון ואף שימשו בפיגועים ברחבי הארץ, בהם הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע שבו נרצחה שוטרת מג"ב שירה חיה סוסליק.

גורמים בנגב מזהירים כי הנשק הבלתי חוקי אינו רק בעיה של ביטחון אישי ושל אכיפת החוק, אלא עלול להפוך גם לאיום ביטחוני רחב יותר אם יגיע לידיהם של גורמי טרור או ישמש התארגנויות בעלות אופי לאומני.

הנשק הבלתי חוקי אינו רק בעיה של ביטחון אישי. התפרעויות הבדואים בחורה | צילום: ללא קרדיט

היקף הבעיה עולה גם מדוח מיוחד של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם באפריל 2026 ובחן את היבטי המשילות בנגב. המבקר קבע כי היעדר המשילות באזור הוא בעיה אסטרטגית המחמירה לאורך השנים ומשפיעה גם על אזורים נוספים בישראל.

הדוח הצביע על כשלים מתמשכים באכיפת החוק, בטיפול בתופעת הפרוטקשן, בבנייה הבלתי חוקית ובפגיעה בתשתיות, לצד היעדר תיאום מספק בין גופי הממשלה. לפי סקר שעליו הסתמך הדוח, 87% מהקבלנים והיזמים שנבדקו דיווחו כי נדרשו לשלם דמי חסות.

המבקר הצביע גם על התמשכות תופעת הפוליגמיה: בנגב נמנו 16,256 נשים החיות במשפחות פוליגמיות, מהן 2,423 נשים מהרשות הפלסטינית. בשנים 2022-2024 הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד בגין עבירות פוליגמיה. המבקר קרא לראש הממשלה להוביל מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב ולמנות גורם ממשלתי מתכלל שיהיה אחראי ליישומה.

בעיית פוליגמיה קשה במגזר הבדואי | צילום: דודו גרינשפן

"הגבול בין פשיעה לפשיעה לאומנית דק מאוד"

ראש מועצת עומר, ארז בדש, טוען כי דברי ראש השב"כ מחזקים התרעות שראשי רשויות משמיעים כבר שנים. "שנים אנחנו אומרים שהנגב מידרדר: חוסר משילות, תחושת ביטחון שנפגעת ופשיטת רגל של המדינה בתחומים רבים, באכיפה, בבנייה ובנשק. ושנים אנחנו אומרים שהגבול בין פשיעה לפשיעה לאומנית דק מאוד", מסר בדש.

לדבריו, זיני מתייחס לתשתיות בעלות אופי צבאי בפזורה הבדואית, לניסיונות להקים מסגרות דמויות גדודים ולזיקה לארגוני טרור, תוך פעילות סיכול מתמשכת של גורמי הביטחון. בדש טוען כי אין להסתפק בסיכול נקודתי, וכי נדרשת תוכנית לאומית שתשלב חקיקה, אכיפה וענישה. הוא דורש להקים ועדה בין-משרדית בראשות ראש הממשלה ולמנות גורם אחד שיהיה אחראי לתוצאות.

בדש קושר את סוגיית המשילות גם לתופעת הפוליגמיה ולנישואים עם נשים מהרשות הפלסטינית. לדבריו, היעדר אכיפה מאפשר לתופעות הללו להימשך ולהעמיק את המתיחות בין הפזורה למדינה, לצד התרחבות תופעת הנשק הבלתי חוקי. "מחר ה-7 באוקטובר, והלקח משם ברור: לא מחכים לאירוע כשהאזהרה כבר נאמרה. אני לא מוכן להגיע ליום שבו יתברר שידענו, ולא אמרנו ולא ביקשנו", אמר.

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב | צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

גם חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, טוען כי דברי זיני מחזקים התרעות שהמכון משמיע במשך שנים. "האזהרה החריגה של ראש השב"כ על התבססות תשתיות טרור ומרחבי איום בפזורה הבדואית בנגב מוכיחה שוב את מה שמכון ריפמן זועק כבר שנים. זה צורם במיוחד כשאנו מציינים בדיוק שלוש שנים למתקפת 7 באוקטובר", מסר.

לדברי רזניק, "ואקום המשילות, האספקה הבלתי פוסקת של אמצעי לחימה וזליגת הנשק הם פצצת זמן אסטרטגית שמאיימת באופן ישיר על נכסיה המבצעיים הקריטיים של מדינת ישראל, ובראשם בסיסי חיל האוויר".

הוא הוסיף כי "אסור להסתפק בהתראות או בכיבוי שריפות. המדינה חייבת לאמץ מיד את התוכנית הרב-ממדית של מכון ריפמן, וכן למנות גורם מתכלל בעל סמכויות לטיפול בנגב, לסגור את השטחים המתים בגבולות ולייבש לחלוטין את מקורות זליגת הנשק. הלקח המרכזי מ-7 באוקטובר הוא שחייבים לפעול התקפית ולמנוע את האסון הבא בנגב לפני שיהיה מאוחר מדי".

"תופעה מאוד מדאיגה". ראש השב"כ דוד זיני | צילום: אורן בן חקון

במועצה לכפרים הלא מוכרים משיבים: "הסתה חסרת תקדים"

מנגד, במועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב דוחים את הטענות ומגדירים אותן כהסתה נגד החברה הערבית. בתגובה נמסר: "כל המדינה כבר יודעת שזיני הפך את השב"כ לסניף של הליכוד, עם השקרים הנלווים לכך. הכותרות האלה לא נכתבו במשרדי השב"כ, אלא במשרדו של יונתן אוריך, והן מצוצות מהאצבע מא' ועד ת'. ספין מקצה לקצה, שכל מטרתו להוסיף כמה קולות של שונאי ערבים לקואליציית האסונות. אנו רואים בחומרה רבה את ההסתה חסרת התקדים הזאת".

דבריו של זיני מציבים את סוגיית המשילות בנגב בלב הדיון הביטחוני ומעלים שאלות על היקף ההתארגנויות בפזורה הבדואית ועל הקשר בין הברחות הנשק, הפשיעה והחשש מפני איומים לאומניים.

ברקע עומדים ממצאי מבקר המדינה, ההתרעות המתמשכות של ראשי הרשויות וההתחייבויות שניתנו בינואר לטפל בהברחות הנשק. בעוד גורמים בנגב דורשים פעולה ממשלתית רחבה, במועצה לכפרים הלא מוכרים דוחים את הטענות ורואים בהן ניסיון להציג את החברה הבדואית כאיום ביטחוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר