"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
צפו בתיעוד

מתחת לאף של ישראל: התוכנית לשיקום עזה שכבר מתקדמת בשטח

בעוד בירושלים מאשרים בשלב זה רק את פיילוט ״רפיח הירוקה״, הגורמים שאמורים לנהל את הרצועה מצהירים כי השיקום יתקדם בכל 365 הקמ״ר • במקביל: הכשרת שוטרים פלסטינים, הקמת כוח בינלאומי ומגעים עם ישראל על יישום התוכנית

| עודכן:
0השמעה
שיקום עזה ,
שיקום עזה

בעוד בישראל מבהירים כי תוכנית 15 הנקודות לשיקום רצועת עזה אינה מקובלת על ישראל במתכונתה הנוכחית, ומצהירים רק על אישור פיילוט רפיח הירוקה שמהווה מקום שפורק מנשקו ושם יחל שיקום נקודתי.

ישראל מתנגדת לשיקום עזה לפני פירוז חמאס – אבל התוכנית כבר מתקדמת בשטח | לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בתיעודים שהגיעו לידי “היום” נראה קידום בפועל של נקודת שיקום רפיח הירוקה מה שבעבר הייתה היישוב עצמונה. במקביל, בכירי המנגנון שאמור לנהל את עזה בתקופת המעבר מצהירים בפומבי בכנסים בינלאומיים כי תוכניות השיקום מיועדות לכל שטח הרצועה- וכי הן צפויות להתבצע בהדרגה, אזור אחר אזור ולא בבת אחת כפי שישראל הסכימה.

הדברים נאמרים מעל בימת כנסים רשמיים, ולא רק מאחורי הקלעים. למשל בכינוס מועצת השלום בסוף השבוע, ראש הוועדה הלאומית לניהול עזה, ד”ר עלי שעת, נשאל האם תוכניות השיקום יתחילו רק באזורים הנמצאים מעבר לקו הצהוב.

המיקום שבו התחילו לעבוד | צילום: לפי חוק 27א'

התשובה שלו הייתה חד משמעית: “הוועדה הלאומית למרבה המזל עיוורת צבעים. אנחנו לא מפרידים בין האזור הירוק לאזור האדום, הקו הצהוב, הקו הכתום וכן הלאה”. שעת הוסיף: “תוכניות השיקום שלנו מכסות את כל 365 קמ”ר של עזה. ברגע שיתחיל שלב ההפעלה, נתחיל אזור אחרי אזור: מרפיח לחאן יונס, מחנות המרכז ולעזה ולצפון הרצועה - במקביל לנסיגה”.

כלומר, לפי הגורם שאמור לעמוד בראש המנגנון האזרחי שינהל את הרצועה בתקופת המעבר, תוכנית השיקום אינה מוגבלת לשטח שבו צה”ל נמצא כיום, אלא מיועדת לכל שטח הרצועה. עוד עולה מדבריו כי השיקום אמור להתקדם במקביל למהלך מדורג של פירוז ונסיגה.

גם השליח האמריקני למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב הצהיר בכינוס כי המגעים מול ישראל בנושא התוכנית נמשכים, ואף טען להתקדמות.
“הדיונים עם ישראל אמנם רגישים בגלל הבחירות, אך עשינו התקדמות טובה מאוד בשבועות האחרונים”, אמר.

מלדנוב הוסיף כי מתקיימים דיונים על פירוק הנשק: “אנחנו ממשיכים את הדיונים בנושא הניקוי מנשק, שהוא בעל חשיבות קריטית”.

רצועת עזה | צילום: AFP

במקביל, הוא חשף כי מתקיימים מגעים על הקמת כוח משטרתי חדש ברצועה: “אנחנו ממשיכים את הדיונים על ההכשרה של המשטרה של עזה. זה לטובת כולנו שיהיה כוח שמסוגל לעבוד עם הוועדה הלאומית ולהבטיח ששלטון החוק ייושם ברחבי עזה כולה”.

לדבריו, גם בנושא הכוחות הבינלאומיים מתקיימים מגעים עם ישראל: “אנחנו עובדים איתם, עם ישראל, בקשר מאוד הדוק לוודא שהדרישות עבור כוחות ISF מתכנסות”.

בשטח, במקביל להצהרות הללו, נמשכות ההכנות לשיקום. קבלנים מצרים כבר מבצעים מדידות לקראת תחילת עבודות הבנייה, ואחד האתרים הראשונים בתוכנית הוא “רפיח הירוקה”, שאמורה לקום על חורבות היישוב עצמונה לשעבר.

רפיח הירוקה אינה בהכרח סוף הסיפור. לצד האתר שאושר על ידי ישראל, מקודמות נקודות שיקום נוספות כחלק מתוכנית 15 הנקודות - זאת אף שבישראל מתנגדים למתווה הרחב ודורשים, בין היתר, את פירוק חמאס מנשקו.

על פי המודל שמוצג על ידי מועצת השלום, התהליך אינו מחייב המתנה לפירוק מלא של חמאס בכל הרצועה. הפירוז אמור להתבצע בהדרגה, אזור אחר אזור. לאחר פירוז של אזור מסוים, הוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG) אמורה להיכנס אליו ולקחת אחריות, לאחר מכן תיכנס ועדת האימות (IVC), ובהמשך תתבצע נסיגה של כוחות צה”ל מאותו אזור.

גם הקמת הכוח המשטרתי הפלסטיני כבר נמצאת בשלבי הכנה. מתוך כ-250 אלף מועמדים סוננו כ-19 אלף, וכ-5,000 מהם ממתינים לאישור ישראל לצאת להכשרה במצרים.

במקביל, במכתב ששיגרו שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לראש הממשלה בנימין נתניהו, הם מתריעים מפני קידום מפת הדרכים לשיקום עזה, שלטענתם מנוגדת לסיכומים שהושגו בין ישראל לממשל האמריקני ולמועצת השלום.

השניים מתייחסים להצהרות שנמסרו בכינוס האו"ם, שלפיהן 66 פרויקטים לשיקום הרצועה, בהיקף של 2.45 מיליארד דולר, כבר מוכנים לביצוע מיידי, לצד תקציב של 885 מיליון דולר להוצאות ביטחוניות, הקמת בסיס ברפיח והיערכות לפריסת כוחות בינלאומיים.

במכתב הם טוענים כי רק חודש קודם לכן סוכם שכל שיקום, כניסת כוחות זרים ונסיגה של צה"ל יותנו בפירוז מלא של הרצועה, וכי המתווה האזורי שמציגים כעת בכירי מועצת השלום סותר את ההבנות הללו. עוד הם דורשים מנתניהו להבהיר בפומבי כי ישראל אינה מקבלת את שיטת השלבים האזורית, ומזהירים מפני שיקום אזורים שעלולים לייצר איום על ישובי העוטף.

ב”פורום עוטף ישראל” מזהירים כי המשמעות של המהלך היא לא רק סוגיה מדינית, אלא גם שאלה ישירה של ביטחון תושבי העוטף.

“כל כניסת כוחות בינלאומיים לרצועת עזה מחזירה את חמאס לגדר ומגבילה את ישראל לפעול ולהשיג את מטרת המלחמה – מיטוט שלטון חמאס והסרת האיום על תושבי העוטף, כל עוד חמאס שולט בעזה ולא מתפרק מנשקו, כל צעד לשיקום מסכן את תושבי העוטף. האחריות על ממשלת ישראל שמאשרת את המהלך.

כך, בעוד הדיון בישראל מתמקד בשאלה אילו תנאים יש להציב לשיקום הרצועה, התיעודים וההצהרות מהכנסים הבינלאומיים מצביעים על כך שהגורמים שאמורים להוביל את עזה ביום שאחרי כבר מקדמים בפועל את השלב הבא: שיקום הדרגתי של הרצועה, הקמת מנגנוני שלטון והכשרת כוחות - אזור אחר אזור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר