כפי שנחשף ב"היום"
סעיף אחר סעיף: צה"ל מפרק את טענות הסרט "נז"א"
צה"ל נערך למהלך נגד הסרט וכעת מפרסם תגובה מפורטת לטענות המוצגות בו • בצבא טוענים כי הסרט מבוסס על טעויות עובדתיות ועל הצגה "מסולפת ומניפולטיבית" • בצה"ל דוחים את הטענה כי בינה מלאכותית בוחרת מטרות ומבהירים כי ההחלטות מתקבלות בידי מפקדים מבצעיים • עוד נטען כי יוצרי הסרט לא העבירו את טענותיהם לצה"ל לקבלת תגובה לפני הפרסום

בהמשך לפרסום ב"היום" מאתמול (רביעי), שבו נחשף כי צה"ל נערך לפרסום תגובה מפורטת לסרט "נז"א", פרסם היום (חמישי) דובר צה"ל את התייחסותו לטענות המוצגות בסרט. בצה"ל טוענים כי הסרט מציג "תמונה מעוותת, מטעה ולא-מציאותית של תהליך תכנון ותקיפת המטרות בצה"ל", וכי הנרטיב שלו מבוסס על "טעויות עובדתיות מהותיות, הנובעות מהצגה מסולפת ומניפולטיבית".
בתגובה הרשמית מפרט צה"ל שורה של טענות נגד האופן שבו מוצג בסרט תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לתקיפות ברצועת עזה. בצבא מדגישים כי ההוראות המחייבות מבחינות באופן מפורש בין מחבלים לבין אזרחים בלתי-מעורבים, וכי תהליכי התקיפה מחייבים לצמצם ככל הניתן את האפשרות לפגיעה באזרחים.
עוד נמסר כי "צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה כלשהי בעזה שבה היה צפוי כי ייהרגו 500 אזרחים או מספר המתקרב לכך". בצבא הוסיפו כי בשום שלב לא נטען ברצינות שתקיפה של צה"ל גרמה למספר הרוגים בסדר גודל כזה או קרוב לכך.
אחד הנושאים המרכזיים שאליהם מתייחס צה"ל הוא השימוש בבינה מלאכותית. לפי התגובה, "בינה מלאכותית מעולם לא בחרה באופן עצמאי מטרות לתקיפה בצה"ל". בצבא טוענים כי זיהוי המטרות נעשה בידי קציני מודיעין מוסמכים, תכנון התקיפה בידי גורמי מקצוע רלוונטיים, וההחלטה על תקיפת מטרות מתקבלת בידי מפקדים מבצעיים.
בצה"ל דוחים גם את הטענה שלפיה קיימת מדיניות המאפשרת תקיפות על בסיס מספר קבוע מראש של אזרחים שעלולים להיפגע. עוד מבהירים בצבא כי "לבנדר" אינו מאגר של מטרות מאושרות לתקיפה, אלא מסד נתונים המסייע לחוקרי מודיעין.
בנוסף, בצה"ל מדגישים כי אזהרת פינוי אינה מהווה היתר לתקוף באזור תוך התעלמות מאזרחים שנותרו בו. בצבא טוענים גם כי הם אינם מתעלמים מתוצאות התקיפות, אלא בודקים אותן, לרבות במקרים של פגיעה לא-מכוונת באזרחים, ומשתמשים בבדיקות לצורך תחקור והפקת לקחים.
בהודעה נטען כי חלק מהמרואיינים בסרט, המוצגים כמי ששירתו בחיל המודיעין, מתייחסים לשלבים מוגבלים וראשוניים של עבודת המודיעין ואינם מציגים את התהליך הרחב יותר של תכנון ואישור תקיפות. לפי צה"ל, התהליך כולל גם גורמים מבצעיים, גורמי מקצוע העוסקים בצמצום הפגיעה באזרחים, יועצים משפטיים ומפקדים המאשרים או דוחים תקיפות.
בצה"ל טוענים עוד כי הסרט משמיט הקשרים שלדבריהם חיוניים להבנת הלחימה ברצועה, בהם מתקפת 7 באוקטובר, פעילות חמאס בתוך האוכלוסייה האזרחית והצעדים שננקטו לטענת הצבא כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים. בין היתר מוזכרים אזהרות טרם תקיפה, בחירת חימושים ותכנון תקיפות, וכן החלטות על שינוי תוכניות, ביטול תקיפות וויתור על הזדמנויות צבאיות.
בתגובה מתייחס צה"ל גם לשם הסרט, "נז"א", וטוען כי מדובר במונח מקצועי המתייחס להערכת פגיעה צפויה באזרחים כתוצאה מתקיפה. לפי הצבא, הערכה זו משמשת לבחינת חוקיות התקיפה ולנקיטת אמצעי זהירות שנועדו לצמצם את הפגיעה באזרחים בלתי-מעורבים.
"באופן מקומם, הסרט מעמיק את עיוות המציאות באמצעות עריכה מניפולטיבית של ראיונות, והקבלות למעשי זוועה היסטוריים, תוך ייחוס שקרי ובלתי מבוסס של כוונות זדון לצה"ל", נמסר בתגובה.
בצה"ל הוסיפו כי הם פתוחים לביקורת ומייחסים חשיבות להפקת לקחים מטענות מבוססות. עוד נמסר כי חשדות להפרת הדין או פקודות צה"ל נבחנים, וככל שהדבר מוצדק, מטופלים באמצעות הליכים משמעתיים, חקירה פלילית או צעדים אחרים.
בסיום התגובה טען צה"ל כי יוצרי הסרט לא העבירו את טענותיהם לצבא לבדיקה ולקבלת תגובה לפני הפרסום, ואף לא סיפקו עותק של הסרט לאחר הקרנתו, למרות בקשת צה"ל.
העיתונאים שהוצגו כקורבנות - והממצאים שצה"ל חושף
במסגרת החשיפה הציג צה"ל עשרה מקרים של תושבי רצועת עזה שנהרגו במהלך המלחמה והוצגו בתקשורת כעיתונאים או כאנשי תקשורת. לפי צה"ל, בדיקה מודיעינית העלתה כי במקביל לעבודתם בתחום התקשורת הם היו קשורים לזרועות הצבאיות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני.
בצה"ל טוענים כי בחלק מהמקרים מדובר באנשים שהיו מעורבים בפעילות צבאית במסגרת ארגוני הטרור, ובמקרה אחד לפחות נחשף כי אחד מהם השתתף בפשיטה לשטח ישראל בשבעה באוקטובר. הצבא מציג את המידע כחלק ממאמץ רחב יותר לחשוף את זהותם ותפקידם של מי שהוצגו בעולם כעיתונאים בלבד.
לצד שמותיהם, צה"ל מציג גם את השיוך הארגוני והתפקידים שלטענתו מילאו, וכן מסמכים, תמונות ומידע מודיעיני שלדבריו מבססים את הטענות. באתר ייעודי שהקים הצבא ירוכזו המקרים והחומרים שניתן לפרסם בעניינם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו