קרוב לבית, בסביבה חרדית: הנוסחה שמצליחה לגייס חרדים למילואים

הם שירתו קרוב לבית, בסביבה שומרת מצוות ובמסגרת שנבנתה סביב אורח חייהם, ובסיום ההכשרה כבר המליצו לבני משפחתם ללכת בעקבותיהם. פרויקט ״הלכה למעשה״, שהכשיר 103 לוחמים חרדים במסלול טירונות שלב ב׳, מציע מודל שלדעת רבים מהמעורבים בו עשוי להקל על אחד החסמים הקשים בישראל: גיוסם של חרדים לשירות.

103 הלוחמים סיימו בשבוע שעבר הכשרה בת שלושה שבועות, ובטקס שנערך בפיקוד המרכז הוסמכו לרובאי 03 - הגנת הישוב. בימים אלה הם משתלבים בכיתות הכוננות ביישוביהם.

הפרויקט מכשיר חרדים ללוחמה ומשבץ אותם במערך הגנת היישובים. המחזור הנוכחי הוא העשירי במסגרת הארצית, שבמהלכה הוכשרו עד כה מעל 800 לוחמים. ההכשרה כללה תרגיל לחימה בשטח בנוי בבקעה, והסתיימה בטקס הסמכה.

"בשבעה באוקטובר נפתחה הדלת להרחבת התוכנית"

לפי סא״ל א', קצין הגמ״ר בפיקוד המרכז (פקמ״ז), הפרויקט נולד עוד לפני המלחמה. ״פרויקט הלכה למעשה התחיל בערך בשנת 2020, כשהבנו שיש לנו פער בכיתות כוננות ביישובים החרדים בגזרה״, הוא מספר. לאחר השבעה באוקטובר, כשהתחדדו הפערים במערך המילואים, נפתחה הדלת להרחבת התוכנית. בפיקוד המרכז לבדו הועברו מאז חמש הכשרות, ובהן כ-400 מתגייסים. במחזור הנוכחי 103 לוחמים, ובהם 81 מתגייסים חדשים שמצטרפים לסד״כ המילואים של צה״ל.

אחד המפתחות להצלחה, לפי המעורבים, הוא דווקא הקרבה לבית. ״בסוף כשאתה עושה את זה במעטפת שהיא מקומית ולא רחבה, זה הרבה יותר קל גם להם וגם לנו״, מסביר א'. הלוחמים אינם נשלחים לגזרה רחוקה אלא מגינים על יישוביהם שלהם, והדבר מקל הן על ההיערכות הצבאית והן על המתגייסים עצמם.

הביקוש, אגב, גדול בהרבה מהמכסות. לדברי א', מתוך כ-1,200 מועמדים שהגיעו לבחינה בבקו״ם נמצאו כ-700 פוטנציאליים, מהם נקראו 120 להכשרה ובסיום התהליך נותרו 103. ״אנשים שרצו להתגייס והיו בפטור, רצו להתגייס, רצו להיות משמעותיים״. הגילאים נעים בין הצעיר ביותר, בן 28, למבוגר ביותר, בן 60.

עבור רבים מהם זהו מפגש ראשון עם עולם שלא הכירו. ״לימדנו אנשים להצדיע. לימדנו אותם על דגל ישראל״, מתאר א, ומספר על יום ערכי שנערך בהר הרצל, בחלקת גדולי האומה. לצד התרגולת הושקעו שעות רבות בשיחות ערכים ובטוהר הנשק. את הלוחמים, הוא מדגיש, משבצים בתפיסה שגיבש הפיקוד תחת השם ״היישוב כמבצר״, מערך הגנה רב שכבתי שבמרכזו עומד כוח האדם המקומי.

בטקס הסיום נשא דברים מוביל הפרויקט, תא״ל במיל׳ פיני לוי, שתיאר את הקמתו עם פרוץ המלחמה. ״רעיון הקמת הלכה למעשה עלה עם תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, עת הקמנו ואימנו כיתות כוננות ברחבי הארץ״, אמר. את רוח הפרויקט סיכם במשפט: ״תכלס. מדברים פחות, ועושים הרבה״. לוי פנה אל הלוחמים ואמר: ״עזבתם את הבית, המשפחה ואת אזור הנוחות, והתייצבתם. אמרתם אמירה: אנחנו פה, תנו לנו כלים״. הוא ביקש לראות בבוגרים ״שגרירים״ שישובו ליישוביהם וישפיעו על חבריהם ״לקום ולעשות מעשה״.

בדבריו נגע לוי בלב אחת התקוות שנתלות בפרויקט: שהמסלול הזה, של הכנסת חרדים למערך הגמ״ר דרך הגנה על ביתם וקהילתם, יסלול דרך רכה יותר אל השירות עבור חרדים נוספים שמתלבטים. מפקד ההכשרה, רס״ן נ, מיטיב לנסח זאת. ״מבחינתי זה קודם כל פרויקט חינוכי״, הוא אומר, ומוסיף שלצד זאת מדובר במענה לצורך מבצעי מובהק. נ, שמגיע מעולם הלחימה ובעברו מ״פ בדובדבן, מבקש להבהיר שאינו רואה במתגייסים פרויקט חברתי בלבד אלא לוחמים לכל דבר. את הצורך המבצעי ממחיש פיגוע שאירע לפני כשבועיים וחצי במרחב קדימה צורן, שבו נהרג לוחם.

נ' מתאר את המתגייסים כאנשים עם מוטיבציה גבוהה. ״צריך להבין שהחבר׳ה האלה מגיעים עם מוטיבציה אדירה והם רוצים לתת את כל מה שיש בהם״, הוא אומר. ״יש פה אנשים שהם מנהלים חברות גם של שלוש מאות איש שעזבו הכל ובאו״. על השאלה אם יש הבדל באימון גברים מבוגרים יותר הוא משיב: ״מהותית לא, פרקטית כן״. את המניעים שפגש הוא מתאר כרצון לקחת חלק, רצון לתקן ולסלול את הדרך גם לבאים בתור, לאחים, למשפחה ולילדים, אותה תקווה שהפרויקט יגלגל אחריו עוד מתגייסים.

הדרך הזאת אינה חפה ממכשולים. חלק מהציבור החרדי מתנגד עקרונית לגיוס, מתוך חשש שהשירות יפגע באורח החיים התורני ויטשטש את גבולות הקהילה. גם בתוך משפחות המתגייסים ניכרת המורכבות. נ' מספר שיש לוחמים שהוריהם ואחיהם כלל אינם יודעים שהם משרתים, לצד אחרים שזכו לתמיכה מלאה. בטקס, הוא מספר, פגש גבר חרדי מבוגר, עם פאות בלבוש חרדי מלא, שהציג לו תעודת שחרור המעידה כי השתתף בעבר בשלוש מלחמות.

שלושה בני דודים שהתגייסו יחד, וסב גאה

בין הלוחמים בולטת גם קרבה משפחתית. הטוראי ד' (30), תושב אילת, נשוי ואב לשלוש בנות, אברך שלמד לאחרונה מקצוע בתחום שמאות המקרקעין, עבר את ההכשרה יחד עם בן דודו, ולדבריו הם חלק מקבוצה של שלושה בני דודים שהתגייסו יחד. את המניע שלו הוא תולה בשביעי באוקטובר.

״האם יהיו עוד אירועים, זה רק שאלה של מתי, לא שאלה של אם״, הוא אומר. ״אם אנחנו לא נגן, אף אחד לא יגן״. ד' מספר על פיגוע שאירע בעבר בעיר סמוך לבית הוריו, ועל התחושה הקשה של מי שנאלץ אז רק להתחבא בבית בלי יכולת לתת מענה, לעומת ההרגשה כיום שהוא יודע להגיב במיידי.

סבו, חוזר בתשובה ששירת בצבא, הגיע לטקס והתרגש. את השילוב בין השירות לאורח החיים הדתי הוא מתאר כמה שנתן לסבו נחת: ״אפשר לשרת גם עם זה וגם עם זה, ולא לוותר אחד מול השני״. הוא מדגיש שבהכשרה ניתנו שלוש תפילות ביום ושעת לימוד, ומי שלא ידע להתפלל קיבל ליווי מתאים.

בן דודו, הטוראי י' (32), בוגר ישיבה וסוכן ביטוח, שמע על הפרויקט דרך וליס. ״שלושה שבועות של טירונות, שבסופו של יום מקנה לך מספיק ידע בשביל לשמור על הבית שלך״, הוא אומר, ומוסיף ש״הצוות מקצועי בטירוף״. הוא אינו מתעלם מן הביקורת. חלק מקרובי משפחתו, מהפלג הירושלמי, מתנגדים נחרצות לגיוס, אך הוא בוחר שלא להיכנס לוויכוח. ״אני לא נכנס דווקא למקום הזה כי אני חושב שזה פוליטי״, הוא אומר, ומכנה את ״הלכה למעשה״ ״פרויקט אדיר״.

דווקא י', שנשאל אם הפרויקט יכול להיות פתח לגיוסם של חרדים מודרניים נוספים, מנסח את התקווה הזאת בצורה הישירה ביותר. לתפיסתו, כשאדם יכול להעמיד את עצמו בחזית ולהגן על ביתו בלי להתנגש באורח חייו הדתי, ״מה יותר טוב מזה?״. הוא ממליץ על החוויה במיוחד לציבור החרדי המודרני, ומדגיש שמדובר לא רק בחוויה אלא בשירות צבאי של ממש. ״בסופו של יום זה יהודה ושומרון״, הוא אומר על האזור שבו הוא רואה בהגנת היישוב צורך ממשי.

עם תום הטקס שבו הלוחמים ליישוביהם והם משתלבים בכיתות הכוננות המקומיות. אם יתממשו התקוות שנתלות בהם, כל אחד מהם עשוי להיות לא רק מגן על ביתו אלא גם דוגמה חיה שתקרב חרדים נוספים אל השירות. ״נתנו להם את הכלים הבסיסיים, ועכשיו זה כבר בדרג של החטיבה והיישוב״, סיכם א'.