"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ריבונות בכל מחיר: כך תשיב המדינה את השליטה ביו"ש לידיה

התגברות האלימות במרחב מסכנת את ישראל ואת מפעל ההתיישבות כולו • מעצרם של שניים בלבד מתוך 150 הפורעים בג'אלוד מעלה סימני שאלה • הפתרון טמון בכוח ייעודי מאוחד, בדומה למודל שפעל בתקופת ההתנתקות

0השמעה
הנזק בכפר ג'אלוד , רויטרס
הנזק בכפר ג'אלוד | צילום: רויטרס

נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר ביום רביעי במפקדת אוגדת יהודה ושומרון, וגינה פומבית את תופעת האלימות של קבוצות יהודים במרחב. קיימת הסכמה רחבה שהתופעה הגיעה לנקודה שבה היא מסכנת את מדינת ישראל ומעמדה בעולם, ולא רק את ההתיישבות ביהודה ושומרון. במדינה ריבונית הסמכות להפעלת כוח נתונה אך ורק בידי המדינה, וכעת על המדינה להשיב לעצמה את השליטה המלאה בשטח.

אם ראש הממשלה מתכוון להוראתו לפיקוד המרכז לדכא את התופעה, רבים תוהים מדוע צה"ל נכשל בכך. פיקוד המרכז ומפקדיו, מאלוף הפיקוד אבי בלוט ועד מפקדי החטיבות, נחושים למגר את התופעה ואף רשמו הישגים כמותיים בחודש האחרון. אך אם לאירוע בכפר ג'אלוד בתחילת השבוע הגיעו במהירות כ־150 מתפרעים, ומתוכם נעצרו רק שניים – משהו בצורת הפעולה של כוחות הביטחון ככל הנראה אינו מתנהל בצורה נכונה.

הפרעות בכפר ג'אלוד: ישראלים הציתו בית // רשתות ערביות

מניסיוני כמפקד בהתנתקות מדובר בהתמודדות קשה עוד יותר, במרחב ענק מול קבוצות שפועלות בארגון זריז ומתוחכם מול יכולות צה"ל, השב"כ והמשטרה. אולם יש מה ללמוד מהתארגנות כוחות הביטחון בקיץ 2005: בחלוקת האחריות ברצועת עזה מפקד אוגדת עזה נותר ממוקד בהגנה מול איומים פלסטיניים, בעוד אוגדה 36 בפיקודי, יחד עם המשטרה, התמקדה אך ורק במשימה מול המתיישבים.

באופן דומה, למול האתגר הנוכחי חייבת להיות משימה מוגדרת לכוח ייעודי בפיקוד מפקד אוגדה, לצד הקצאת כוחות רחבה ומשמעותית בציוות מתאים ושיתוף פעולה בין המשטרה לצה"ל. בכל דרך אחרת התוצאה הנדרשת לא תושג.

מדובר בהתמודדות קשה, במרחב ענק מול קבוצות שפועלות בארגון זריז ומתוחכם מול יכולות צה"ל, השב"כ והמשטרה

רוחות מן העבר

שורשיה של השקפת העולם שלאורה פועלות קבוצות הפורעים נטועים באירועים כואבים בזיכרון הלאומי. טראומת ההתנתקות נוכחת בעוצמה במניעי התארגנות הצעירים, הרואים בהנהגת יש"ע ובהוריהם מאותם ימים משתפי פעולה עם גזירת החורבן של הממשלה. הם טוענים שאילו התנגדו אז ללא מגבלות, יכלו למנוע את הגזירה. הם כמובן טועים בהערכת המציאות של אותם ימים, אך תחושת ההשפלה מאירועי העקירה תוססת ביניהם ככוח מניע.

ההשפלה תוססת. ההתנתקות | צילום: מרים צחי

בשכבת זיכרון עמוקה יותר, נוכחות בשטח רוחות נקמה מימי מאורעות 1939-1936. אז הובילה הנהגת היישוב אסטרטגיה של הבלגה, אליה התנגדו אנשי הימין בהנהגת האצ"ל, שתבעו תגובה אקטיבית ונקמה. המשורר אורי צבי גרינברג כתב אז כנגד הנהגת מפא"י: "רבותיכם לימדו המשיח יבוא בדורות הבאים, ויהודה תקום בלי אש ובלי דם... ואנוכי אומר: אם דורכם יפגר, ובאש לא יבוא עם מגן דוד, לא יבוא המשיח... לא תקום יהודה". לדמויות כאורי צבי, אבא אחימאיר ואברהם יאיר שטרן היתה השפעה רבה, והנהגת בן־גוריון הצליחה לצמצם אותה - אך כדרכן של תופעות רוח הן פורצות כעת שוב.

התרחשות מורכבת

בינתיים רוב הציבור, גם בקרב מתיישבי יו"ש, אינו מכיר את מורכבות ההתרחשות. פעילי השמאל מתנגדים באופן גורף למפעל ההתיישבות כולו. הציבור הימני תומך בצעירי החוות, אך מתקשה להבחין במחלוקת המשמעותית בין התומכים במאמץ ההתיישבות, ומכירים כמוני בצורך הביטחוני החיוני בחוות המתואמות עם אלופי הפיקוד, לבין קבוצות הפורעים שחותרות בהתרסה דווקא לחיכוך אלים בשטחי A ו־B.

התופעה מורכבת ומחייבת למידה, אך חובתה של המדינה להשיב לעצמה שליטה ריבונית מוחלטת על המתרחש במרחב, ולהקצות לכך את המשאבים הנדרשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר