"הקופה ריקה": בצה"ל הודיעו על שחרור לוחמי מילואים באופן מיידי

המחסור החמור של כ-40 מיליארד שקלים בתקציב הביטחון מוביל לצעד חסר תקדים בשטח • מפקדים בחטיבת מילואים בצפון עודכנו כי עליהם לשחרר באופן מיידי כ-20% מהלוחמים שהתייצבו לסבב בשבוע שעבר • במקביל נעצרו גיוסים לקבע, בהם מאות טכנולוגים באמ"ן ובתקשוב, והופסקה הכשרת המוצבים לחורף • גורמי ביטחון מאשימים את האוצר, הקרב הפוליטי סביב פתיחת התקציב תוקע את הטיפול במצוקה

לוחמי מילואים בעזה , דובר צה"ל
לוחמי מילואים בעזה | צילום: דובר צה"ל

כתוצאה מהמחסור החמור בתקציב הביטחון, העומד על לא פחות מ-40 מיליארד שקלים, צה"ל החל לשחרר באופן מיידי חיילי מילואים שכבר זומנו מראש לתעסוקה מבצעית, עצר את הגיוסים לקבע, ולא מבצע פעולות הכנה לחורף בבסיסי צה"ל השונים. "אין כסף, הקופה פשוט ריקה. להתנהלות הזו יש עלויות, שאותן ישלמו אזרחי ישראל - הן בכסף והן בביטחון של כל אחד ואחת", אומרים בכירים במערכת הביטחון.

כעת אנו מדווחים כי מפקדים באחת מחטיבות המילואים שקיבלו צו מילואים לפני כחודשיים בו נקראו להתייצב בשבוע שעבר, מספרים כי הודיעו להם היום (רביעי) כי עליהם לשחרר באופן מיידי כ-20 אחוזים מהלוחמים שהתגייסו בשבוע שעבר לתעסוקה מבצעית בגזרה הצפונית, כשההסבר שניתן להם הוא שאין לצה"ל יותר כסף.

הרמטכ"ל אייל זמיר בביקור בבסיס חיל הים בחיפה // דובר צה"ל

"זה סבב המילואים השביעי שלנו מאז השבעה באוקטובר, ועדיין, אחוזי ההתייצבות גבוהים מאוד. הצלחנו לייצר רמת מחוייבות גבוהה בחטיבה, אחוזי התייצבות של 90%. ועכשיו רוצים שנשחרר חיילים הביתה. זה אירוע פסיכי, יש לכך השלכות. נכון לרגע זה עדיין לא אמרנו לחיילים שצריך לשחרר אותם הביתה", אומרים קצינים במיל' בחטיבה. "איך בוחרים את מי לשחרר הביתה? אנשים שהודיעו במקומות העבודה שהם לא נמצאים במשך 110 ימי מילואים, שכבר מצאו להם מחליפים, ושאומרים לנו באופן מיידי שממחר צו המילואים שלהם צריך להיות סגור כי אין יותר ימ"מ".

לפי אותם קצינים, "זה אירוע פרטני לכל אחד שיצטרך ללכת הביתה, אבל אירוע גם לנו כגדוד וכחטיבה. אנחנו צריכים לבחור את מי לשחרר הביתה, זה פוגע ברעות הלוחמים. עוד חצי שנה הרי יקראו לנו לבוא שוב, וכשזה היחס, מי יבוא? החיילים יגידו למה שנבוא, קראתם לנו, הסתמכנו על זה, ושחררתם אותנו מעכשיו לעכשיו".

" זה פוגע ברעות הלוחמים". מילואימניקים בצאלים, ארכיון | צילום: ללא

ההסבר שניתן לחיילים הוא כאמור המצוקה התקציבית שאליה נקלע הצבא, אך את החיילים והמפקדים במיל' זה לא מעניין. "אני לא מבין במלחמות שבין האוצר לצבא. אני מפקד", אומר קצין במיל'. "אני לוקח אחריות, ולא מאשים את האוצר. תמיד אפשר לבחור מאיפה לקצץ תקציב. הבחירה לפגוע בפלוגות הלוחמות של אנשים שהגיעו מאות ימים למילואים באחוזים גבוהים מופרכת. היינו בלבנון, בעזה, ועכשיו מתייחסים אלינו ככה?".

לזכות בכירי צה"ל ייאמר כי הם הזהירו שמצב כזה עשוי להתרחש כבר לפני מספר חודשים, והדבר נכתב גם כאן בעבר. גורמי ביטחון מאשימים את משרד האוצר, שהכניס, לטענתם, את מערכת הביטחון למבוי סתום באי מימוש החלטת ראש הממשלה נתניהו בזמן שבו ניתנה, ב-30 ביוני.

האשמה, כך נאמר, היא על הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר, שהיה פעם גם היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, שלטענת גורמי ביטחון הוא זה שגרם לעיכובים שהביאו אותנו עד הלום.
"אי אפשר לקנות אפילו חימוש אחד עכשיו - לא לאוויר, לא לים ולא ליבשה", אומר בכיר. "אף מיירט להגנה האווירית, לא לייזר, לא מחזירים כלים לכשירות. מהרן פרוזנפר מוזמן לחזור להיות ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון ולראות אם הוא יכול לנצח מלחמות כך".

עצירת הגיוסים לקבע

סוגייה מטרידה לא פחות היא העובדה שצה"ל נאלץ לעצור באופן מיידי את הגיוסים לצבא הקבע, שוב, פשוט כי אין כסף. כך, למשל, בחודש האחרון לא הופעלה שנת ה"ר" לחיילים במקצועות טכנולוגיים. שנת "ר" היא למעשה התחייבות לשירות קבע נוסף מעבר לשירות החובה, הנחתמת בתמורה להכשרה מקצועית או מימון לימודים על ידי הצבא. מדובר בחיילים במקצועות טכנולוגיים, שצה"ל היה משאיר לשנת קבע אחת נוספת לפחות – בעיקר באגף התקשוב ובאמ"ן – לפני שהם יוצאים לעבוד במקצועות נחשקים בהיי-טק, ובכך מצליח להשאיר אצלו כוח אדם איכותי. כבר כעת נדרש צה"ל לשחרר כ-300 עד 400 צעירים במקצועות אלו, והמספרים רק ילכו ויגדלו.

גם הכנת מוצבי צה"ל לחורף תקועה כעת, והצבא לא החל בהיערכות לקראת העונה הקרה הממשמשת ובאה, פשוט כי אין כסף. "אני לא מוכן שחיילים יקפאו למוות במוצב החרמון הסורי פשוט כי אין כסף להכין אותו עכשיו לחורף. או שיגידו לנו לא להיות שם, או שיממנו את זה".

הצבא לא החל בהיערכות לקראת החורף. הרמטכ"ל בסיור במוצבים חודרים בהר דב | צילום: דובר צה"ל

המבוי הסתום הפוליטי

לכל אלו מתווספים כמובן הרבה מאוד דברים שצה"ל לא מצליח כעת לעשות, שחלקם פוגעים מיידית בביטחון מדינת ישראל, וראוי שלא ייכתבו על גבי דפים אלה מפאת רגישותם. רק נציין כי לפני מספר ימים כתב הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, מכתב לראש הממשלה, שר הביטחון, ראש המל"ל ושר האוצר, שתואר על ידי מי שנחשפו אליו כ"חסר תקדים" בנוגע לפגיעה החמורה בביטחון ישראל כתוצאה מהמחסור התקציבי.

המכתב היה הרקע לקיום הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, ובקשתו של נתניהו מלפיד לפתוח את התקציב כדי להעביר למערכת הביטחון את הכסף. לפיד נכנס עם נתניהו לפינה פוליטית, והודיע כי הוא בעד לפתוח את התקציב, אך המקור התקציבי צריך להיות הכספים הקואליציוניים שחולקו בסוף מושב הכנסת בלי הכרה בכלל.

ויכוח פוליטי. נתניהו ולפיד | צילום: אבי אוחיון/ לע"מ.

גם אם גישתו של לפיד צודקת, וראוי היה שהכספים הקואליציוניים ישמשו את צה"ל וצרכי הביטחון במקום את המשתמטים, הויכוח הפוליטי ערב הבחירות לא מסמן פיתרון למצוקה החריפה של מערכת הביטחון, ולפגיעה האנושה בביטחון אזרחי ישראל כולם. האחריות היא כמובן על ראש הממשלה נתניהו, שצריך היה לדאוג לכך מבעוד מועד, ולוודא שראשי האוצר לא ממסמסים את ההנחיות שכבר נתן בהתאם לבקשות מערכת הביטחון בעבר. אך כאמור, משרד האוצר לא מימש את החלטות ראש הממשלה באופן מודע ולא העביר את הכסף, וגם 15 המיליארד שכבר הועברו, הועברו באיחור וכעת הם תקועים בועדת הכספים וממתינים להחלטת הועדה שמתמהמהת מסיבה שאינה ברורה. עוד יש לציין כי קולו של שר הביטחון, ישראל כ"ץ, האמון על מערכת הביטחון ואחראי על ביטחון ישראל – פשוט לא נשמע בהקשר זה.

בשל הבחירות המתקרבות, במערכת הביטחון מעריכים שבמקרה הטוב, הכסף לא יועבר לפני אפריל 2027. "אנחנו סיימנו עם הקסמים שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו לא יודעים לעשות יותר קסמים. צה"ל יהיה פחות מוכן למלחמה הבאה, והאויבים שלנו לא מחכים.

בכירים במשרד האוצר אומרים: "כל התקציב שסוכם יצא מאיתנו מזמן. הניהול התקציבי של מערכת הבטחון נעשה באופן כושל ובלי פיקוח ובקרה"

תגובת משרד האוצר

גורמים בכירים באוצר אומרים ל"היום": כל התקציבים שסוכמו יצאו ממשרד האוצר מזמן. כל אמירה אחרת חוטאת לאמת ומנוגדת למציאות, ומעמידה צל כבד על שאר הטענות. במערכת הבטחון סירבו לכל אורך התקופה ליוזמות שהיו מביאות תקציבים נוספים מחוץ לקופת משלם המיסים. התפיסה לפיה כסף ציבורי אינו דבר מוגבל מביאה להתנהלות תקציבית בזבזנית שנעשית בצורה כושלת. בנוסף, זו המערכת היחידה בה משרד האוצר מודר מפיקוח ובקרה על התקציב, וזו התוצאה.

למרות כל זאת, ככל שהדרג המדיני יחליט להוסיף תקציב עתק נוסף, משרד האוצר יפעל בהתאם להחלטות הממשלה והכנסת. כמעט שילשנו את תקציב הבטחון בשנתיים וחצי, עמדנו דום והזרמנו הון עתק לכל צרכי המלחמה, ולצערנו במערכת הבטחון לא מבינים שזה מגיע על חשבון החולים בבתי החולים, החינוך, הרווחה והתשתיות ומהמיסים הישירים במע"מ ומס הכנסה שהתווספו לכל אזרח. אנחנו מתריעים כי בלי שינוי גישה עמוק, מערכת הבטחון תמצא את עצמה בעוד שנים לא רבות בלי כלכלה שמסוגלת לממן את הצרכים שלה למערכות צבאיות מורכב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר