ללא חוליה מאורגנת ומתואמת - קשה לייצר התרעה: האתגר של צה״ל מול המפגע הבודד

בתחילת השבוע בו נרצח נתנאל שקרון, אב לשישה מעלי זהב, נראו היטב שני הקצוות של המערכה אותה מנהל צה״ל ביהודה ושומרון. מצד אחד, פעילות מודיעינית, המובילה את הכוחות אל מחבלים עוד לפני שהצליחו לבצע את הפיגוע אשר תכננו. מצד שני, אדם המחליט לפעול לבדו, נוטל נשק ויוצא לרצוח - כמעט בלי להשאיר אחריו סימנים שאפשר לזהות מראש.

באותו סוף שבוע עצרו לוחמי דובדבן בקבאטיה שני מחבלים שלפי צה״ל תכננו לבצע פיגוע בטווח זמן מיידי. מידע מודיעיני הוביל את הכוחות אל השניים עוד לפני שהצליחו לממש את תוכניתם.

בקצה השני היה קדרי סמארה, פעיל חמאס בן 37 מהכפר בידו. סמארה הגיע למעיין עין ריא הסמוך לנווה צוף, פתח באש לעבר שקרון ובנו, רצח את האב ונמלט. לפי גורם ביטחוני בכיר ששוחח עם ״היום״, זה היה הפיגוע הראשון זה כשנה בשטחי C שבו מחבל אשר יצא חמוש ובכוונה לרצוח הצליח לממש את זממו.

הפער בין שני האירועים ממחיש את אחד האתגרים המרכזיים שמעסיקים כיום את מערכת הביטחון ביהודה ושומרון.

תשתיות של חוליות טרור - מותירות אחריהן חתימה מודעינית

מול חוליות ותשתיות מאורגנות, לצה״ל ולשב״כ יש יתרון משמעותי. תשתית טרור זקוקה לאנשים, לנשק, לכסף ולתיאום, ולעיתים גם להעברת הוראות ולהכשרת הפעילים. כמעט כל פעולה כזו עשויה להשאיר אחריה חתימה מודיעינית.

התוצאות ניכרות בשטח. לאורך 2025 דיווח צה״ל על ירידה של כ־78% במספר אירועי הטרור בפיקוד המרכז, לצד כ־7,400 מעצרים ותפיסת כ־1,340 אמצעי לחימה. גם במהלך 2026 המשיכו הכוחות לבצע כמעט מדי לילה מבצעים נגד תשתיות טרור, מעצרי מבוקשים ותפיסת נשק.

אלא שאל מול המפגע הבודד התמונה שונה לחלוטין. כאשר אדם אינו משתף אחרים בהחלטתו, אינו מגייס חוליה ואינו נדרש לתאם מועד או יעד, מספר נקודות המגע שלו עם מערכות המודיעין מצטמצם מאוד. אין בהכרח שיחת טלפון חריגה, אין שותף שעלול להיחשף ואין שרשרת פעילים שאפשר לעקוב אחריה.

זהו בדיוק היתרון שממנו נהנים לעיתים אותם מפגעים שקשה במיוחד לסכל מראש.

הדפוס הזה חזר בכמה אירועים בשנה וחצי האחרונות. בספטמבר 2025 דקר תושב מחנה הפליטים שועפט שני אורחי מלון בקיבוץ צובה ופצע אותם באורח קשה ובינוני. חודש קודם לכן ניסה תושב מחנה הפליטים בטולכרם לחדור לקיבוץ מצר כשברשותו סכין, ונעצר לפני שהצליח לפגוע באיש.

גם בתחילת החודש הגיע מחבל ברכב מסחרי לחוות מעוז יהודה הסמוכה לכפר עוצרין שבשומרון. הוא שאל את נתנאל יעקובס, צעיר בן 19, היכן נמצא נשקו, ואז דקר אותו כמה פעמים עד שהסכין נשברה ונמלט. כשעה לאחר מכן חוסל לאחר שניסה לדקור גם את הכוח שרדף אחריו.

בכל האירועים הללו לא הייתה התרעה מודיעינית ממוקדת שהצביעה מראש על המפגע.

החשש מהמפגע הבא

לאחר פיגוע קטלני, החשש אינו מסתכם רק במחבל שביצע אותו - אלא גם במי שעלול לראות בו דוגמה. בצה״ל משתמשים לאורך השנים במונח ״פיגועי השראה״ לתיאור מצב שבו אדם, שאינו בהכרח חלק מתשתית מאורגנת, מחליט לצאת לפיגוע בעקבות אירוע קודם, על רקע אווירה מתוחה או מתוך רצון לחקות מפגע אחר.

במקרים כאלה, פרק הזמן בין ההחלטה האישית לבין היציאה לפיגוע עשוי להיות קצר מאוד - ולעיתים אינו מותיר למערכת הביטחון חלון זמן ממשי לפעול.

מכאן גם משתנה צורת ההתמודדות. מול חוליה, הדגש הוא על מודיעין וסיכול עוד לפני הפיגוע. מול אדם שאין עליו מידע קונקרטי, המשקל עובר במידה רבה יותר להגנה בשטח: נוכחות כוחות, מחסומים, בידוק, סיורים, תגובה מהירה וזיהוי התנהגות חריגה בזמן אמת.

השינוי הזה מסביר גם את היקף הכוחות הפועל כיום ביהודה ושומרון. כבר בתחילת השנה הוכנסה לפעילות בגזרה אוגדה 96, שתוגברה בגדודי מילואים ובכוחות סדירים ופעלה לצד אוגדת יהודה ושומרון. במהלך שבוע אחד במרץ פעלו שתי האוגדות במאות פעילויות ובשבעה מבצעים חטיבתיים, ובאותו שבוע נעצרו יותר מ־200 מבוקשים.

הכנסת מפקדת אוגדה נוספת אינה משמעותה רק עוד חיילים בשטח. היא מוסיפה שכבת פיקוד ושליטה, מאפשרת להפעיל כמה חטיבות במקביל ולנהל פעילות התקפית והגנתית רחבה יותר.

השבוע עשה צה״ל צעד נוסף. בעקבות האירועים האחרונים הורה הרמטכ״ל אייל זמיר להפעיל גם את מפקדת אוגדה 98 ביהודה ושומרון ולהעביר לאחריותה את חטיבות יהודה ועציון. בצה״ל הסבירו כי המהלך נועד לחזק את הפיקוד והשליטה ולהרחיב את יכולות ההגנה וההתקפה בגזרה.

כך, לצד אוגדת יהודה ושומרון הקבועה ואוגדה 96 שכבר פועלת במרחב, נעשה כעת שימוש גם במפקדת אוגדה 98 כדי לפצל את האחריות ולאפשר טיפול בכמה מוקדי פעילות במקביל.

אלא שגם תגבור משמעותי אינו פותר לחלוטין את בעיית המפגע הבודד. יותר גדודים יכולים להציב יותר מחסומים, להגביר סיורים ולקצר את זמן הגעת הכוחות לזירה. הם אינם יכולים לייצר התרעה על החלטה שאדם קיבל לבדו ואיש לא ידע עליה.

לאחר הפיגוע בנווה צוף פשטו כוחות הביטחון על בידו, מיפו את ביתו של סמארה, סרקו יותר ממאה מוקדים בכפר ותחקרו עשרות חשודים. הפעילות נועדה, בין היתר, לבדוק אם הייתה לו מעטפת שסייעה לו ולצמצם את הסיכון לפיגועי המשך.

וזה אולי הפרדוקס של המערכה הנוכחית ביהודה ושומרון: ככל שמערכת הביטחון משתפרת בחשיפת מי שמתארגן, מגייס פעילים ובונה תשתית, כך בולט יותר האיום מצד מי שאינו מתארגן כלל. אין חוליה לפרק, אין תשתית לחשוף ולעיתים גם אין התרעה שאפשר לפעול לפיה. במקרים כאלה, המאבק עובר מהמודיעין שמנסה להגיע למחבל לפני שיצא לדרך - אל הכוח בשטח, ברגע שבו הוא כבר החליט לפעול.