"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכיר בצה"ל תוקף: "הופכים את צורכי הביטחון לקלף מיקוח"

משבר הגיוס מחריף עם דרישת המפלגות החרדיות לפטור מגיוס ומזהיר מפני הפיכת צורכי הביטחון לכלי פוליטי • הרב יצחק יוסף: "לא תקום הממשלה הבאה איתנו בלי שיבטיחו את מעמדם של תלמידי הישיבות"

| עודכן:
0השמעה
לוחמים חרדים , מיכה בריקמן
לוחמים חרדים | צילום: מיכה בריקמן

בכיר בצה"ל יוצא בחריפות נגד ההנהגה החרדית, על רקע האולטימטום של ש"ס ויהדות התורה שלא להצטרף לשום קואליציה ללא חוק פטור מגיוס. "המפלגות החרדיות צריכות להחליט אם הן רוצות לפתור את משבר הגיוס או להשתמש בו ככלי פוליטי", אמר ל"ישראל היום".

לדבריו, "במשך חודשים ישבו הנציגים שלהן בדיוני ועדת החוץ והביטחון, מול נציגי צה"ל, שמעו את הצרכים של הצבא, קיבלו נתונים והבינו היטב את תמונת המצב. הם יודעים שהצבא זקוק לחיילים, הם יודעים שאפשר לשלב חרדים בשירות תוך שמירה על אורח החיים החרדי, והם יודעים שנבנו עבור זה מסגרות ייעודיות.

הרב יעקב מדן בכנסת: "התורה מאחדת; החוק הזה מפלג את העם" // ערוץ הכנסת

"אבל מחוץ לחדר הוועדה, כשהדיון הופך לקמפיין פוליטי, פתאום השיח משתנה", הוסיף הבכיר. "במקום לדבר איתנו על איך מביאים יותר חרדים לשירות, מדברים על איך מונעים גיוס. במקום לבוא ולבנות יחד פתרון, מציבים פטור גורף כתנאי פוליטי. במקום להתמודד עם המחסור בחיילים ועם העומס על המשרתים, הופכים את צורכי הביטחון לקלף מיקוח".

סוגיית גיוס תלמידי הישיבות היא המוקד הנפיץ ביותר, שעשוי להכריע את גורלה של הממשלה הבאה. והמפלגות החרדיות לא מתכוונות לוותר.

ביקורת פנימית גוברת

במהלך החג נשא המנהיג הרוחני של ש"ס, הרב יצחק יוסף, דברים בכנס פעילים באלעד, והציף שוב את התנאי להרכבת קואליציה: "לא תקום הממשלה הבאה איתנו בלי שיבטיחו את מעמדם של תלמידי הישיבות". הרב יוסף בחר לתקוף ישירות את גדי איזנקוט: "אנחנו צריכים לדאוג למורשת מרן. מה, זו המורשת של מרן? ללחוץ יד לאיזנקוט?".

הרב יוסף התייחס גם לביקורת הפנימית הגוברת נגד ש"ס בציבור החרדי, והבהיר כי החלופה מסוכנת יותר: "יש ביקורת, אבל מה נעשה - תוצאה. אז לכן לא נצביע? אז לכן ניתן כוח לשמאל? שהשמאל יעלה, חס ושלום? עליהם נוכל לסמוך? בוודאי שלא". הוא הודה: "כולנו מודים שעשו טעויות בעבר", אך הדגיש כי מעתה המטרה המרכזית היא הבטחת הפטור לבחורי הישיבות בלבד. בהקשר זה יצא נגד בעלי אינטרסים במגזר: "יש כת חנפנים שלא רואים פני שכינה. אני מדבר לשם שמיים. לא לחפש כל מיני אינטרסים, כבוד עצמי וכדומה. זה רוצה להיות רב פה, זה רוצה להיות רב שם, דיין פה".

סדקים בחזית

גם ביהדות התורה מיישרים קו, והרוב המוחלט במפלגה מצהיר כי לא תהיה כניסה לשום קואליציה ללא חוק פטור מלא. "הדבר היחיד שמנחה אותנו הוא הוראת גדולי ישראל, ולפיה יהדות התורה על כל מרכיביה לא תתמוך ולא תיכנס לאף ממשלה ללא הסדרת מעמדם של לומדי התורה", אמר יו"ר המפלגה, ח"כ יעקב אשר.

הפגנה נגד גיוס חרדים בצומת גהה | צילום: קוקו

אלא שמתחת לחזית האחידה מתגלים בקיעים. גורם בחסידות גור מסר ל"ישראל היום" כי הרבי מגור, יעקב אריה אלתר, מעוניין להפיל את נתניהו "בכל מחיר". לדבריו, ההוראה שתינתן לגולדקנופף לאחר הבחירות תהיה שלא להתנגד להקמת ממשלת מיעוט, שבראשה עשוי לעמוד איזנקוט. גולדקנופף עשוי לגרור איתו את ח"כ יעקב טסלר (מקום 8 ברשימה). ח"כ מאיר פרוש, נציג חסידות בעלז ונציגי דגל התורה צפויים להתנגד למהלך בתוקף.

גולדקנופף הכחיש את הדברים: "אגודת ישראל לא תתמוך בהקמת ממשלה ולא תסייע מבחוץ לממשלה כלשהי ללא הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות וחקיקת חוק גיוס ללא סנקציות וללא יעדים".

מה שנאמר בוועדה

בצה"ל מתקשים להשלים עם הפער. "זה מקשה מאוד את היכולת לעבוד יחד", אומר הבכיר. "קשה לשבת עם גורם מקצועי, להציג בפניו את הצרכים ואת הפתרונות האפשריים, להגיע להבנות, ואז לראות שמחוץ לוועדה אותם אנשים אומרים דברים אחרים לגמרי".

הוא מוסיף: "אי אפשר לבקש מצה"ל להשקיע משאבים, לבנות מסלולים מיוחדים ולהתאים את השירות לציבור החרדי, ובאותה נשימה לדרוש שהמדינה תמשיך להעניק פטור גורף. המציאות כבר הוכיחה שאפשר לשרת בצה"ל ולהישאר חרדי".

לדבריו, "הוויכוח היום לא צריך להיות אם אפשר לגייס חרדים. אפשר. השאלה היא אם המפלגות החרדיות מוכנות לקחת אחריות גם על צורכי הביטחון של המדינה. אנחנו לא מבקשים מכולם להתגייס מחר בבוקר, ולא מתעלמים מחשיבות לימוד התורה. אנחנו מבקשים דבר הרבה יותר בסיסי: שיהיה חוק אמיתי שמביא חיילים בפועל, עם יעדים, לוחות זמנים ואכיפה. אי אפשר להמשיך לנהל את הדבר הזה כאילו צה"ל הוא עוד שחקן במשא ומתן הקואליציוני. בסוף, מדובר בביטחון המדינה ובחיילים שנושאים את הנטל".

אוגדה חרדית

אבל ישנו גם קול אחר שנשמע מתוך המגזר. יו"ר מפלגת הציבור החרדי, מוטי לייטנר, אמר ל"ישראל היום": "כחרדים לדבר ה', אנחנו מקפידים מאוד על שמירת הלכה ומסורת ישראל, וזו מהות חיינו. לצד זה, אנחנו חייבים לזכור כל העת כי התבדלות אין משמעותה התנכרות. אנחנו חלק ממדינת ישראל, ואתגרי המדינה הם גם האתגרים שלנו.

"אני מאמין בלב שלם כי לומדי התורה הם חלק מההגנה האמיתית על עם ישראל", הוסיף. "מי שתורתו אומנותו וכל חייו מוקדשים אך ורק ללימוד תורה, צריך להגן עלינו בלימוד תורה מבוקר ועד ליל. אבל כל מי שלא לומד יום שלם, ויש אלפים רבים כאלו בכל מחזור גיוס, חייב לקחת אחריות ולהתגייס לשירותי הביטחון במסלולים מותאמים. בצה"ל לא צריכה להיות רק חטיבה חרדית, ניתן להקים אוגדה חרדית, לצד מסלולים רבים נוספים. זה מה שישמור על עולם התורה, זה מה שישמור על מדינת ישראל.

"בממשלה הבאה נפעל לממש את זה", אמר. "נפעל להקמת מסלולי שירות מותאמים במודלים נוספים בכל זרועות הביטחון, נסייע להקמת ישיבות הסדר חרדיות חדשות ולחיזוק הקיימות, ונעודד גיוס של מי שלא מקדיש את חייו ללימוד תורה, לצד הכרה בלומדי התורה הקדושים שמגינים ושומרים על הגחלת היהודית, על ביטחוננו ומדינתנו".

תגובת דובר צה״ל:
הציטוטים בכתבה אינם משקפים בצורה נכונה את האמירות המקצועיות בנושא כפי שהוצגו בעבר לא אחת. כמו כן, לא התבקשה תגובת דובר צה״ל לפני פרסומם. צה״ל נמצא במציאות חסרת תקדים של לחימה בכל הזירות וזקוק לסד״כ נוסף על מנת לעמוד במשימותיו ולהקל בעומס המוטל על המשרתים.
צה״ל עשה ועושה כל שביכולתו להרחיב את השורות מכלל האוכלוסיה ובין היתר הקים סד״כ באופן רחב ונערך באופן חסר תקדים לשילוב בני הציבור החרדי בשירות. צה״ל הציג כי נדרשים מהלכי חקיקה אפקטיביים לצורך הרחבת השורות ואינו נוקט עמדה בסוגיות פוליטיות שלא בהקשר מקצועי בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר