"חשש שמישהו 'שיחק' איתה": המבצע החשאי - וההמתנה בחיל הים לצוללת

יותר משלושה שבועות ממתינים כוחות חיל הים להגעתה של "אח"י דרקון", הצוללת השישית במספר של מדינת ישראל, שתעגון בקרוב בחופי חיפה, שם, היא תתקבל בטקס חגיגי. שנים ארוכות של תכנון, הוצאה לפועל וציפייה יתנקזו לרגע אחד, בו הצוותים הישראליים ישירו את "התקווה" על גשר הכלי האימתני שהגעתו ארצה מאזור העיר קיל שבגרמניה לוותה בכוחות רבים מהארץ ומחוצה לה, על מנת להבטיח את שלום הצוללת שעלותה נאמדת ביותר מ-550 מיליון אירו.

באופן כללי, לא רק דרכה הפיזית של הצוללת לישראל הייתה ארוכה למדי. אחרי שהוזמנה בשנת 2012 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, תהליך הייצור של הצוללת הופסק שנים מספר לאחר מכן בשל דרישת חיל הים הישראלי לבצע בה שינויים אסטרטגיים שכללו, בין היתר, החלפת רכיבים קיימים כדי להתאימה לצרכים הישראליים.

על פי דיווחים בתקשורת הזרה, הצוללת מעט ארוכה יותר מאחיותיה באותה הסדרה (דולפין AIP, מערכת הנעה עצמאית מאוויר שמאפשרת טעינת מצברים מתחת למים ובחשאיות, תוך הענקת זמן צלילה ארוך), יש בה גשר מורחב שמאפשר, לפי אותם דיווחים, יכולת שיגור טילים אנכית, חליפת סונאר היקפית ויכולת לשאת טילים בעלי ראשי קרב גרעיניים.

הטמעת השינויים שדרשה מערכת הביטחון הישראלית לוותה בעלויות כספיות, וזו האריכה את זמן ייצור הכלי. זו גם הסיבה שרק באוגוסט 2023 יצאה הצוללת מהמבנה בו נבנתה בעיר קיל אל הים הפתוח. אז, התחילה לעבור סדרות ניסויים ובדיקות בו לקראת הפיכתה למבצעית. כאמור, בסוף אוגוסט האחרון נמסרה הצוללת באופן סופי לידיו של חיל הים הישראלי, ובספטמבר כבר שולחה לישראל במבצע צבאי של ממש.

"האיומים קיימים לאורך ההפלגה"

"האיומים בהחלט קיימים, והם משתנים לכל אורך ההפלגה של הצוללת מגרמניה לישראל", סיפר סא"ל ע', סגן מפקד שייטת 7 בחיל הים, שאמונה על צי הצוללות של מדינת ישראל. דבריו אלה, מאשש לא מעט פרסומים בתקשורת הגרמנית (שזלגו לאחר מכן לתקשורת הישראלית) אודות המבצע המורכב ועל פריסת כוחות הביטחון בגרמניה ואף לאורך הדרך עצמה, שעומדת על כ-3,300 מייל ימי, בקירוב.

על פי אותם הדיווחים, המשטרה המקומית הציבה כוחות בסדר גודל המאפיין ביקור של ראש ממשלה ופרסה עשרות סירות משטרה, כלי רכב מיוחדים ביבשה ואף הפעילה יחידה ייעודית לסיכול איום רחפנים. כמו כן, לכוחות צה"ל שפעלו במקום הוצמד ליווי משלהם, כדי למנוע פגיעה אפשרית בהם.

בנוסף למשטרה המקומית, ניתן להניח שגם ישראל עצמה על כלל שלוחותיה סייעה במאמץ ההגנה על הכלי ועל כוחות צה"ל הפועלים בו ובסביבתו. "יש לצה"ל הרבה שותפים במערכת הביטחון שמבינים שפגיעה בצוללת זו לא פגיעה בשייטת 7 - אלא פגיעה לאומית", רמז סא"ל ע' על שיתוף הפעולה הרב-ארגוני במשימה. "לכן, משימת השילוח קיבלה המון קשב ומשאבים. בשלב הראשון הצוללת נמצאת ב'על-מימי' - היא עוברת על השטח ומפליגה בתעלת קיל כשהיא גלויה ופגיעה. כבר בשלב הזה אנחנו פרנואידים, אבל זו החובה המקצועית שלנו".

"לא יכולים להיפגע"

הוא המשיך: "בעולם הצוללות, מחיר הפגיעה הוא טוטאלי ואנחנו לא יכולים להרשות אותו לעצמנו. כשאנחנו במים בין-לאומיים ורשאים לצלול זו אופרה אחרת לגמרי", מוסיף. "זה המגרש הביתי שלנו, והצוות יודע להפעיל את הכלי בצורה חשאית כך שהוא לא יתגלה".

להפעלת הצוללת, כך שתישאר חשאית, חשיבות עליונה - שכן ברגע שהיא מתגלה היא מאבדת מיד את האפקטיביות שלה. על כן, שאלנו את סא"ל ע' על תקופת הבנייה שלה בידי צוות זר, במהלכה ניתן היה להדליף מידע ממנה, וכן על תקופת הניסוי של הצוללת בים הצפוני. שם, על פי דיווחים זרים, עקבו אחר פעילותה ספינות ריגול רוסיות.

באופן זה, הרוסים יכולים בפוטנציאל לייצר "ספריה אקוסטית" שתשמר את הצלילים שנשמעים בעת הפעלת הצוללת הישראלית, כך שיוכלו לזהות אותה שנים אחר כך בשעת פעילות. "אנחנו פועלים מתוך הנחה שעוקבים אחרינו", הוא משיב. "בצוללת יש הרבה אלמנטים רגישים ואנחנו יודעים לשמור עליהם. את המערכות שמוטמעות בה אנחנו מזכים, ובחלק מהמקרים מתקינים מאפס טכנולוגיות כחול לבן מתוך הנחה מחמירה שמישהו 'שיחק' עם הקיים מתישהו. יש לנו שותפויות מצוינות ועדיין, על ישראל לסמוך על עצמה ולפתח יכולות בעצמה, מה גם שיש תחרות למידה אדירה בין המעצמות ובין המערכות הביטחוניות השונות".

"מזהה את האויב"

"בעניין הצלילים, חתימת הצוללת חשובה מאוד; היא נבנית כך שהיא לא יכולה להתגלות במערכים מסוימים, ומול תרחישי הייחוס שאנחנו משרטטים אנחנו מפעילים אותה. חוץ מאופן הבנייה שלה, אנחנו מתקינים עליה מערכות שלנו שנועדו לגרום לאויב שלא לזהות את החתימה שלה. הצוות יודע להפעיל את הכלי בצורה חשאית, וזה חלק גדול מההצלחה.

"לא מעט צוותים זרים מפעילים צוללות באופן פחות חשאי, ובהחלט יש הבדל בין זיהוי צוללת זרה לבין זיהוי צוללת עם דגל ישראל. בסוף עם כל הטכנולוגיה כוח האדם שלנו הוא ראשית הצירים". זו גם, למעשה, הסיבה בגינה בחיל מוטרדים במידת מה מהפיחות הכמותי, למשל ביחס למצרים או טורקיה - אך מסופקים באופן כללי מכוח האדם. "אנחנו מסתכלים על היתרון האיכותי. בעולם הצוללות יש משמעות למספר, אבל יש משמעות גדולה יותר לאיכות ולטיב הפעלת הכלי".

במהלך המלחמה לקחה שייטת הצוללות חלק משמעותי מאוד, כאשר רובם המוחלט של המבצעים בהם השתתפה יישארו, לפחות בשנים הקרובות, חסויים. "הסוד הוא ליבת הפעילות שלנו", אומר ע'. "חשיפת הסוד עלולה לפגוע בפעילות מבצעית עתידית. אני ביחידה הזו הרבה שנים, ואני יכול לומר לך שבשנים האחרונות אנחנו פועלים במבצעים נועזים מאוד, מסמרי שיער".

"מגיעים לכל מקום"

גם כאן, מתייחס לפעילות הרב-ארגונית שקורית גם אלפי מיילים מחופי המדינה, ולחשיבות הצוללות בתפיסת הביטחון הישראלית. "אנחנו שותפים למאמצי המודיעין, התמרון והתקיפה ואנחנו לא עובדים לבד", אמר. "היום, השותפים מחפשים אותנו בזכות היכולות שאנחנו יודעים לספק. הרבה משימות שיוצאות לפועל הן משותפות לכלל ארגוני מערכת הביטחון ואנחנו גאים להיות אלה שלוקחים בכך חלק". ע' הצביע על מפת המזרח התיכון שתלויה במשרדו וציין: "זו מפה יפה עם הרבה יבשה אבל גם עם לא מעט ים. אנחנו מגיעים לכל מקום שיש בו חוף, על כלל היתרונות והחסרונות של הדבר".

עם הגעתה של "אח"י דרקון" ארצה, היא צפויה להיכנס לשירות מבצעי בתוך שבועות, ובחיל הים כבר מתכוננים להפעלתה. את ההתרגשות אנו פוגשים בביקור אצל הלוחמים שמשרתים על הצוללת שמהווה "אחותה" הקטנה מאותה הסדרה, "אח"י רהב". "יש לי לא מעט חברים מהמחזור שהם חלק מהצוות על 'דרקון' וכבר הרבה זמן שאני שומע מהם על התהליך לקראת ההגעה לישראל", סיפר רס"ל א', נשק בצוללת.

"מהסיפורים שהם מספרים לי אפשר להבין עד כמה החוויה יוצאת דופן. לשרת בצוללת זה מורכב, ומה שמאפיין את השירות בצורה הטובה ביותר הוא חוסר הוודאות. אתה לא יודע מתי תצא, לכמה זמן ובאיזו זירה תפעל. אתה מגיע למקומות שאפשר רק לדמיין ומבצע משימות שהשתיקה יפה להן, מבלי שאף אחד בחוץ יודע מה עשית לפני רגע. זה מטורף".

באופן טבעי, אחד המקומות ש'מחזיקים' את הצוללת ומרימים את הווי הלוחמים בעת שהות ארוכה במצולות הוא לא אחר מאשר המטבח - וסביר שכך גם יהיה בדגם החדש. "המקום הזה הוא הלב של הצוללת והמקום הכי צבעוני בה", אומר רס"ב י', שף הצוללת. "לעומת 'מטבח חוץ', פה הלוחמים נחשפים לאוכל דרכי ואני שמח להיות זה שמקבל בקשות, מפרגן בימי הולדת ומכין מטעמים שמזכירים ללוחמים את הבית".

"אני משתדל להפוך את השהות שלהם כאן למהנה ואופה להם לחמים, מכין סלטים טריים ומבושלים ודואג כמובן לבעלי העדפות. במובן מסוים אני גם הפסיכולוג", הוא השתעשע. "אני מוריד מוזיקה טובה לנגן לפני שאנחנו צוללים ולוחמים באים אליי לא פעם לפרוק את שעל ליבם פה, במטבח הקטן שלנו. זו זכות גדולה, ואני שמח להיות זה שמספק נחת ללוחמים ולא פחות חשוב מכך - להורים שלהם, שיודעים שהם בידיים טובות".