שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: מה צה"ל עשה במלחמה - ואיך הכישלון שינה אותו
כ-100 אלף מטרות אויב הותקפו בשלוש שנות המלחמה, בעוד צה"ל נאלץ להשתנות מן היסוד בעקבות כישלון 7 באוקטובר • אמ"ן עדכן את תפיסת ההתרעה, חיל האוויר הגדיל עד פי שישה את הכוננות ובגבולות נבנו שכבות הגנה חדשות • כך נראים הישגי המלחמה - והלקחים שנועדו למנוע את הכישלון הבא

כ-100 אלף מטרות הותקפו בשלוש שנות המלחמה, יותר מ-31 אלף פריטים שוגרו לעבר ישראל, 970 חיילים נפלו בנסיבות מבצעיות ומצבת המילואים גדלה בכ-36%. אבל המספרים מספרים רק חצי מהסיפור: מאז 7 באוקטובר צה"ל משנה מן היסוד את תפיסת ההתרעה, ההגנה והכוננות - מאמ"ן וחיל האוויר ועד היישובים והגבולות.
הלקחים כבר מתורגמים לשטח: אמ"ן הציב את ההתרעה כאחריות המרכזית שלו, חיל האוויר הגדיל עד פי ארבעה את סדר הכוחות שבכוננות ובמערכים מסוימים עד פי שישה, הכוננויות והעתודות בכלל הצבא יותר מהוכפלו, וביישובי הצפון גדל סדר הכוחות של מחלקות ההגנה פי שלושה.
שלוש שנות מלחמה במספרים
מתחילת המלחמה הותקפו כ-100 אלף מטרות בכלל הזירות. כ-65 אלף מהן הותקפו ברצועת עזה, כ-28 אלף בלבנון ובסוריה, כ-4,500 באיראן וכ-80 בתימן. במקביל, לעבר ישראל שוגרו כ-10,200 פריטים מרצועת עזה, כ-20 אלף מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-50 מסוריה וכ-90 מתימן.
במהלך המלחמה נפלו 970 חללי צה"ל בנסיבות מבצעיות. לצד זאת, יותר מ-70% מהחיילים שנפצעו במלחמה חזרו לשרת. ביהודה ושומרון אותרו והוחרמו יותר מ-3,800 אמצעי לחימה, וכ-45 אלף מבוקשים נעצרו או עוכבו לחקירה - בהם סוחרי ומחזיקי אמל"ח, מבוקשים שתכננו פיגועים בטווח הזמן המיידי, פעילי טרור, מיידי אבנים ובקבוקי תבערה ומסייעי טרור. בנוסף הוחרמו יותר מ-46 מיליון שקלים שיועדו לטרור.
הלקח המרכזי: לא מחכים שהאויב יגיע
אחד השינויים העמוקים ביותר שעולים מהנתונים הוא בתפיסת ההגנה על הגבולות והיישובים. בפיקוד הדרום שודרגו גדרות, דרכי ביטחון, עמדות ממוגנות, שערים, תאורה, מכ"מים ואמצעי תצפית. מחלקות ההגנה והרבש"צים חוזקו באמצעי לחימה, מיגון, קשר ורחפנים, והוטמעה אפליקציית "נץ" לשיתוף מידע ולתקשורת מוצפנת. במסגרת תוכנית "מגן 46" הוגדל היקף האימונים משני אימונים בשנה לשמונה אימונים מורכבים, ולכל יישוב הוגדר "תיק הגנה" ייעודי.
במקביל הוקמו בפיקוד הדרום כ-40 מוצבים בשטחים שולטים, בהתאם לנתיבי ההתקפה הצפויים של חמאס, והוכשרו ונפרצו עשרות קילומטרים של צירים בחזית ובעורף. בעקבות תחקור פריצת המכשול ב-7 באוקטובר הוקם מכשול פיזי מסיבי הכולל יכולות טכנולוגיות מעל ומתחת לקרקע.
בפיקוד הצפון התפיסה החדשה מוגדרת במילים "צבא לפני אזרחים": מניעת התבססות אויב במרחב המשפיע על העורף הישראלי ופעולה יזומה להסרת איומים עוד לפני שיגיעו ליישובים. לאחר נפילת משטר אסד נכנסו בתוך כ-12 שעות כוחות אוגדה 210 לשטח סוריה והחלו לבסס מרחב אבטחה קדמי, שבו הוקמו עשרה מוצבים. במקביל גדל סדר הכוחות של מחלקות ההגנה ביישובי הצפון פי שלושה, והן צוידו ברחפנים ובאמצעי תצפית, לחימה וקשר.
אותו עיקרון חל גם במרכז. בפיקוד המרכז מובלת תפיסת "היישוב כמבצר", שבמסגרתה עובה מערך ההגנה ביישובים ובצירים. בוצעו שינויים בפריסת הכוחות והמוצבים, והוחלט להפוך את כלל המחנות למוצבים כחלק מהפקת הלקחים ממחנה נחל עוז. בנוסף הוקמה אוגדה 96 בגבול המזרחי, חודשו מוצבי "קו המים" הממוקמים לפני היישובים, והוקמו חמש חטיבות דוד - חטיבות בזק טריטוריאליות שנועדו לספק כוח מיומן, חמוש ומהיר למענה לאירועים מתפרצים.
בזרוע היבשה הגדירו את השינוי באופן מפורש: לא עוד הגנה על יישוב צמוד-גבול ללא עומק, אלא הגנה הכוללת שטח אבטחה, עומק וכוחות צה"ל הפרוסים לפני היישוב, כך שניתן יהיה לזהות את האיום ולסכלו לפני שיגיע לתושבים. במקרה של חדירה, הדגש הוא על חתירה למגע והגעה מהירה למרחב המאויים, גם בתרחיש פתע וללא התרעה מוקדמת.
אמ"ן משנה כיוון: פחות כוונות, יותר סימנים
אחד הלקחים הרגישים ביותר נוגע לאגף המודיעין. במסגרת השינוי בייעוד ובערכי אמ"ן הוצבה משימת ההתרעה מפני מלחמה, פעילות עוינת או התפתחות העלולה לסכן את ישראל ואזרחיה בראש סדר העדיפויות, והוגדרה כאחריות המרכזית של האגף. לצדה סומנו ארבעה ערכים מובילים: אחריות, מקצועיות, ענווה ואמת.
בשנתיים האחרונות עודכנה תפיסת ההתרעה, תוקפו מודלים קיימים ונבנו חדשים, חוזקו חמ"לי ההתרעה והוקם חמ"ל התרעה אמ"ני רב-זירתי ורב-דיסציפלינרי ליצירת תמונת מודיעין אחודה ומחוברת לשטח. במקביל מנסה אמ"ן להטמיע שינוי תרבותי: העצמת הספק העצמי והוויכוח, בחינה ביקורתית מתמדת של תפיסות והערכות, וזיהוי "איתותים מהמציאות" - מידע שאינו מסתדר עם הציפיות.
המשמעות המבצעית של השינוי חדה: תפיסת ההתרעה החדשה אמורה לזהות מצב שבו האויב משנה את מוכנותו, תוך צמצום המשקל שניתן להערכת כוונותיו או ל"סימנים מרגיעים". מודלי התרעה מבוססי "סימנים מעידים" נבנו מחדש כדי ליצור שפה משותפת בין המפקדים המבצעיים, המחקר המודיעיני והאיסוף.
גם בתחום ההכשרה והבקרה נעשו שינויים. הוקמו מסגרות להכשרה בתחום האסלאם והמחקר המודיעיני, כאשר תחום האסלאם פועל בשיתוף מומחים מהאקדמיה ומקהילת המודיעין; מחלקת הבקרה הוקמה מחדש במתכונת מורחבת; הוקמו המחלקה למודיעין בסיסי ומחלקת תורה והדרכה; והוקמה "המדרשה" להכשרת מפקדי מודיעין. במקביל מוקמת חטיבת דאטה חדשה, שתשלב תשתיות מחשוב, מידע ובינה מלאכותית.
חיל האוויר: עד פי שישה יותר כוחות בכוננות
גם בחיל האוויר שונתה תפיסת המוכנות למלחמה רחבה ובהפתעה. גובשו פקודות ייעודיות, הורחב ביזור הסמכויות לדרגי השטח, הותאמו מאמצי האיסוף ושונתה יציבת ההגנה וההתקפה. סדר הכוחות הנמצא בכוננות גדל עד פי ארבעה ביחס לערב המלחמה, ובמערכים מסוימים עד פי שישה.
החיל העמיק גם את שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה והפיקודים המרחביים. הוקם להק השתתפות וגבולות, ונבנו בנקי מטרות ותוכניות אש מוכנים מראש בכלל גבולות המדינה במטרה לקצר זמני תגובה. טייסת 190, "מגע הקסם", הועברה לבסיס רמת דוד כדי לקצר את זמני ההגעה לגזרות הגבול.
לצד זאת הורחבה פריסתם של מאות מכ"מים ואמצעי גילוי והגנה להתמודדות עם כטב"מים ורחפנים, הוקמו גדודי הגנה ייעודיים לבסיסי חיל האוויר, ובכנף 7 הוקמה יחידת "ארד", המורכבת מלוחמות ומיועדת להעמיד צוותי התערבות להגנת בסיסי החיל מפני איומים קרקעיים ואוויריים. לאחר השלמת תחקירי 7 באוקטובר הוקמה גם מנהלת ייעודית למימוש הלקחים, בראשות קצין מילואים בדרגת תא"ל.
באגף המבצעים הורחבו מספר הכוננויות והעתודות בכלל הגזרות בלמעלה מפי שניים, באוויר, ביבשה ובים. בנוסף נכתבה פקודה חדשה הכוללת שינויים בעקרונות היסוד של תפיסת ההגנה, וגובשה פקודה ייעודית להתמודדות עם מתקפה רחבה בהפתעה, גם בתרחיש רב-זירתי. אחד השינויים המרכזיים הוא הרחבת סמכויות המפקד בשטח, בדגש על הפעלת אש.
המלחמה שמתחת לקרקע
ברצועת עזה ממשיך צה"ל להשקיע מאמץ משמעותי באיתור ובהשמדת תשתיות תת-קרקע. באמצעות מודיעין ולמידת השטח הושמדו וטוהרו מאות איתורים, בורות שיגור, מחסני אמל"ח ותשתיות טרור נוספות. שיטת הקידוחים השיטתיים לאיתור תשתיות תת-קרקע יושמה ושוכללה, ומאז הפסקת האש באוקטובר האחרון בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים. לאורך הקו הצהוב בוצעה השמדה נרחבת של מנהרות, ובהן תשתיות במרחב בית חאנון ומנהרת "דרור לבן".
במקביל, לפי פיקוד הדרום, במהלך המלחמה חוסלו ארבעה ראשי זרוע, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות, במסגרת הפעילות המשותפת של הפיקוד, חיל האוויר, אגף המודיעין ואגף המבצעים נגד שרשרת הפיקוד ומחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.
הצבא גדל - והמילואים נמתחים
השינוי אינו רק תפיסתי. מאז פרוץ המלחמה הרחיב צה"ל את סדר הכוחות והקים מסגרות חדשות, ובהן חטיבת השומר, חטיבות דוד כחלק מהקמת אוגדת גלעד, אוגדה 38, מסגרות שריון ואיסוף, מערכי הגנת יישובים, מערכי הגנה אווירית, מסגרות שיטור וכליאה ומסגרות בפיקוד העורף. במקביל הוקמו גם מסגרות לוחמות נוספות בסדיר.
מצבת מערך המילואים גדלה בכ-36% מאז תחילת המלחמה. באוגוסט 2024 הוחזרו מפטור כ-22 אלף משרתים, ובשנים 2025 ו-2026 שובצו עשרות אלפי משרתי מילואים נוספים ליחידות פעילות במסגרת ימי מיצוי מטכ"ליים. בנוסף נרשמה עלייה של כ-38% במספר משוחררי החובה המשובצים ליחידות מילואים עם מעברם משירות סדיר.
אלא שלהגדלת הסד"כ יש גם מחיר. השנה עומד היקף השירות על כ-80 עד 100 ימי מילואים בממוצע למסגרת לוחמת, לעומת תכנון של כ-55 ימים בממוצע בשנה. בצה"ל מגדירים את היקף הפעלת מערך המילואים מאז פרוץ המלחמה כחסר תקדים וככזה ששינה באופן משמעותי את מאפייני השירות.
במקביל הורחבה מעטפת הסיוע למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם, בין היתר באמצעות מענקים, סיוע רגשי וזוגי, סבסוד שכר לימוד, שוברי נופש, הטבות בדיור, מענים לסטודנטים וארנק דיגיטלי. בנוסף גובשה תוכנית "מעגל השירות", שנועדה לתת מענה רציף למשרת ולמשפחתו לפני תקופות השירות, במהלכן ואחריהן.
גם העורף, הים והלוגיסטיקה השתנו
בפיקוד העורף שופרו יכולות ההתרעה וההתגוננות, לרבות הארכת זמני ההתגוננות והתאמתם לאיום ולאזור. הוקמו נפה בחבל הבשור, מפקדת יערה, גדוד "עצמון", יחידת ניוד ייעודית, גדוד "ארי" בחטיבת החילוץ ומרכז עורף לאומי לאימונים. במקביל שופצו מאות מקלטים והוצבו אלפי מיגוניות ברחבי הארץ.
בחיל הים אורגנו מחדש מרחבי האבטחה וההגנה למספר חגורות המגבות זו את זו, תוגברו הכוחות בנקודות הזנק סמוכות למרחבי הלחימה, והוקמה יחידת "נץ" לאיסוף קרבי קדמי ולסגירת מעגל מהירה על איומים. נוספו גם כלי "סייפן" ו"שלדג סימן 5", שנועדו לחזק את יכולות היירוט, התצפית והאש ואת משך השהייה והטווח בים.
גם המערך הלוגיסטי עבר התאמות. בעקבות לקחי המלחמה הותאם מערך הסיוע המנהלתי הקרבי לפעולה בתנאי לחימה, קיצון ואי-ודאות, ובבה"ד 6 הוקם בית ספר לסיוע מנהלתי קרבי. תוכנית "תאוצה" נועדה להאיץ את חזרת הכוחות לכשירות, באמצעות התאמת תשתיות הימ"חים, האחזקה והאחסנה וטיפול באמצעי הלחימה.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, צה"ל מציג צבא גדול יותר, דרוך יותר ומבוזר יותר: יותר כוחות בכוננות, יותר עתודות, יותר עומק בהגנה, יותר מסגרות לוחמות ויותר אמצעים בגבולות וביישובים. כמעט כל אחד מהשינויים האלה נולד מאותו בוקר שבו מערכות ההתרעה, ההגנה והתגובה לא פעלו כפי שנדרשו. מבחינת הצבא, המבחן של הלקחים לא יהיה במספר המוצבים שהוקמו, במספר הפקודות שנכתבו או במספר הכוחות שהועמדו בכוננות - אלא ברגע הבא שבו המציאות תנסה להפתיע אותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו