"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הוריי האמינו במדינה, היא לא הייתה שם כדי להציל אותם"

שיר מתיאס, בתם של שלומי ושחר מתיאס ז"ל שנרצחו בממ"ד כותבת על האמון שנשבר, על הכנות המטלטלת של מירה שושני שקיבלה אחריות על מות בתה, ועל החובה של המדינה להתמודד עם המחדלים שהובילו לאסון: "מגיע לנו לדעת למה זה קרה – ואיך מונעים את 7 באוקטובר הבא"

| עודכן:
0השמעה
חייל בחולית. , יואב דודקביץ
חייל בחולית. | צילום: יואב דודקביץ

כבר אמר מנחם בגין לגולדה מאיר אחרי מלחמת יום הכיפורים ש"אם ידעת - חמור מאוד, ואם לא ידעת - עוד יותר חמור". בעת אסון המדינה אחראית, ואין איך לסובב את זה. אני כאזרחית נותנת לשלטון בקולי ובכספי כוח כמעט בלתי מוגבל להחליט לגביי ולשמור עלי.

כמעט שנתיים לאחר הטבח החלה הריסת הבתים בקיבוץ ניר עוז | נועם דביר

בשבוע שעבר צפיתי בראיון עם מירה שושני, האישה הכי בכירה בשב"כ, ששכלה את בתה ב־7 באוקטובר. כשנשאלה אם היא מרגישה אשמה, היא ענתה בלי היסוס שהיא לא "מרגישה" אשמה אלא שהיא אשמה, ושהיא בין האחראים למחדל. הכנות המצמררת הזו היכתה בי. היא שילמה את המחיר הכבד ביותר שאדם יכול לשלם על טעויות, ובמקום להתגונן או לחפש אשמים, היא קיבלה אחריות מלאה.

אופיר שושני ז"ל ואמה, מירה | צילום: באדיבות המשפחה

במציאות שבה קל כל כך להתהדר בהצלחות ולברוח מכישלונות, האתגר האמיתי הוא לקבל אחריות כשנכשלים. הדוגמה האישית של מירה מדגישה בדיוק את מה שאנחנו צריכים לדרוש מההנהגה שלנו, צבא ומדינה כאחד.

הוריי הופקרו

כאזרחית במדינה הזו, יש לי חוזה עם השלטון. אני מילאתי את חובותיי, בדיוק כמו שהוריי מילאו את חובותיהם כל חייהם. אלא שהחוזה הזה הופר על ידי המדינה ומערכת הביטחון. הוריי הופקרו בממ"ד, והם נרצחו עוד לפני שהספקנו להבין שצה״ל לא מגיע להציל אותנו, ושנשארנו להיאבק בציפורניים לבד מול חיות אדם למשך שעות ארוכות.

האסון הזה אינו רק נחלתם של צה״ל והשב״כ, שעליהם מוטלת האחריות לכשל הטקטי ללא עוררין. זהו קודם כל מחדל אסטרטגי שהממשלה אחראית לו. למה השארתם את חמאס בשלטון כל השנים האלו, בידיעה שחרט על דגלו להשמיד את ישראל? למה נתתם לכסף הקטארי לזרום ללא פיקוח? האם ידעתם שיש דבר כזה נוחבה? ומה עשתה הממשלה לגבי זה? למה לא התייחסתם לכל ההתרעות? אילו עוד שאלות צריך לשאול כדי להגיע לשורש העניין?

שחר מתיאס | צילום: ללא

אני זוכרת את עצמי נחרדת ומזועזעת כשראיתי בטלוויזיה חודשים לפני הטבח את חמאס מתאמן על פלישה לשטחי הארץ ולחטיפת אזרחים. אמא ואבא אמרו לי אז בביטחון מלא, ״אל תדאגי, שיר, אמנם חמאס משוגע על כל הראש, אבל לנו יש צבא חזק יותר״. הם האמינו בחוזה הזה עד הרגע האחרון.
אפשר להאשים את חמאס עד מחר ולהגיד שהוא ארגון טרור רצחני.

אבל איך מדינה ריבונית עם צבא חזק מאפשרת לארגון שכזה לטבוח בשטחה? עבורי ועבור משפחתי, ועדת חקירה ממלכתית חשובה לא רק בשביל לסגור מעגל עם 7 באוקטובר. מגיע לנו לדעת מה היו הכישלונות והמחדלים שהובילו לרצח של ההורים שלי, ואיך ניתן יהיה למנוע את 7 באוקטובר הבא.

הכותבת היא בתם הבכורה של שלומי ושחר מתיאס ז"ל, שנרצחו בביתם בקיבוץ חולית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר