נתנאל שוקרון, תושב עלי זהב ואב לשישה, נרצח ביום ראשון בפיגוע הירי במעיין עין ריא, סמוך לנווה צוף שבבנימין. המחבל נמלט מהזירה, ובהמשך אותר ונלכד בידי לוחמי דובדבן בבית חולים סמוך.
במערכת הביטחון מציינים כי זהו הפיגוע הראשון מזה כשנה בשטחי C שבו מחבל יוצא עם נשק במטרה לבצע פיגוע והצליח לרצוח ישראלי. מבחינת גורם ביטחוני בכיר בצה"ל, ששוחח עם "היום", הנתון הזה ממחיש את המאמץ העצום שמושקע מדי יום בסיכול טרור בגזרה, אבל גם את המחיר של כל כוח שנגרע מהמשימה הזאת לטובת משימות אחרות.
אחת מהן היא ההתמודדות עם מאחזים בלתי מורשים שמקימים ישראלים בשטחי A ו-B.
המסר שעולה מהשיחה עם הגורם הבכיר אינו נגד הרחבת ההתיישבות. להפך. בצה"ל רואים בחוות וביישובים חלק משמעותי מתפיסת ההגנה המרחבית שהתפתחה בשנים האחרונות.
הבעיה, לדבריו, מתחילה כאשר נקודת התיישבות מוקמת ללא אישור וללא תיאום במקום שבו הדרג המדיני קבע שישראלים אינם אמורים להתיישב. אז נדרש הצבא להסיט כוחות מסיכול טרור ומהגנה על הגזרה, כדי להגן על הישראלים שנכנסו למקום ובהמשך גם להשתתף בפינויים.
פעם אחר פעם נשמעת הטענה הזאת בשיחות סגורות עם קצינים בגזרה. במקום לפעול רק נגד טרור, הם מוצאים את עצמם מתמודדים עם ישראלים שחלק מהקצינים ואפילו ראשי המועצות באיו"ש מכנים "אנרכיסטים יהודים".
לפני כחודש, כשמאחז שהוקם בשטח B סמוך לבתי משפחה פלסטינית בקוסרה פונה לאחר כמעט יומיים, אמר לכותב שורות אלה קצין מילואים שהיה במקום: "אני לא מבין. הם לא רוצים שאני אעבוד נגד טרור בזמן הזה? הם לא רוצים לתת לי לעשות את העבודה שלי, שהיא להגן עליהם? אם הם כאלה ציונים וחלוצים ואכפת להם מהעם, אז למה הם עושים משהו שפוגע בביטחון העם?".
בשנים האחרונות שינה צה"ל את תפיסת ההגנה שלו ביהודה ושומרון. במקום להסתכל על כל יישוב כנקודה מבודדת שעליה צריך להגן, התפיסה כיום מסתכלת על מרחבים שלמים ועל הקשר בין היישובים, החוות, הצירים והכוחות הפרוסים בהם.
"במקום מה שהיה פעם, הגנה על יישובים בודדים, יש היום תפיסת הגנה של אזורים", מסביר הגורם הבכיר. "קבוצת יישובים וחוות שנשענים אחד על השני". כחלק מהתפיסה הזאת תופסות החוות מקום משמעותי.
בצה"ל רואים בחלקן נקודות שמרחיבות את הנוכחות בשטח, מספקות מידע במהירות ומאפשרות לבנות מעטפת הגנה אזורית. "החוות האלה משיגות את המידע הרבה יותר מהר לצה"ל, והיישובים שסמוכים זה לזה עוזרים לנו. זה דבר יעיל", אומר הגורם. "כשחווה עולה לקרקע, צה"ל יודע איפה היא נמצאת ולאיזה אזור היא נכנסת בהגנה המרחבית".
גם הקמת יישובים חדשים שאושרו בידי הדרג המדיני יוצרת לצבא אתגר. קצב העלייה המהיר של היישובים, נובע בעיקר מהחשש של גורמים בימין שכל ישוב שאושר בשנתיים האחרונות, לא יעלה על הקרקע עד הבחירות.
מבחינת גורמים אלו, סביר להניח שהיישובים לא יגיעו לשלב המעשי של בנייתם, במקרה ואופוזיציה תנצח בבחירות הקרובות. בצה"ל הצליחו להרחיב את טווח ההגנה שלהם על היישובים החדשים. בין הרגע שבו משפחות עולות לקרקע לבין השלמת מעטפת ההגנה על היישוב עלול להיווצר פער.
"יש את שעת הדמדומים של היישוב, כשהוא עדיין חלוצי", אומר הגורם. "אין שם את כל הנשק, ואין מספיק אנשים לש"ג, למשמרות ולפטרולים. אין אור בכל מקום בלילה, הגדר עוד לא עומדת". בצה"ל מכירים את הפער הזה ופועלים לסגור אותו במהירות. אלא שמבחינת הגורם הבכיר, זהו אתגר שהם מתכננים ונערכים אליו.
הבעיה הגדולה יותר מתחילה כאשר נקודה עולה לשטח ללא תיאום עם הצבא. "זאת תמיד הסכנה של חלוציות", הוא אומר. "הבעיה הגדולה ביותר היא חלוציות שאינה מאושרת ולא עוברת דרך צה"ל".
הקושי הופך משמעותי במיוחד כאשר המאחז מוקם בשטחי A ו-B. גם אם הישראלים נכנסו למקום בניגוד להחלטות הדרג המדיני, מרגע שהם נמצאים שם צה"ל אינו יכול להתעלם מהסכנה הנשקפת להם.
"כדאי להזכיר שההחלטה לא להתיישב בשטחי A ו-B היא לא של צה"ל, אלא של הדרג המדיני", מדגיש הגורם. "צה"ל לא הולך להפקיר אזרחים ישראלים בשטחי A ו-B, גם אם הם מפרים את החוק. וזה אומר שאנחנו צריכים לשים כוחות שיגנו עליהם, להסיט את תשומת הלב שלנו, לוודא שהם בסדר ושאין שום סכנה לחייהם, וגם לשלוח אנשים שיפנו אותם".
כך נוצר מבחינת הצבא מעגל שקשה לצאת ממנו. נקודה מוקמת ללא אישור, הצבא נדרש להגן עליה כל עוד הישראלים נמצאים במקום, ובהמשך נדרשים כוחות נוספים לצורך הפינוי. כל זאת בזמן שאותם כוחות נדרשים גם לסיכול טרור ולהגנת היישובים והצירים.
מהיום, יום לאחר יום הכיפורים, אמור להתחיל שינוי משמעותי בחלוקת האחריות. צה"ל צפוי לצאת ממשימת פינוי המאחזים הבלתי חוקיים, והאחריות תעבור בשלב הראשון למשמר הגבול ובהמשך באופן רחב יותר למחוז ש"י של המשטרה.
מבחינת צה"ל, המטרה פשוטה: שחייל שהוקצה לגזרת יהודה ושומרון יעסוק בסיכול המחבל הבא ובהגנה על היישובים, ולא בפינוי ישראלים מנקודה שעלו אליה ללא אישור. המהלך נועד להוציא ככל האפשר את החיילים מהעיסוק באכיפה כלפי אזרחים ישראלים ולאפשר לצבא לרכז את כוחו במשימות הביטחוניות.
אלא שלדברי הגורם הבכיר, העברת המשימה למג"ב אינה מעלימה את בעיית כוח האדם. היא מעבירה אותה לגוף ביטחוני אחר, שגם הוא נדרש לסיכול טרור, להתמודדות עם הפרות סדר ולמשימות מבצעיות ברחבי יהודה ושומרון.
"למג"ב יש הרבה תפקידים חשובים מאוד חוץ מלהתעסק בנערי גבעות במאחזים לא חוקיים", הוא אומר. "צריך להשליט חוק וסדר ביהודה ושומרון, התפקיד של המשטרה הוא לא רק להתעסק עם פורעים ישראליים. מג"ב לא צריך להפוך לכוח שאחראי להגן על נערי הגבעות ולפנות אותם מהמקום שלהם".
מבחינת הגורם הבכיר, זו ההבחנה המרכזית. הוויכוח מבחינתו אינו בין צה"ל לבין ההתיישבות. יישובים וחוות, הוא אומר, משתלבים בתפיסת ההגנה המרחבית ואף מסייעים לה. הבעיה מתחילה במקום שבו נקודה עולה ללא אישור וללא תיאום, ומחייבת את מערכת הביטחון להסיט אליה כוח אדם.
"צה"ל פרוס גם ככה לאורך הדרום, הצפון וכל יהודה ושומרון, בפריסה שגדלה יותר ויותר", הוא מסכם. "הוא יודע איך להתמודד עם היישובים החדשים ועם החוות החדשות, וכל זה עוזר לתפיסה המרחבית שלו. הבעיה היא המאחזים הלא חוקיים שעולים ללא אישור. הם תופסים לנו את כוח האדם, הם מכניסים לנו כל כך הרבה בעיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו