בלעדי
חוזרים לקונספציה? פער חמור בכוחות ההגנה ביישובים שאליהם פלש חמאס
ל"היום" נודע כי בכמה מהיישובים שאליהם פלש חמאס ב-7 באוקטובר חסרים כיום חיילים ביחס לסד"כ שנקבע למשימת ההגנה • ביישובים מזהירים מפני שחיקה מתמשכת בכוחות, על רקע קושי בגיוסים ובסיפוח אנשי מילואים • צה"ל: "לא מתבצעת ירידה בתקנים, אלא התאמה של פוטנציאל האיוש"
| עודכן:

ברקע האזהרות שנשמעו בקבינט על פעילות חמאס מבתי החולים ועל כוונות להוציא לפועל פעולות התקפיות בכלל וחטיפת חיילים בפרט, ל"היום" נודע כי ביישובי עוטף עזה נוצר פער משמעותי בין ההבטחות להגנת היישובים לבין המצב בפועל. רבש"צים וקב"טים ביישובים מתלוננים כי צה"ל אינו משבץ להגנה חיילים בהתאם למה שהבטיח שר הביטחון ישראל כ"ץ, וכך בחלק מהיישובים שומרים חיילים בודדים במקום הסד"כ הנדרש.
כיצד נוצר הפער? לדברי אנשי הביטחון ביישובים, צה"ל מודיע כי אין גיוסים חדשים, ומנגד אין אפשרות לספח חיילים מיחידות אחרות, זאת לצד עזיבתם של חיילים המשרתים כיום במערך. התוצאה היא מחסור בכוחות ההגנה, ובכמה מהיישובים שאליהם פלש חמאס ב-7 באוקטובר חסרים כיום מספר חיילים ביחס לסד"כ שנקבע עבורם.
גורם באחד היישובים בעוטף אמר בשיחה עם "היום": "בכל יישוב מנסים באופן נקודתי להשלים חוסרים, בלי גב צבאי ובלי גיבוי ממשלתי, וכך נוצר אצלנו פער חמור מאוד בכוחות ההגנ"ש ביישובי העוטף. הצבא כרגע לא מאפשר בפועל להשלים גיוסים באמצעות סיפוח, חיילים משתחררים ואין מי שנכנס במקומם".
לדבריו, יישוב צמוד גדר בעוטף עזה עלול למצוא את עצמו עם פער חמור ביחס לכוח ההגנה שנקבע עבורו, וללא יכולת לבצע את משימות ההגנה.
הפער בין התקן לכוחות בשטח
גורמים בצבא מודים כי קיימת בעיה בהמשך סיפוח אנשי המילואים לכוחות ההגמ"ר ביישובים השונים. למעשה, לכל יישוב נקבע תקן של כוחות הגנה שצריכים להיות בו לצורך הגנת היישוב בזמן חירום. הכוח מורכב מאנשי כיתת הכוננות המתגוררים באותו יישוב ומחיילי מילואים, שלרוב מסופחים לכוח ההגנה מיחידות אחרות.
אלא שלמרות שפיקוד הדרום ביקש להאריך את הסיפוח של אותם אנשי מילואים, נכון לרגע זה וככל הידוע בעת כתיבת שורות אלה, אגף המבצעים בצה"ל טרם נתן לכך את אישורו.
ברקע הדברים עומד צמצום דרמטי במספר אנשי המילואים בשל המחסור התקציבי הגדול שאליו נקלעה מערכת הביטחון, לאחר שהאוצר מערים קשיים בהעברת כ-40 מיליארד שקלים הנדרשים למערכת הביטחון בשנת 2025, בהתאם לפער שגם ראש הממשלה הכיר בו. אלא שלאור האזהרות שניתנו רק בלילה שבין ראשון לשני בקבינט ביחס למוטיבציה של חמאס לבצע פיגועים, מדובר בפער משמעותי מאוד, ובעוטף מזהירים: "אסור לנו לקבל מציאות שבה מערך ההגנה של יישובי העוטף נשחק בשקט".
"אסור לחזור למציאות שבה התרעות נשארות ללא מענה"
אדיר שגב, ראש אגף הביטחון בשדות נגב, אמר ל"היום": "אנחנו מתריעים על שחיקה משמעותית בכוחות ההגנה המוקצים ליישובי העוטף, עד כדי פער חמור מהתקן שנקבע למשימת ההגנה באחד היישובים. חיילים משתחררים, אין יכולת מספקת לגייס מחליפים, והפתרונות שניתנים כרגע אינם מספקים. אחרי 7 באוקטובר אסור לנו לחזור למציאות שבה התרעות מהשטח נשארות ללא מענה".
"האחריות שלנו היא להציף את הפער לפני שמתרחש אירוע, ולא להסביר לאחר מכן מדוע לא טיפלנו בו בזמן", הוסיף שגב. "אני מצפה מצה"ל וממערכת הביטחון לתת מענה מיידי ולהבטיח שכוחות ההגנה ביישובי העוטף יעמדו בתקנים שנקבעו להם. ביטחון התושבים לא יכול להיות תלוי בשאלה אם יש כרגע כוח זמין או לא".
ישי ספז, חבר כיתת הכוננות ביתר ובפורום עוטף ישראל, הזהיר אף הוא: "תושבי העוטף חזרו לחיות ליד הסכנה שנקראת חמאס. חזרנו הביתה בהבטחה ברורה שמדינת ישראל תמוטט את שלטון חמאס ותסיר את האיום מרצועת עזה. כל עוד המשימה הזאת לא הושלמה, אסור למדינת ישראל ולצה"ל לגעת בשום כוח בעוטף".
"אנו למדנו על בשרנו מה המשמעות של לסמוך על קו הגנה", הוסיף. "כל עוד חמאס מעבר לגדר, שום קו הגנה לא מספק אותנו - לא קו צהוב ולא קו אדום. הקו האדום הוא מיטוט שלטון חמאס. כל עוד זה לא קרה, אנחנו מחויבים להגן על עצמנו בעצמנו".
לדברי ספז, עד היום, שלוש שנים לאחר הטבח, טרם הושלמו מרכיבי ההגנה ביישובים - לא ביישובי הליבה ולא בליבה הקדמית - ואין אופק להשלמת התהליך. כך או אחרת, שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר נדמה כי כוחות ההגנה על היישובים בעוטף עזה נשחקים בהדרגה, וביישובים טוענים כי אינם מקבלים את המענה הנדרש לביטחונם.
עם זאת, בצה"ל מציינים כי הכוחות נמצאים כעת בעומק השטח, הרחק מהיישובים, וכי הסיכוי שמחבלים יצליחו לחדור ליישובים - בוודאי בהיקף שנראה לפני שלוש שנים - נמוך מאוד.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מאז 7 באוקטובר חל שינוי משמעותי בתפיסת ההגנה על יישובי הנגב המערבי, ובתוך כך במעמדן ובכשירותן של מחלקות ההגנה. צמצום צווי הסיפוח בכלל צה"ל נובע מהצורך לדייק ולהתאים את תקני המילואים בהתאם לצורך המבצעי, תוך ניצול מיטבי ומקסימלי של אותם תקנים ושמירה על יעילות וסדר. לא מתבצעת ירידה בתקנים, אלא התאמה של פוטנציאל האיוש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו