בישראל גיבשו אסטרטגיה חדשה - וסימנו שתי מדינות מפתח מפתיעות

התנהלותה הבלתי יציבה של ארה"ב, העובדה כי היא שמה את האינטרסים הכלכליים שלה במקום הראשון, בתוספת השינויים הטקטוניים שהתרחשו במזרח התיכון בשלוש השנים האחרונות - הובילו את כל השחקנים באזורנו להבנה כי אינם יכולים להפקיד את ביטחונם בידי גורם אחד בלבד.

גם ישראל, שכידוע דואגת להמשיך לשמר יחסים טובים עם ארה"ב כמשענת העיקרית, יש שיגידו כמעט היחידה, מתחילה לחפש כיוונים שונים לחיזוק בריתות עם מדינות חזקות באזור. בתקופה האחרונה, הודו וגרמניה סומנו במערכת הביטחון כשתי מדינות שיש להעמיק עימן את הקשרים הכלכליים והביטחוניים.

העובדה כי האמריקנים לא מתערבים בימים האחרונים במשבר שבין סעודיה לחות'ים, שהשתלטו על מצר באב אל מנדב, היא הוכחה נוספת לכך שמה שבאמת מעניין את האמריקנים הוא לא אידאולוגיה - אלא אינטרסים פנימיים וכלכליים. כל עוד הכיס האמריקני לא נפגע, קרי החות'ים לא מונעים מעבר של מיכליות וספינות במצר באב אל מנדב, ואינם תוקפים את האמריקנים, אין לארה"ב שום סיבה להתערב.

חיזוק המשענת האמריקנית

על רקע הדברים הללו, ניתן להבין גם את הדיווחים על כך שסעודיה פונה באמצעות סנטקו"ם (או ערוצים אחרים של ארה"ב) לישראל בבקשת עזרה, לפחות במישור המודיעיני. גורמי ביטחון בישראל מציינים כי חלק מהשחקנים באזור מבינים שהמשענת האמריקנית לא רק שלא מרתיעה מפני תקיפה, אלא לעיתים אף גורמת להם נזק.

הדוגמה הבולטת לכך היא ירדן, שסופגת שוב ושוב טילים מאיראן רק משום שהיא מארחת בשטחה בסיסים אמריקנים. וכך, בשבועות האחרונים ניתן לראות שחקנים שונים שלא היו קרובים זה לזה מהדקים את הקשרים ביניהם, ומחפשים משענת שאינה ארה"ב.

לאור כל אלו, נדמה כי אף אחד מהשחקנים במזרח התיכון אינו מוכן עוד להפקיד את ביטחונו בידי גורם אחד בלבד, וכך גם ישראל. ואכן, במשרד הביטחון הישראלי עמלו בשלושת החודשים האחרונים על גיבוש אסטרטגיה חדשה נוכח שינוי המציאות, שכותרתה חיזוק משענות וחיזוק יחסים עם מעצמות אזוריות. אין זה סוד כי שתי מעצמות העל בעולם הן סין וארה"ב. ישראל בצד של ארה"ב, כידוע, אך התכנית במערכת הביטחון היא לחזק קשרים עם מדינות חזקות נוספות שיכולות לסייע בעת צרה.

נכון לרגע זה, בישראל מסמנים את הודו וגרמניה כשתי מדינות שראוי להעמיק עימן את הקשרים, הכלכליים והביטחוניים, בדומה למלאכת המחשבת שבהידוק הקשרים עם יוון בשנים האחרונות אל מול הציר הטורקי.

איראן פצועה - אך מסוכנת

באשר לאיראן, במערכת הביטחון סבורים כי המדיניות האמריקנית של לחץ כלכלי, נכונה כעת. איראן פצועה וחבולה, אומרים גורמי ביטחון, אבל מסוכנת - ומנסה להוכיח כי אי אפשר לנצח אותה. בישראל מודים כי זהו מצב בעייתי שכן, אם ירגישו כי הלחץ עובר גבול מסוים, לא מן הנמנע שינסו להימלט ממנו באמצעות פעולה צבאית שתוציא אותם מזה ו"תרעיד את המערכת".

פעולה כזו יכולה להיות, למשל, פגיעה בתשתיות נפט במפרץ, שיגור טילים על כוחות אמריקנים - עד כדי שיגור לעבר ישראל. נכון לרגע זה, למרות התחזית של ראש המוסד לשעבר דדי ברנע, שהמשיך לטעון שאם הלחץ הכלכלי יגבר המשטר האיראני יפול עד תחילת 2027, אחרים במערכת הביטחון פחות אופטימיים בנושא, ומציינים כי "אימפריות נופלות לאט". אף אחד לא יודע לומר מתי, אם בכלל, תגיע אותה נקודת שבירה של האיראנים, ומה הם יעשו כדי להיחלץ ממנה.

כך או אחרת, בישראל אכן סבורים כי המדיניות מול איראן נכונה כעת ובתקופה הקרובה, כל עוד תישאר רגועה, צריך לנסות ולשקם את הצבא ולהיערך ללחימה הבאה. הבעיה הגדולה, כפי שכבר נכתב פה לא פעם, היא העובדה שהקופה של מערכת הביטחון ריקה, ובעוד אויבי ישראל נערכים למלחמה הבאה, ישראל פשוט לא עושה זאת בשל היעדר תקציב. המשמעויות החמורות של מאבקי הכוח התקציביים יכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה אנושה בביטחון של כל אחד ואחת מאזרחי ישראל.